אַל תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבֹהָה גְבֹהָה יֵצֵא עָתָק מִפִּיכֶם כִּי אֵל דֵּעוֹת יְהוָה ולא [וְלוֹ] נִתְכְּנוּ עֲלִלוֹת – שמואל א, ב, ג.

הַנּוֹצְרִים אוֹמְרִים שֶׁהָאַנְטִי-כְּרִיסְטוּס, יְצִיר הַשָּׂטָן, יִהְיֶה מַעֲתִיקָן. וְאִלּוּ אֲנִי שַׂמְתִּי לֵב, שֶׁגַּם אֲנִי, בְּעֶצֶם, מַעְתִּיק. מָה זֶה מַעְתִּיק? מֻשְׁפָּע. הַאִם זֶה אוֹמֵר שֶׁאֲנִי הָאַנְטִי-כְּרַיִסְט?
וְעַכְשָׁו בִּרְצִינוּת – כֻּלָּם מַעְתִּיקִים! אוֹ נֶאֱמַר – כֻּלָּם מֻשְׁפָּעִים מְאַחֵרִים בְּצוּרָה זוֹ אוֹ אַחֶרֶת. אַתָּה רוֹאֶה קֶטַע יָפֶה, רַעֲיוֹן יָפֶה, וְאַתָּה מְשַׁלֵּב זֹאת בְּשִׁירְךָ, אוֹ בַּהֲגִיגְךָ. זֶה לָאו-דַּוְקָא 'דַּף מְסָרִים', אֶלָּא יָכוֹל לִהְיוֹת גַּם בְּאֹפֶן בִּלְתִּי מוּדָע.
מֵעֵבֶר לַזֶּה – אֵין חָדָשׁ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ. אָנוּ לוֹקְחִים רַעֲיוֹנוֹת קַיָּמִים וּמִלְּבִישִׁים אוֹתָם בִּלְבוּשׁ חָדָשׁ. בְּיָאלִיק כָּתַב – מִצוּרִי נְקַבְתִּיו, וְהוּא צוֹדֵק, אַךְ אֵין זֶה הַצוּר הָרִאשׁוֹן וְלֹא הַיָּחִיד. צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.
וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל. לְפִי הַמִּדְרָשׁ – נוֹלְדָה לוֹ בַּת וּ'בַּכֹּל' שְׁמָהּ. לְפִי הָרַמְבָּ"ן, מֵהֶסְבֵּר שֶׁשָּׁמַע, יֵשׁ נְקֻדָּה מֶרְכָּזִית וּשְׁמָהּ 'כֹּל', וְהִיא הַמַּשְׁפִּיעָה אֶת הַשֶּׁפַע לְעוֹלָם. וְלִנְקֻדָּה זוֹ אֶפְשָׁר לִקְרֹא גַּם 'בַּת'. לְפִי הָרַמְבָּ"ן, כָּךְ מִתְפַּעְנְחִים מְקוֹמוֹת רַבִּים. אֲנִי, לְמָשָׁל, יָכוֹל לְהַצִּיעַ – חָזָ"ל אָמְרוּ כִּי הַכֹּל מִן הָאִשָּׁה, וְכִי הַשֶּׁפַע תָּלוּי בָּאִשָּׁה, וְכֵן הָאִשָּׁה הִיא בְּרָכָה, חוֹמָה, וְעוֹד. וְהִנֵּה, אֶפְשָׁר לוֹמַר, כִּי הַ'כָּל' מִן הָאִשָּׁה, אוֹתָהּ נְקֻדָּה אֶמְצָעִית, אוֹתָהּ נְקֻדָּה שֶׁבְּמִזְרַח נִקְרֵאת 'נֶפֶשׁ הָעוֹלָם', מָהַטְמָה.
אִם כָּךְ, יִתָּכֵן שֶׁהַכֹּל נוֹבֵעַ מִתּוֹךְ נְקֻדָּה אֶמְצָעִית זוֹ. יִתָּכֵן שֶׁקַּיָם מַעְיַן נִסְתָּר שֶׁכֻּלָּנוּ שׁוֹתִים מִמֵּימָיו, הַזּוֹרְמִים בָּאֲפִיקִים הַשּׁוֹנִים. דּוֹמַנִי שֶׁרַבִּי נַחְמָן דִּבֵּר עַל מַעְיָן כָּזֶה. וְגַם אוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ מַעְיָן כָּלְשֶׁהוּ עַל שַׁעֲרֵי גַּן עֵדֶן.
אַךְ אֲבוֹי! אָמַרְתִּי כִּי אֲנִי אֵינִי אוֹהֵב דִּבְרִי קַבָּלָה, וְהִנֵּה הִגַּעְתִּי אֲלֵיהֶם…

