עקפו אותי
דילגו עליי
בכוח ובכפייה
רק שלא לשמוע מה בפי.

טוב, זה כבר לא משנה
אם אנצח או לא אנצח
אם אנוצח
אם אירצח.
כאבי כה מר
וגורלי כה אכזר
שכבר לא משנה לי דבר.

אני כיבדתי את פרטיותה כדי לכבד את פרטיותה
היא ניצלה את פרטיותה כדי לבסס את שקריה
ומשגיליתי את שקריה היא לא הודתה
אלא רתמה את כל העולם מאחוריה
כך הלכתי וקמלתי והיא הלכה ופרחה
עד שאפסו סיכויי
כי השקר משתלם והאמת מביכה
-וכך נהרסו חיי.

מְדִינָה שֶׁכֻּלָּהּ בִּטָּחוֹן.
מְדִינַת שְׁכוֹל וְכִשָּׁלוֹן.
מְדִינָה שֶׁכֻּלָּהּ סִכְלוּת
מְדִינָה שֶׁצְּרִיכָה הִסְתַּכְּלוּת.
מְדִינַת פֶּשַׁע וְרֶשַׁע
שֶׁמַּזְנִיחָה אֶת חַסְרֵי הַיֶּשַׁע
מְדִינָה נֶעְדֶּרֶת מִשְׁפָּט
וְשֶׁלְּאִישׁ בָּהּ לֹא אִכְפַּת.

אַנְשֵׁי הַכְּסָפִים לְעוֹלָם לֹא יָבִינוּ אֶת הַמְּשׁוֹרְרִים
הַמְּשׁוֹרְרִים לְעוֹלָם לֹא יָבִינוּ אֶת אַנְשֵׁי הַכְּסָפִים
הָאֶחָד נוֹתֵן אֶת נִשְׁמָתוֹ בְּשִׁיר שֶׁמְּעַטִּים יִקְרְאוּ, וְאַף אֶחָד לֹא יְשַׁלֵּם לוֹ עָלָיו
הַשֵּׁנִי יוֹצִיא אֶת נִשְׁמָתָם שֶׁל אֲחֵרִים
אֵלֶּה בְּמִסְפָּרִים וְאֵלֶּה בַּסְּפָרִים.

אַנְשֵׁי הַכְּסָפִים, תְּנוּ לַמְּשׁוֹרֵר אֶת עֲלִיַּת הַגַּג שֶׁלּוֹ
וְאַל תְּרַמּוּ אוֹתוֹ.

העורב והיונה
הָעוֹרְבִים רָעִים
הֵם מְקַרְקְרִים בְּעֹז
אֲבָל אִם תְּנַסֶּה לְהַבְרִיחַ אוֹתָם הֵם יִזְכְּרוּ אוֹתְךָ עַד יוֹמְךָ הָאַחֲרוֹן
וְיָבוֹאוּ לְהָצִיק לְךָ.
אֲבָל הַיּוֹנִים פְּשׁוּטוֹת וּנְעִימוֹת
עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁעִירִיּוֹת קוֹנוֹת אוֹתָן כְּדֵי לָשִׂים בַּכִּכָּרוֹת
שֶׁיִּהְיֶה לַתַּיָּרִים מָה לְצַלֵּם.
עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהִמְשִׁילוּ אוֹתָן לְאַהֲבָה –
זוּג יוֹנִים הֵם זוּג מְאֹהָב.

הָעוֹרְבִים, בְּדֶרֶךְ כְּלָל, שְׁחֹרִים.
הַיּוֹנִים, בְּדֶרֶךְ כְּלָל, לְבָנוֹת.

נֹחַ שָׁלַח אֶת הָעוֹרֵב וְאֶת הַיּוֹנָה
הָעוֹרֵב חָזַר כִּלְעֻמַּת שֶׁבָּא וְלֹא הָיְתָה בְּשׂוֹרָה בְּפִיו
וְאִלּוּ הַיּוֹנָה חָזְרָה עִם עָלֶה שֶׁל זַיִת בְּפִיהָ
וּבִשְּׂרָה עַל סוֹף הַמַּבּוּל.

