גּ'וֹן לוֹק שָׁאַל הַאִם הַמְּבֻגָּר הוּא אוֹתָהּ אִישִׁיּוֹת כְּמוֹ הַיֶּלֶד שֶׁהוּא הָיָה פַּעַם, וְעָנָה שֶׁהָאָדָם הוּא רַק מָה שֶׁהוּא זוֹכֵר מֵעַצְמוֹ. וְהָאִם אֲנִי אוֹתָהּ אִישִׁיּוֹת שֶׁהָיִיתִי בִּנְעוּרַי? בְּמִדָּה מְסֻיֶּמֶת כֵּן וּבְמִדָּה מְסֻיֶּמֶת לֹא. בְּמִדָּה מְסֻיֶּמֶת כֵּן – יֵשׁ דְּפוּסִים שֶׁמֻּשְׁרָשִׁים בִּי וְכַנִּרְאֶה הֻטְמְעוּ בִּי עוֹד בְּיַלְדוּתִי, כְּפִי שֶׁטּוֹעֵן פְרוֹיִד. וּבְמִדָּה מְסֻיֶּמֶת לֹא – כִי מֵאָז הִסְפַּקְתִּי לַעֲזֹב אֶת אֱלֹהִים – אוֹ אֶת הַדָּת – וְאָז שׁוּב לִפְגֹּשׁ בּוֹ, וּמֵאָז עָבַרְתִּי עוֹד אֵינְסְפוֹר חֲוָיוֹת שֶׁהִשְׁפִּיעוּ עָלַי וְעִצְּבוּ אוֹתִי.
וּלְעִנְיָן סָמוּךְ – תָּמִיד כְּשֶׁאֲנִי מִסְתַּכֵּל עַל תִּינוֹקוֹת אֲנִי מְהַרְהֵר, מָה מְקַשֵּׁר בֵּין הַתִּינוֹק הַזֶּה עַכְשָׁו וּבֵין הַמְּבֻגָּר שֶׁיִּהְיֶה? הַאִם יֵשׁ נְשָׁמָה אַחַת לִשְׁתֵּי הַיֵּשׁוּיוֹת הָאֵלֶּה, וְהָאִם בִּכְלָל יֶשְׁנָהּ נְשָׁמָה? נְשָׁמָה אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁיֵּשׁ, כִּי דַּי לְהַבִּיט בְּפֶלֶא הַתִּינוֹק וּלְהִוָּכַח בְּכָךְ, אַךְ כָּאן שׁוּב אָנוּ חוֹזְרִים לַשְּׁאֵלָה הָרִאשׁוֹנָה – מָה טָבוּעַ בּוֹ וּמָה נוֹסָף? וְעוֹד – אִם אָמְנָם יֵשׁ חַיִּים אַחֲרֵי הַמָּוֶת, הֵיכָן הָיִינוּ לִפְנֵי הַלֵּדָה? – אֵלֶּה שְׁאֵלוֹת שֶׁמְּעוֹרְרִים בִּי הַתִּינוֹקוֹת.
וְשׁוּב לְלוֹק בְּעִנְיַן הַזִּכָּרוֹן – מִנִּסְיוֹנִי, טֶבַע הַזִּכָּרוֹן הוּא לְגַמְרֵי שׁוֹנֶה. זֶה לֹא שֶׁאָנוּ זוֹכְרִים כָּל הַזְּמַן אֶת הַכֹּל – זֶה דָּבָר שֶׁלֹּא יִתָּכֵן. אֶלָּא בְּרֶגַע מְסֻיָּם אָנוּ נִזְכָּרִים בְּדָבָר אֶחָד, וּבְרֶגַע אַחֵר אָנוּ נִזְכָּרִים בְּדָבָר אַחֵר, עַל פִּי חֻקִּיּוּת נֶעֶלְמָה. כֵּן, וַדַּאי, אֶפְשָׁר לְהַסְבִּיר זֹאת כְּהִתְחַבְּרוּת מַעְגָּלִים חַשְׁמַלִּיִּים בַּמּוֹחַ, אַךְ מַשֶּׁהוּ הֲרֵי גַּם מֵנִיעַ אוֹתָם לְהִתְחַבֵּר דַּוְקָא בְּדֶרֶךְ מְסֻיֶּמֶת. בְּכָל אֹפֶן, אָנוּ מֻרְכָּבִים מְסַּךְ זִכְרוֹנוֹתֵינוּ, אַךְ לֹא בְּעֵת וּבְעוֹנָה אַחַת.
שירים - חגי הופר 