כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם – מִשְׁלֵי כז, יט.

אֵלֶּה מְדַבְּרִים עַל שֹׁוִי וְאֵלֶּה עַל שִׁוְיוֹן
וְאִלּוּ אֲנִי מְדַבֵּר עַל שִׁוְיוֹן הַנֶּפֶשׁ
זֶה כְּשֶׁהַנֶּפֶשׁ שָׁוָה לְעַצְמָהּ וּמִשְׁתַּקֶּפֶת בְּעַצְמָהּ, הִיא יוֹדַעַת אֶת עֶרְכָּה וְהַכֹּל שָׁוֶה בְּעֵינֶיהָ.
שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד.

אֵינֶנּוּ מְדַבְּרִים עָלֶיךָ
אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים עַל מִישֶׁהוּ הִיפּוֹתֵטִי שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת אַתָּה, אֲבָל לֹא עָלֶיךָ.
אֵינֶנּוּ מְדַבְּרִים עָלֶיךָ
מִי שֶׁאָנוּ מְדַבְּרִים עָלָיו אוּלַי דּוֹמֶה לְךָ מִבְּחִינוֹת מְסֻיָּמוֹת, אֲבָל זֶה לֹא אַתָּה, אַתָּה תִּקְבַּע מָה לָקַחַת מִזֶּה, אִם בִּכְלָל.
אֵינֶנּוּ מְדַבְּרִים עָלֶיךָ
דְּבָרֵינוּ הֵם חִידָה וּמִשֶּׁל. לָמָּה נִדְמֶה לְךָ שֶׁכָּל הָעוֹלָם צָרִיךְ לְהִסְתּוֹבֵב סְבִיבְךָ?
אֵינֶנּוּ מְדַבְּרִים עָלֶיךָ
וּכְשֶׁכְּבָר אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים עָלַיִךְ אָנוּ מְדַבְּרִים עַל דְּבָרִים שֶׁהֵם לֹא אַתָּה, שֶׁהֵם לֹא בֶּאֱמֶת מַתְאִימִים לְךָ, שֶׁהֵם לֹא קוֹלְעִים לַמַּטָּרָה.
אֵינֶנּוּ מְדַבְּרִים עָלֶיךָ
אֵינֶנּוּ צוֹחֲקִים עָלֶיךָ אֶלָּא אִתְּךָ
אֵינֶנּוּ מְדַבְּרִים עָלֶיךָ שֶׁלֹּא בְּנוֹכְחוּתְךָ, אֶלָּא אִתְּךָ.
אֵינֶנּוּ מְדַבְּרִים עָלֶיךָ
וְהֵיכָן נָתַן הַנָּבִיא שֶׁיָּבוֹא וְיֹאמַר – אַתָּה הָאִישׁ!

