הַתְּבוּנָה

אֵי אָז הֶאֱמִינוּ בַּתְּבוּנָה
וְכָתְבוּ בַּחֲרוּזִים
הַכֹּל עָבַד כְּמוֹ מְכוֹנָה
חֵי נַפְשִׁי, אֵינִי מַגְזִים.

אַךְ אָז יָדוּעַ מָה קָרָה
וְנִשְׁבְּרוּ הַמּוֹסֵרוֹת
אָבְדָה גַּם אָז הַמַּטָּרָה
וְנִשְׁתַּכְּחוּ הַמָּסוֹרוֹת.

עַתָּה כָּל אִישׁ מַרְגִּישׁ חָפְשִׁי
וְכָל אֱמֶת הִיא רַק אִישִׁית
וְהַתְּבוּנָה נִכְלֶמֶת.

הַאִם זֶה טוֹב, הַאִם זֶה רַע?
כֵּיצַד נֵדַע בְּלִי מַטָּרָה?
כֵּיצַד נֵדַע עַל-אֱמֶת?

להשאיר תגובה