בְּרֹאשִׁי מִתְנַגֵּן שִׁירוֹ שֶׁל לֵיאוֹנַרְד כֹּהֵן, הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל – עַכְשָׁו, כְּשֶׁהַסּוֹף קָרוֹב, אוּכַל בְּבִטְחָהּ לְהַגִּיד, עָשִׂיתִי זֹאת בְּדַרְכִּי שֶׁלִּי. וַאֲנִי מְהַרְהֵר – הָאִם בֶּאֱמֶת הַסּוֹף קָרוֹב? יֵשׁ תְּחוּשָׁה כְּזוֹ. אֲבָל בֵּין אִם כֵּן וּבֵין אִם לֹא – אֲנִי מַמְשִׁיךְ וּמְהַרְהֵר – אָכֵן עָשִׂיתִי זֹאת בְּדַרְכִּי, הָלַכְתִּי בְּדֶרֶךְ מִשֶּׁלִּי, הַגַּם שֶׁפְּתַלְתַּלָּה הָיְתָה וּמְלֵאַת חַתְחַתִּים.
אַף כִּי לְמַעֲשֶׂה, אֲנִי חוֹשֵׁב – הָיוּ כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁעָלוּ בְּדַעְתִּי וְלֹא עֲשִׁיתִים. עָשִׂיתִי אוֹתָם בַּדִּמְיוֹן, וְלֹא בַּפֹּעַל. כְּמוֹ, לְמָשָׁל, לַעֲבֹר לְחוּ"ל לְאַחַר הַמִּלְחָמָה הָאַחֲרוֹנָה בְּעַזָּה. מִכֵּיוָן שֶׁהַדָּבָר לֹא הִתְאַפְשֵׁר בַּפֹּעַל, אָמַרְתִּי לְעַצְמִי – רְאֵה עַצְמְךָ כְּמִי שֶׁעָשָׂה זֹאת. מָה לִי וּלְאֶרֶץ דָּמִים צַעֲקָנִית זוֹ? אֲבָל, לְמַעֲשֶׂה, נִשְׁאַרְתִּי פֹּה, וַאֲנִי עֲדַיִן כָּאן.
אוֹ, לְמָשָׁל, לִילָךְ, שֶׁפַּעֲמַיִם נִפְגַּשְׁתִּי בָּהּ בִּנְסִבּוֹת נִסִּיּוֹת, אֲבָל לֹא עָשִׂיתִי עִם זֶה כְּלוּם. וּבְאוֹתוֹ הָאֹפֶן, וּבְיֶתֶר שְׂאֵת, מִיכַל.
כְּמוֹ כֵן, הָיוּ עוֹד כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁעָלָה בְּדַעְתִּי לַעֲשׂוֹת וְלֹא עָשִׂיתִי – וְלֹא אֲפָרֵט.

וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ נֹחַ לֵאמֹר זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ יְהוָה – בראשית ה, כט.

