הֲרֵיאָלֵטִי הַכִּי טוֹב זוֹ הַפּוֹלִיטִיקָה.
אוֹסְפִים לְבַיִת גָּדוֹל 120 אֲנָשִׁים סַסְגּוֹנִיִּים, נוֹתְנִים לָהֶם לָרִיב אֶחָד עִם הַשֵּׁנִי וּמִדֵּי פַּעַם לוֹמַר אִמְרוֹת-שָׁפֶר מַצְחִיקוֹת, בִּזְמַן שֶׁאֲנַחְנוּ שְׂרוּעִים עַל הַסַּפָּה בַּסָּלוֹן, צוֹעֲקִים לְעֵבֶר הַמָּסָךְ מָה אֲנַחְנוּ חוֹשְׁבִים עֲלֵיהֶם וּמָה אֲנַחְנוּ חוֹשְׁבִים שֶׁהֵם צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת.
נָכוֹן, הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה גַּם מַשְׁפִּיעִים עַל חַיֵּינוּ בְּאֵיזֶשֶׁהוּ אֹפֶן, אֲבָל זֶה רַק הוֹפֵךְ אֶת הַתָּכְנִית לִמְעַנְיֶנֶת יוֹתֵר. תָּכְנִית רֵיאָלֵטִי אִינְטֶרְאַקְטִיבִית שֶׁכַּזּוֹ, אֵיךְ לֹא חָשְׁבוּ עַל זֶה קֹדֶם?

יֵשׁ שְׁנֵי דְּבָרִים שֶׁמַּטְרִידִים אוֹתִי עַכְשָׁו:
אֶחָד – אֲנִי צָרִיךְ לִקְנוֹת מִיץ.
שְׁנַיִם – עוֹד חָמֵשׁ מִילְיַרְד שָׁנָה הַשֶּׁמֶשׁ תָּמוּת וְהָאֱנוֹשׁוּת תִּכָּחֵד.

נִרְאֶה לִי שֶׁמָּה שֶׁאֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת עַכְשָׁו זֶה לָלֶכֶת לַמַּכֹּלֶת וְלִקְנוֹת מִיץ.

יְהוּדִי קָם בַּבֹּקֶר
הַאִם צִיַּנְתִּי שֶׁהוּא יְהוּדִי?
וּבְכֵן, הוּא יְהוּדִי, יְהוּדִי קָדוֹשׁ.
וּבְכֵן, יְהוּדִי קָם בַּבֹּקֶר,
יְהוּדִי קָדוֹשׁ,
מַמְשִׁיךְ שׁוֹשֶׁלֶת הַדּוֹרוֹת מֵאַבְרָהָם אָבִינוּ –
וְאָכַל גְּלִידָה.
אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל!

כְּשֶׁשְּׁנֵי חֶלְקִיקִים נִפְגָּשִׁים הֵם נִקְשָׁרִים וּמַשְׁפִּיעִים זֶה עַל זֶה מִיָּדִית גַּם מִמֶּרְחָק גָּדוֹל, בְּלִי לְהִתְחַשֵּׁב בְּמִגְבֶּלֶת מְהִירוּת הָאוֹר.
זֶה נִקְרָא שְׁזִירָה קְוַנְטִית.

כְּשֶׁשְּׁנֵי אֲנָשִׁים נִפְגָּשִׁים הֵם נִקְשָׁרִים וּמַשְׁפִּיעִים זֶה עַל זֶה מִיָּדִית גַּם מִמֶּרְחָק גָּדוֹל, בְּאֹפֶן טֵלֶפָּתִי, בְּלִי לְהִתְחַשֵּׁב בְּמִגְבֶּלֶת חֻקֵּי הַפִּיזִיקָה הַיְּדוּעִים לָנוּ.
זֶה נִקְרָא אַהֲבָה.

חֲפֹר בְּעַצְמְךָ וְתִמְצָא זָהָב
אִתּוֹ תּוּכַל לִקְנוֹת כָּל מָה שֶׁתִּרְצֶה
חוּץ מֵאַהֲבָה.
בִּשְׁבִיל אַהֲבָה תִּצְטָרֵךְ לְהַבִּיט גַּם מִחוּץ לְעַצְמְךָ.