בְּבַרְזֶל מְלֻבָּן
הִטְבִּיעוּ בִּי סִימַן בַּעֲלוּת
צָרְבוּ אוֹתוֹ בִּבְשָׂרִי וּבְנִשְׁמָתִי.
הַכָּתוּב אוֹמֵר –
גּוֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ מוֹת יוּמַת –
וְאֵלֶּה מָכְרוּ.
הַכָּתוּב אוֹמֵר –
לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ –
וְאֵלֶּה רָדוּ.
הַכָּתוּב אוֹמֵר –
אַל תְּחַלֵּל אֶת בִּתְּךָ לְהַזְנוֹתָהּ –
וְאֵלֶּה חִלְּלוּ.
הַכָּתוּב אוֹמֵר –
לֹא תּוֹנוּ אוֹתוֹ –
וְאֵלֶּה הוֹנוֹ (בַּעֲבוּר הוֹנָם).
הַכָּתוּב אוֹמֵר –
מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחַק –
וְאֵלֶּה שִׁקְרוּ.
וְעוֹד כְּתוּבִים רַבִּים יֶשְׁנָם
וְעַל כֻּלָּם עָבְרוּ
וְאַחַר כָּךְ יִסְתּוֹפְפוּ בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּהֶם
וִיבַקְּשׁוּ 'מְדִינָה יְהוּדִית'.
שֶׁכֹּה יַעֲשֶׂה לָהֶם אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִיף.

אֶפֶס, כִּי לֹא יֶחְדַּל בְּךָ הַדַּל
עָנִי וָדַל וּמְדֻלְדָּל
הַמְּבֻזֶּה וּמְזֻלְזָל
וְכָךְ גַּם כָּתְבוּ חָזָ"ל! –
עָנִי חָשׁוּב כְּמֵת, כְּזַ"ל
כָּל הַיּוֹם עֲשׁוּק וְנִגְזָל
לַחְמוֹ הֻמְעַט, כַּסְפּוֹ אָזַל
אֵין לוֹ אַף טִפַּת מַזָּל.
עֵינוֹ נִגְּרָה, אַפּוֹ נָזַל
אַךְ לֹא רִמָּה וְלֹא פָּזַל
אֶל מוּל הָעֲשִׁירִים הַמְּנֻוָּלִים
שֶׁעָשְׁרָם – מֵעֹשֶׁק הַדַּלִּים.

עוֹלַמְכֶם, בַּעֲלֵי הַבָּתִּים, הוּא עוֹלָם רַע מְאוֹד
עוֹלַמְכֶם, סוֹחֲרֵי הָעֲבָדִים, הוּא עוֹלָם רַע מְאוֹד
הֶעָנִי, שֶׁבָּא לְכַסּוֹת בְּצִלְּכֶם, גַּם אֶת נִשְׁמָתוֹ תְּחַמְּסוּ
וּבֵינֵכֶם סוֹדוֹת תִּכְמְסוֹ
אֵיךְ אֶת דַּרְכּוֹ תְּחַסְּמוּ
וְתַפְשִׁיטוּ גַּם אֶת עוֹרוֹ מֵעָלָיו
כְּעֵץ הַנִּגְזָם מֵעָלָיו.
וְעֵת הֶעָנִי הוֹלֵךְ וְדַל
אַרְנַקְכֶם רַק הוֹלֵךְ וְגָדַל
תֵּשְׁבוּ וְתָסֵבּוּ עַל שֻׁלְחַן עֲשִׁירִים
וּלְעָנִי תַּשְׁלִיכוֹ רַק שְׁיָרִים
כְּאִלּוּ הָיָה הוּא כֶּלֶב עָזוּב
כֶּלֶב עָצוּב הַנָּעוּל בִּכְלוּב
אַךְ הֲלֹא תָּבִינוּ, חֵי נַפְשְׁכֶם
זֶה הֶעָנִי הוּא אֲחִיכֶם.

אָכֵן, נִקְשַׁרְתִּי אֵלֶיהָ
אֲנִי חָשַׁבְתִּי בַּעֲבוֹתוֹת אַהֲבָה
וּבַסּוֹף מִתְבָּרֵר – כְּאָסִיר.