מָה יְנַחֲמֶנּוּ מִסֵּבֶל יָמֵינוּ?
מָה יְנַחֲמֶנּוּ מֵהֶבֶל חַיֵּינוּ?
הַאִם הָעֲבוֹדָה וְהַמְּלָאכָה?
בְּמִדָּה מוּעָטָה וְיוֹתֵר כִּבְדִיחָה.
הַאִם בַּסְּפָרִים נִמְצָא נֶחָמָה?
זֶה אֶפְשָׁרִי, אַךְ כָּל זֶה בִּשְׁבִיל מָה?
וְאוּלַי בַּזּוּגִיּוּת נִמְצָא מָזוֹר?
כָּךְ נִשָׁעֵן זֶה עַל זֶה וּלְזֶה לְזֶה נַעֲזֹר.
לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ
אֲבָל הוּא לְבַדּוֹ בֵּין כֹּה וָכֹה
כָּךְ שָׁר זַךְ, הַמְּשׁוֹרֵר הַבּוֹדֵד
שֶׁשּׁוּם דָּבָר לֹא הִצְלִיחַ אֶת רוּחוֹ לְעוֹדֵד.
אָז אוּלַי פָּשׁוּט הַיְּדִידוּת הִיא הַמּוֹצָא?
אִישׁ לְרֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ וּלְאָחִיו יֹאמַר חֲזָק
אַךְ כְּבָר אַמְרוּ חֲכָמֵינוּ – הָאַחִים שׂוֹנְאִים
רְאוּ מָה שֶׁעָשׂוּ לְיוֹסֵף, לֹא נָעִים.
אִם כָּךְ, חֲבֵרִים, נוֹתַר הַמּוֹצָא הָאַחֲרוֹן
וְהוּא פָּשׁוּט – תְּרוּפוֹת נוֹגְדוֹת דִּכָּאוֹן!

בַּסּוֹף אָדָם צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מָה שֶׁנֹּחַ
וְלֹא כָּל הַיּוֹם מִכְּאֵבָיו לִגְנֹחַ.

כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה פֹּה דִּין וּכְדֵי שֶׁתִּהְיֶה פֹּה מְדִינָה
צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה דִּיּוּן
כְּדֵי שֶׁעַיִן לְצִיּוֹן תַּמְשִׁיךְ לִהְיוֹת צוֹפִיָּה
צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה עִיּוּן
הַדְּאָגָה לְמָזוֹן וְלִתְרוּפוֹת וּלְחִנּוּךְ
אֵינָהּ פְּחוּתָה מִזּוֹ שֶׁלְּחִמּוּשׁ וּלְזִיּוּן
וְהַדְּאָגָה לַיְּחָסִים שֶׁבֵּין זֶה לְזֶה
אֵינָהּ פְּחוּתָה מֵהַמּוֹדִיעִין וְהַבִּיּוּן
לֹא צָרִיךְ כָּל הַיּוֹם לְשַׁדֵּר רַק מִין
צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה גַּם חֲדַר מִיּוּן
בִּמְקוֹם לִהְיוֹת צִינִי וְאַרְסִי
חָשׁוֹב כֵּיצַד לְהָקִים בְּצִיּוֹן צִיּוּן.
לִפְנֵי שֶׁנַּגִּיעַ לְאִיּוֹן.

מִבְּחִינַת רְאוּתוֹ שֶׁל הַנֵּצַח אֲנִי יַעֲקֹב
אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים
מֻקָּף בִּסְפָרִים וְהוֹגֶה בַּחָכְמָה.
וּמִבְּחִינַת רְאוּתוֹ שֶׁל הַזְּמַן אֲנִי עֵשָׂו
אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ הַשָּׂדֶה
קָם כָּל בֹּקֶר לַעֲבוֹדָתִי לְהָבִיא טֶרֶף לְבֵיתִי,
יְדִי בַּכָּל וְיָד כָּל בִּי,
אֲנִי קוֹרֵעַ וְנִקְרָע,
מַמָּשׁ כְּיִשְׁמָעֵאל.
זֶה מִבְּחִינַת הַזְּמַן.
אֲבָל מִבְּחִינַת הַנֵּצַח אֲנִי כְּיִצְחָק,
חוֹפֵר בְּאֵרוֹת שֶׁל מַיִם חַיִּים,
וְהוֹלֵךְ לְהֵעָקֵד.

ח וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה כְּעִיר נְצוּרָה. ט לוּלֵי יְהוָה צְבָאוֹת הוֹתִיר לָנוּ שָׂרִיד כִּמְעָט כִּסְדֹם הָיִינוּ לַעֲמֹרָה דָּמִינוּ.
ישעיה א.