פְּעַל, מְחוֹלֵל הַשִּׁירִים שֶׁלִּי, פְּעַל!
כֵּן, יֵשׁ לִי מְחוֹלֵל שִׁירִים, מְכוֹנָה קְטַנָּה וְנֶחְמָדָה, שֶׁמְּקַבֶּלֶת קֶלֶט וּמוֹצִיאָה פֶּלֶט, כְּמוֹ קִיא, רַק יוֹתֵר נָקִי. יֵשׁ שָׁם מְעַבֵּד קָטָן, שֶׁמְּשַׁנֶּה כָּל דָּבָר כָּךְ שֶׁיַּתְאִים לַצּוּרָה שֶׁלִּי, לָאִישִׁיּוּת שֶׁלִּי וּלְצוּרַת הַהִתְבַּטְּאוּת שֶׁלִּי, שֶׁהֵן יְצוּקוֹת בְּתוֹכִי.
הַאִם אֲנִי חָפְשִׁי לוֹמַר מָה שֶׁאֲנִי רוֹצֶה? כְּלָל וּכְלָל לֹא! וְהָאִם אֲנִי חָפְשִׁי לִבְחֹר אֶת מַעֲשַׂי? כְּלָל וּכְלָל לֹא!
טָעוּ הָאֶקְזִיסְטֶנְצְיָאלִיסְטִים בִּסְבָרָתָם הַמֻּגְזֶמֶת עַל מִדַּת הַחֹפֶשׁ שֶׁיֵּשׁ בָּנוּ, וְעַל כָּךְ שֶׁאָנוּ קַיָּמִים, בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה, בְּלִי מַהוּת. מַהוּתֵנוּ יְצוּקָה בְּנוֹ. כַּמָּה קָשֶׁה לְשַׁנּוֹת דְּפוּסִים, וְכַמָּה כִּמְעַט בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי לְשַׁנּוֹת דְּפוּסִים עֲמֻקִּים יוֹתֵר.
מוּטָב, אִם כָּךְ, שֶׁנַּשְׁלִים עִם הַחֲבִילָה שֶׁקִּבַּלְנוּ וּנְנַסֶּה לִחְיוֹת אִתָּהּ בְּשָׁלוֹם, בְּצוּרָה סְטוֹאִית. לְכָל הַיּוֹתֵר – לְנַסּוֹת לְהָפִיק מִמֶּנָּה אֶת הַמֵּיטָב.
לֹא סְתָם הָאֲנָשִׁים הַגְּדוֹלִים בַּתָּנָ"ךְ נִקְרְאוּ בְּחִבָּה 'עַבְדֵי ה".

שׁוֹפֶנְהָאוּאֶר, כְּבָר הִתְיָאַשְׁתָּ מֵהָעוֹלָם? חָקַרְתָּ וּבָדַקְתָּ שֶׁלָּחַיִּים אֵין תּוֹחֶלֶת, אֵין תִּקְוָה לְאָדָם, קָבַעְתָּ. טָרַחְתָּ וְנִסַחְתָּ אֶת מַסְקְנוֹתֶיךָ הַמְּלֻמָּדוֹת עַל פְּנֵי מֵאוֹת עַמּוּדִים סְבוּכִים.
הֵיי, שׁוֹפֶנְהָאוּאֶר, קַח כַּדּוּר! קַח כַּדּוּר נֶגֶד דִּכָּאוֹן וְהוּא יִפְתֹּר אֶת כָּל בְּעָיוֹתֶיךָ. הַחַיִּים לֹא יֵרָאוּ עוֹד חַסְרֵי מוֹצָא וּפֵשֶׁר. אַתָּה תֵּהֱנֶה לִשְׁמֹעַ אֶת צִיּוּץ הַצִּפּוֹרִים בַּבֹּקֶר!
שְׁמָע, שׁוֹפֶנְהָאוּאֶר, כָּל מָה שֶׁחָסֵר לְךָ הוּא קְצָת הַמְרַצָה שֶׁל סֵרוֹטוֹנִין בַּמּוֹחַ. בְּדֶרֶךְ כְּלָל הַסֵּרוֹטוֹנִין מִשְׁתַּחְרֵר בְּרִגְעֵי אֹשֶׁר, אֲבָל אֲנַחְנוּ נִתְחַכְּמָה לוֹ וְנַהֲפֹךְ אֶת הַיּוֹצְרוֹת, קֹדֶם נַמְרִיץ אֶת הַסֵּרוֹטוֹנִין בְּאֹפֶן מְלָאכוּתִי וְאָז יָבוֹא הָאֹשֶׁר.

מֵעוֹלָם לֹא הֻמְצָא דָּבָר הַרְסָנִי וְאַנְטִי-אֱנוֹשִׁי יוֹתֵר מֵהַטִּפּוּל הַפְּסִיכִיאַטְרִי – עוֹנֶה שׁוֹפֶנְהָאוּאֶר.

כַּךְ הִיא דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכֵל וּמַיִם בַּמְּשׂוּרָה תִּשְׁתֶּה וְעַל הָאָרֶץ תִּישָׁן וְחַיֵּי צַעַר תִּחְיֶה וּבַתּוֹרָה אַתָּה עָמֵל אִם אַתָּה עֹשֶׂה כֵּן אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְטוֹב לָךְ לָעוֹלָם הַבָּא:
אבות ו, ד.

