אַל תִּהְיֶה קִיצוֹנִי
שְׁקוֹל צַד אֶחָד מוּל צַד שֵׁנִי
זֹאת לָמַדְנוּ עוֹד בַּגַּן
וּמָה שֶׁלָּמַדְנוּ בַּגַּן הוּא מְהֻגָּן
הֱיֵה מְאֻזָּן וְשָׁקוּל וּפַשְׁרָנִי
כִּי מוּל צַד אֶחָד תָּמִיד יֵשׁ צַד שֵׁנִי
לֵךְ בְּעֵמֶק הַשָּׁוֶה, בְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ, בָּאֶמְצַע
רַק כָּךְ אֶפְשָׁר לְרַפֵּא אֶת הַפֶּצַע.

הִיא מִתְנַגֶּדֶת לְהַחְפָּצָת הָאִשָּׁה
הַפּוּרִיטָנִיּוּת הַחֲדָשָׁה
הִיא רוֹצָה שֶׁנְשַׁנֶּה גִּישָׁה
הַפּוּרִיטָנִיּוּת הַחֲדָשָׁה
הִיא חוֹשֶׁבֶת שֶׁהַפּוֹרְנוֹגְרַפְיָה מְבִישָׁה
הַפּוּרִיטָנִיּוּת הַחֲדָשָׁה
הִיא בִּכְלָל סוֹלֶדֶת מֵאֶמְצָעֵי הַחִישָׁה
הַפּוּרִיטָנִיּוּת הַחֲדָשָׁה
מִבְּחִינָתָהּ עֵירֹם הוּא חֲדָשָׁה מַרְעִישָׁה
הַפּוּרִיטָנִיּוּת הַחֲדָשָׁה
הִיא שׁוֹמֶרֶת עַל נַפְשֵׁנוּ הַרְגִּישָׁה
הַפּוּרִיטָנִיּוּת הַחֲדָשָׁה
הִיא רוֹצָה מִינִיּוּת אֲדִישָׁה
הַפּוּרִיטָנִיּוּת הַחֲדָשָׁה
הָאֱמֶת שֶׁהִיא אוֹתִי מַתִּישָׁה
הַפּוּרִיטָנִיּוּת הַחֲדָשָׁה.

כְּשֶׁהַצֶּמַח בְּאִבּוֹ
נִתָּן לְהַטּוֹתוֹ
אַךְ כְּשֶׁהוּא גָּדֵל
הוּא מַתְמִיד בִּמְסִלָּתוֹ.

רַק בִּתְחִלַּת דַּרְכּוֹ
נִתָּן לַחֲנֹךְ לַנַּעַר
לְאַחַר מִכֵּן
נִסְגַּר הַשַּׁעַר.

לְהַבִּיט בַּשָּׁמַיִם
צַר לִי לוֹמַר,
אַךְ לָאָדָם הַדָּתִי הַשָּׁמַיִם מְלֵאֵי הַבָּעָה. הֵם נוֹרָאֵי הוֹד וְאוֹמְרִים אֶת כְּבוֹד ה'. הוּא נִצָּב מָלֵא יִרְאֶה וְרֶגֶשׁ מוּלָם וְיוֹדֵעַ כִּי מִסְתַּתֵּר בָּהֶם הָאֱלֹהִים, גַּם אִם לֹא בְּאֹפֶן פִיזִי.

וְאִלּוּ לָאָדָם הַחִלּוֹנִי הַשָּׁמַיִם רֵיקִים מִתֹּכֶן. נִתָּן לְתָאֵר אוֹתָם בְּמֻנָּחִים כִּימִיִּים וּפִיזִיקָלִים לֹא מְרַגְּשִׁים (לְמַעֵט לְאֵלֶּה הַחוֹקְרִים אוֹתָם). מַקְסִימוּם הָרֶגֶשׁ שֶׁהוּא עָשׂוּי לְהָפִיק מֵהֶם הוּא לוֹמַר שֶׁהֵם מְאוֹד רוֹמַנְטִיִּים. אָכֵן, פְּעָמִים רַבּוֹת הָרוֹמַנְטִיקָה הִיא אֱלֹהָיו.

כָּךְ גַּם בִּשְׁאָר הַתְּחוּמִים בַּחַיִּים, וּבְעִקָּר בִּתְחוּמֵי הַיְּצִירָה. נִרְאֶה לִי שֶׁלְּלֹא הָרֶגֶשׁ הַדָּתִי הַחַיִּים דַּלִּים יוֹתֵר וְהַיְּצִירָה דַּלָּה יוֹתֵר. זֶה נִשְׁמָע כְּהַכְלָלָה גַּסָּה, לָכֶן אָמַרְתִּי שֶׁצָּר לִי לוֹמַר זֹאת, אַךְ כָּךְ אֲנִי חוֹשֵׁב. וַאֲנִי עַצְמִי אֵינִי דָּתִי, וְגַם לָכֵן אָמַרְתִּי שֶׁצָּר לִי לוֹמַר זֹאת.

בְּיָאלִיק אָמַר – שָׁמַיִם, בַּקְּשׁוּ רַחֲמִים עָלַי.
אַבְרָהָם חַלָּפִי כָּתַב – יֵרְדוּ נָא שָׁמַיִם לָשֶׁבֶת כָּאן עִם הַיְּלָדִים בָּרְחוֹב.
אַךְ פִּנְחָס שָׂדֶה דִּבֵּר כְּבָר עַל שְׁתִיקַת הָאֲדָמָה.