הַכֹּל רָקוּב וּמִתְפּוֹרֵר
הַכֹּל מֻשְׁחָת וְרַע
אֵין נֶחָמָה בְּשׁוּם פִּנָּה, גַּם לֹא בַּבַּיִת, אוֹ מִתַּחַת לַפּוּךְ
כָּל אֶחָד עָסוּק בְּעִנְיָנָיו וְדוֹאֵג לְעַצְמוֹ
אֲנָשִׁים מִשְׁתַּלְּחִים זֶה בָּזֶה
דֶּלֶת הַגֵּיהִנֹּם נִפְתְּחָה.
אֲבָל לְפִי הַמָּסֹרֶת גַּם הָרְשָׁעִים נָחִים בַּגֵּיהִנּוֹם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת.
נוּ, לְפָחוֹת זֶה.

כְּכָל שֶׁתִּסְבֹּל יוֹתֵר כָּךְ שִׁירֶיךָ יִהְיוּ טוֹבִים יוֹתֵר, מְזֻקָּקִים יוֹתֵר, מְצֹרָפִים יוֹתֵר – כָּךְ אוֹמֵר חֹק הַטֶּבַע,
לְפוּם צַעֲרָא אַגְרָא,
וְאִלּוּ אֲנִי אוֹמֵר – לֹא הֵם וְלֹא שְׂכָרָם, לֹא הֵם וְלֹא שְׂכָרָם.

צְרוּפָה אִמְרָתְךָ מְאֹד.

בְּפִרְפּוּרֵי הַגְּסִיסָה שֶׁלּוֹ אָמַר –
אֲנִי רוֹצָה לִצְעֹק!
אֲבָל לִצְעֹק זֶה לֹא נִימוּסִי
וְגַם מִי יִשְׁמַע
וְגַם מִי יִשְׁמַע מָה יֵשׁ לִי לִצְעֹק
מוּטָב שֶׁאֵשֵׁב וְאֶשְׁתֶּה קָפֶה עִם סִיגַרְיָה
וְאָז חָדַל.

תְּפִלָּה לְפִתְחוֹן פֶּה

יְחֶזְקֵאל כט21: "בַּיּוֹם הַהוּא אַצְמִיחַ קֶרֶן לְבֵית יִשְׂרָאֵל וּלְךָ אֶתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה בְּתוֹכָם וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה'"

אֱלֹהִים, תֵּן לִי פִּתְחוֹן פֶּה, שֶׁאוּכַל לִטְעֹן בְּעַד עַצְמִי, שֶׁאוּכַל לְיַצֵּג אֶת עֶמְדָּתִי בְּכָבוֹד. שֶׁאוּכַל לְסַפֵּר לְעַצְמִי וְלַאֲחֵרִים מָה עוֹבֵר עָלַי. שֶׁאוּכַל לִזְעֹק נֶגֶד עֲוָלוֹת. שֶׁאוּכַל לוֹמַר אֶת הָאֱמֶת וְאֶת הָעֻבְדּוֹת הַקַּיָּמוֹת. אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ. שֶׁכֵּן הַשָּׂפָה הִיא שְׁפִיּוּת.

אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ אִם אֲנִי אָדָם לֹא מוֹסָדִי, אוֹ פָּשׁוּט שֶׁאֲנִי לֹא אוֹהֵב מוֹסָדוֹת שׁוֹנִים בַּמַּתְקוֹנְתָם הָעַכְשָׁוִית, בִּמְיֻחָד הַמּוֹסָדוֹת הַמֶּמְשַׁלְתִּיִּים, וְהַדֹּאַר. הֶגֶל אָמַר אֶת הַמּוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁלֹּא מַסְפִּיק שֶׁיֵּשׁ רַעֲיוֹן טוֹב, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לְהַלְבִּישׁוֹ בְּמוֹסָד, כִּי זוֹהִי דֶּרֶךְ הָעוֹלָם. אוּלָם מוֹסָד צָרִיךְ לְכַבֵּד אֶת צֶלֶם אֱלוֹהִים שֶׁבָּאָדָם וְלֹא לִטְבֹּעַ בִּכְלָלִים, תַּקָּנוֹת, סְדָרִים, בְּיוֹרוֹקְרַטִיָּה עוֹדֶפֶת. עֲדַיִן מְחַכֶּה לְאוֹתוֹ 'מוּסָד מוּסָּד'.