הֲכִי טוֹב לִהְיוֹת עָנִי
וְלֹא לִקְנוֹת כָּל דָּבָר שֶׁמִּישֶׁהוּ מוֹכֵר
הֲכִי טוֹב לִהְיוֹת אֲנִי
וְלֹא לִשְׁאֹף לִהְיוֹת מִישֶׁהוּ אַחֵר
זוֹ הַחָכְמָה הָעַתִיקָה
וְהִיא תְּקֵפָה גַּם לַזְּמַן הַזֶּה
פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכֵל וּבַתּוֹרָה אַתָּה עָמֵל
וְלֹא לִהְיוֹת בְּאַשְׁלָיוֹת הוֹזֶה.

אֲבָל עֲדַיִן נֶחְמָד אִם לַפְּרוּסָה יֵשׁ מִמְרָח
וְשֶׁאַתָּה יָשֵׁן עַל מִזְרָן רַךְ
הַדְּרִישׁוֹת לֹא מֻגְזָמוֹת אַךְ כַּמָּה בְּכָל זֹאת יֵשׁ:
מָזוֹן, מָעוֹן, מַלְבּוּשׁ, מוֹרֶה וּמְרַפֵּא – רַק זֹאת אֲבַקֵּשׁ.

אָנוּ חַיִּים בְּתַת-תַּרְבּוּת
בֵּנְג בֵּנְג
וְשׂוֹחִים בִּרְדִידוּת
בֵּנְג בֵּנְג
סִימוּלַקְרוֹת עַל הַמָּסָךְ
בֵּנְג בֵּנְג
וַאֲנִי הוֹלֵךְ בַּסַּךְ
בֵּנְג בֵּנְג
דִּמּוּיִים וְגַם סְחוֹרוֹת
בֵּנְג בֵּנְג
וְנַעֲבֹר לַפִּרְסוֹמוֹת
בֵּנְג בֵּנְג
וּמָה עִם הַנְּשָׁמָה?
בֵּנְג בֵּנְג
הַמַּמָּשִׁי – מִדְבָּר שְׁמָמָה
בֵּנְג בֵּנְג.

וּמֵעַתָּה אֵדֹּם
כְּמוֹ לִפְנֵי תַּמְרוּר אָדֹם
אִם בְּמֵילָא אֲנִי הֲדוֹם
וּכְמוֹ נִלְחַם בִּבְנֵי אֱדוֹם.

תֹּאכַל לֶחֶם בְּזֵעַת אַפַּיִךְ,
נוֹלַדְתָ לְעָמָל כַּפַּיִךְ,
כְּבָר הַקַּדְמוֹנִים יָדְעוּ זֹאת כְּעֻבְדָּה –
קִלְלַת הָאָדָם הִיא הָעֲבוֹדָה!
אַךְ הָאַחֲרוֹנִים כְּבָר שִׁכְלְלוּ אֶת הַקְּלָלָה
נָתְנוּ לַעֲבָדִים עֲבוֹדָה קָשָׁה וּלְעַצְמָם לָקְחוּ אֶת הַקַּלָה
וְאִם תֹּאמַר, אֵין הֵם הִתְכַּוְּנוּ, הָיְתָה זוֹ סַךְ הַכֹּל תַּקָּלָה –
הֵם הִצְדִּיקוּ עַצְמָם בְּאוֹתָם פְּסוּקִים, שֶׁעִוְּתוּ עַל נְקַלָּה.
וְאִלּוּ הַיּוֹם יֵשׁ חֹפֶשׁ, אַךְ רַק לְמַרְאִית עַיִן
עֲדַיִן הָעֲשִׁירִים שׁוֹלְטִים בַּשּׁוּק, וְלַאֲחֵרִים – אַיִן
וְלַמְרוֹת שֶׁכְּבָר כֵּלֵינוּ מְשֻׁכְלָלִים וּכְבָר הֻמְצָא הַקּוֹמְבַּיִן
אֲנָשִׁים עוֹבְדִים רַק יוֹתֵר וְהֵם מְשֻׁעְבָּדִים עֲדַיִן.