אַךְ מָה אֲנִי מְדַבֵּר? הַיּוֹם מִי בִּכְלָל מִסְתַּכֵּל בַּשָּׁמַיִם? הַיּוֹם מִסְתַּכְּלִים בְּמָסַכִּים.

אֱלֹהִים,
מַדּוּעַ אֲנִי אִתְּךָ, אַךְ אֵין אַתָּה אִתִּי, וְכֵיצַד דָּבָר זֶה יִתָּכֵן?
אוֹמֵר אָדָם א'.
וּמַדּוּעַ אַתָּה אִתִּי, כַּאֲשֶׁר אֵין אֲנִי אִתְּךָ, וְכֵיצַד דָּבָר זֶה יִתָּכֵן?
אוֹמֵר אָדָם ב'.
וֶאֱלֹהִים מְחַיֵּךְ וְאוֹמֵר –
כָּכָה זֶה בְּזוּגִיּוּת.

לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל. (יהושע א, ח).

לְהַשְׂכִּיל, בִּלְשׁוֹן הַמִּקְרָא, זֶה לְהַצְלִיחַ
רְאוּ, לְמָשָׁל, בְּפֵרוּשׁ רָשִׁ"י
כִּי אִם אַתָּה לוֹמֵד וְצוֹבֵר יְדִיעוֹת הַרְבֵּה
אֲבָל חַיֶּיךָ נִרְאִים כְּמוֹ קוֹרַת גַּג רָעוּעַ
וְאֵין לְךָ וְלִילָדֶיךָ מָה לֶאֱכֹל –
מָה הַתּוֹעֶלֶת בְּכָל מָה שֶׁלָּמַדְתָּ?

לְהַשְׂכִּיל זֶה לְהַצְלִיחַ.
אֲבָל מַהִי הַצְלָחָה?
כָּל אֶחָד מוֹדֵד הַצְלָחָה בְּאֹפֶן שׁוֹנֶה.
וְאוּלַי הַצְלָחָה הִיא מִלְּשׁוֹן צְלִיחָה –
כְּשֶׁאַתָּה מַצְלִיחַ לִצְלֹחַ דַּרְכְּךָ בַּחַיִּים
דֶּרֶךְ כָּל הַמִּכְשׁוֹלִים
עַד לְחוֹף הַמִּבְטַּחִים.

הֱוֵי דָן אֶת כָל הָאָדָם לְכַף זְכוּת.
חוּץ מֵאִם הוּא עוֹשֶׂה דָּבָר מַמָּשׁ מוּזָר
כְּמוֹ לָלֶכֶת רֶגַע לַחֶדֶר הַשֵּׁנִי
וּמִי יוֹדֵעַ מָה הוּא עָשָׂה שָׁם
הוּא הָיָה יָכֹל אֲפִלּוּ לַהֲרֹג בֶּן אָדָם בַּזְּמַן הַזֶּה
תָּמִיד יָדַעְתִּי שֶׁהוּא זְדוֹנִי, הַיּוֹסִי הַזֶּה.

אֵי אָז הֶאֱמִינוּ בַּתְּבוּנָה
וְכָתְבוּ בַּחֲרוּזִים
הַכֹּל עָבַד כְּמוֹ מְכוֹנָה
חֵי נַפְשִׁי, אֵינִי מַגְזִים.

אַךְ אָז יָדוּעַ מָה קָרָה
וְנִשְׁבְּרוּ הַמּוֹסֵרוֹת
אָבְדָה גַּם אָז הַמַּטָּרָה
וְנִשְׁתַּכְּחוּ הַמָּסוֹרוֹת.

עַתָּה כָּל אִישׁ מַרְגִּישׁ חָפְשִׁי
וְכָל אֱמֶת הִיא רַק אִישִׁית
וְהַתְּבוּנָה נִכְלֶמֶת.

הַאִם זֶה טוֹב, הַאִם זֶה רַע?
כֵּיצַד נֵדַע בְּלִי מַטָּרָה?
כֵּיצַד נֵדַע עַל-אֱמֶת?

לוֹקְחִים עֵדֶר פָּרוֹת וּמַכְנִיסִים אוֹתָן לָאוֹטוֹבּוּס. הַפָּרוֹת דְּחוּקוֹת וּלְחֶלְקָן אֵין מָקוֹם לָשֶׁבֶת. הָאוֹטוֹבּוּס נוֹסֵעַ בִּפְרָאוּת וְתוֹךְ טִלְטוּלִים רַבִּים.
רַבּוֹתַי, רַחֲמוּ עַל הַפָּרוֹת! הֵן אָמְנָם לֹא בְּנֵי אָדָם, אַךְ גַּם הֵן מַרְגִּישׁוֹת סֵבֶל!

הַזְּאֵבִים יוֹדְעִים לְהָרִיחַ דָּם.
בָּרֶגַע שֶׁיֵּשׁ חָיָה פְּצוּעָה הֵם מִסְתַּעֲרִים עָלֶיהָ וּמְשַׁסְּעִים אוֹתָהּ לִגְזָרִים.
כָּכָה הֵם הַזְּאֵבִים, לֹא אֲנַחְנוּ.