*
הַשִּׁירָה אֵינָהּ מוּבֶנֶת
כִּי אִם תִּתְפְּסוּ אוֹתָהּ
הַמְּשׁוֹרֵר לֹא יִהְיֶה עוֹד חָפְשִׁי.
*
אֵין לִי מִלִּים – אָמַר הַמְּשׁוֹרֵר, אֲבָל אָמַר.
*
אֵינֶנִּי יָכוֹל לְהַקִּיף אִשָּׁה 365 מַעֲלוֹת – שַׂר מֵאִיר אֲרִיאֵל. וְשִׁירָה כֵּן?
*
עוֹד אָמַר מֵאִיר אֲרִיאֵל –
בְּסוֹף כָּל מִשְׁפָּט בְּעִבְרִית יוֹשֵׁב עַרְבִי עִם נַרְגִּילָה.
כַּמָּה נָכוֹן.
אַף כִּי נָכוֹן גַּם לוֹמַר שֶׁיּוֹשֵׁב שָׁם יְהוּדִי תָּנָ"כִי.

אָמְרוּ עָלָיו עַל אַחֵר בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה עוֹמֵד מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ הַרְבֵּה סִפְרִי מִנִין נוֹשְׁרִין מֵחֵיקוֹ – חֲגִיגָה טו, ב.

תְּמוּנָה מִשְׁפַּחְתִּית – אֲנִי שׁוֹכֵב עַל הַסַּפָּה קוֹרֵא סִפְרֵי חוֹל, וְאַבָּא מוּלִי רוֹכֵן עַל הַסְּטֶנְדֶּר, לוֹמֵד סִפְרֵי קֹדֶשׁ. זֶה כְּנֶגֶד זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים, וְאֵין רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה. אֵין דִּין שְׁכִיבָה כִּישִׁיבָה, אֵין דִּין סִפְרֵי חוֹל כְּסִפְרֵי קֹדֶשׁ, וְאֵין דִּין קְרִיאָה כְּלִמּוּד – אַף כִּי אֲנִי לֹא מַמָּשׁ הִצְלַחְתִּי לְהָבִין אַף פַּעַם אֶת הַהֶבְדֵּל בֵּין הַשְּׁנַיִם. אֲבָל זֶה כְּנֶגֶד זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים.
שְׁנֵינוּ קוֹרְאִים הַרְבֵּה. וּלְעִתִּים נִרְאֶה כְּאִלּוּ יֵשׁ כָּאן מִלְחָמָה, מִלְחֶמֶת מֹחוֹת וַאֲמִתּוֹת. וְאִם אָכֵן יֵשׁ כָּאן מִלְחָמָה – אֵין סָפֵק שֶׁאֲנִי מַפְסִיד, בְּאֹפֶן הַנִּגְלֶה הַבָּרוּר בְּיוֹתֵר. אַךְ מָה אוּכַל לַעֲשׂוֹת, הַאִם אֶזְנַח אֶת אֲמִתּוֹתַי? אֶת סְפָרַי אֲנִי כְּבָר בַּדֶּרֶךְ לִזְנֹחַ.
וּלְמַעֲשֶׂה, אֶת כָּל הַסִּפּוּר הַזֶּה כְּבָר סִפַּרְתִּי בְּשִׁיר 'קוֹמוּנִיקַצְיָה מִשְׁפַּחְתִּית' שֶׁפִּרְסַמְתִּי בִּנְעוּרַי. שׁוּם דָּבָר מַהוּתִי לֹא הִשְׁתַּנָּה. וּלְמַעֲשֶׂה, לִדְבָרִים אֵלֶּה הָיְתָה מַשְׁמָעוּת מֵעֵבֶר לָמָּה שֶׁאוּכַל לְפָרֵט. הִנֵּה הִתְחַלְתִּי לְגַלּוֹת סוֹדוֹת, אַךְ מַשֶּׁהוּ אֶשְׁמֹר לְעַצְמִי.