לַמְרוֹת שֶׁחָזַרְתִּי בִּשְּׁאֵלָה, יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאֲנִי עֲדַיִן רוֹאֶה בְּעַיִן דָּתִית.
לְמָשָׁל, הָאָדָם הַדָּתִי אוֹמֵר – אָמְנָם שְׁלֹמֹה אָמַר שֶׁ'הַכֹּל הֶבֶל', אֲבָל הַתּוֹרָה אֵינָהּ הֶבֶל. אָמְנָם 'אֵין חָדָשׁ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ', אֲבָל מֵעַל הַשֶּׁמֶשׁ יֵשׁ חָדָשׁ – וְזוֹ הַתּוֹרָה.
וּבְכֵן, אֲנִי מַסְכִּים אִתּוֹ שֶׁמָּה שֶׁלֹּא נוֹגֵעַ לְעִקַּר חַיֵּינוּ הוּא בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר מְשַׁעֲמֵם. לָכֵן אֲנִי מִשְׁתַּעֲמֵם בְּקַלּוּת מִמְּדוּרַת הַהֲבָלִים שֶׁל הַתַּרְבּוּת הַמַּעֲרָבִית הָעַכְשָׁוִית, כּוֹלֵל סְפָרִים, סִדְרוֹת, סְרָטִים וּבִלּוּיִים. הָעִנְיָן הוּא שֶׁאֲנִי לֹא מַסְכִּים לְהַחְרָגָה. אֵין 'חוּץ מְ', זוֹ פַּרְשָׁנוּת לֹא נְכוֹנָה.
מְחַבֵּר קֹהֶלֶת אָמַר 'הַכֹּל הֶבֶל' – לְלֹא יוֹצֵא מִן הַכְּלָל, וְ'אֵין חָדָשׁ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ' – לְלֹא יוֹצֵא מִן הַכְּלָל.
'הַכֹּל הֶבֶל' גַּם, בִּמְחִילָה, לִמּוּד הַתּוֹרָה. כַּמָּה אֶפְשָׁר לַחֲזֹר עַל אוֹתָן הֲלָכוֹת וְאוֹתָם הֶגְיוֹנוֹת? אִם נוֹדֶה עַל הָאֱמֶת, זֶה מְמַצֶּה אֶת עַצְמוֹ דֵּי מַהֵר. וְאוֹתָם הַדְּבָרִים נְכוֹנִים גַּם לַפִילוֹסוֹפְיָה, הַתּוֹרָה הַחִלּוֹנִית.
'הַכֹּל הֶבֶל' – לְלֹא יוֹצֵא מִן הַכְּלָל. מֶסֶר מְיָאֵשׁ, אַךְ אֲמִתִּי.

אַבְרָהָם אֶת בְּנוֹ מַל
וַאֲנִי קִבַּלְתִּי חֶשְׁבּוֹן חַשְׁמַל.
אַבְרָהָם אֶת בְּנוֹ גָּמַל
וּקְצָת יָקָר לִי חֶשְׁבּוֹן הַחַשְׁמַל.
אַבְרָהָם עַל בְּנוֹ לֹא חָמַל
וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ מָה אֶעֱשֶׂה עִם חֶשְׁבּוֹן הַחַשְׁמַל.
יִצְחָק לְבַסּוֹף זָקַן וְקָמַל
טוֹב, חַיָּבִים לְשַׁלֵּם אֶת חֶשְׁבּוֹן הַחַשְׁמַל.

אֲנִי יוֹדֵעַ הַכֹּל.
קָרָאתִי אֶת כִּתְבֵי הַפִּילוֹסוֹפִים
קָרָאתִי אֶת כִּתְבֵי הַפְּסִיכוֹלוֹגִים
קָרָאתִי אֶת כִּתְבֵי הַהִיסְטוֹרְיוֹנִים
וּמִצִּיתִי.

אֲנִי יוֹדֵעַ כָּל מָה שֶׁצָּרִיךְ לָדַעַת.
אוּלַי לֹא אֶת כָּל נִבְכֵי וּפְרָטֵי הַדְּבָרִים
אֲבָל יֶדַע מַסְפִּיק בַּנּוֹשְׂאִים הָעִקָּרִיִּים יֵשׁ לִי
הַרְבֵּה מֵעֵבֶר לְמָּה שֶׁצָּרִיךְ כְּדֵי לִשְׂרֹד.

אֲנִי יוֹדֵעַ מַסְפִּיק.
סוֹקַרְטֶס אָמַר שֶׁהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ דָּבָר וּלְכֵן נֶחְשָׁב חָכָם, אַךְ זֶה לֹא מְקֻבָּל עָלַי.
אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ.

אֲנִי יוֹדֵעַ כִּמְעַט הַכֹּל.
הַסְּפָרִים כְּבָר אֵינָם מְחַדְּשִׁים לִי.
הֵם נוֹטִים לַחֲזֹר עַל עַצְמָם וְלוֹמַר אֶת אוֹתָם הַדְּבָרִים.
גַּם הָעִיּוּנִיִּים שֶׁבָּהֶם וְגַם הַסִּפּוּרִיִּים שֶׁבָּהֶם.

אֲנִי יוֹדֵעַ, זֶה נִשְׁמָע שַׁחְצָנִי, זֶה נִשְׁמָע יֻמְרָנִי, וְזֶה נִשְׁמָע מֻגְזָם.
אֲבָל מָה אוּכַל לַעֲשׂוֹת וְכָךְ אֲנִי מַרְגִּישׁ?

אֲנִי יוֹדֵעַ – כֵּן, גַּם אֶת זֶה אֲנִי יוֹדֵעַ – שֶׁכָּאן הָיָה אָמוּר לָבוֹא טְוִיסְט בַּשִּׁיר, אוּלַי כְּזֶה שֶׁמַּרְאֶה שֶׁבְּעֶצֶם אֵינִי יוֹדֵעַ דָּבָר, אוֹ שֶׁהַיֶּדַע אֵינוֹ מוֹעִיל לִי, אוֹ מַשֶּׁהוּ עַל אַהֲבָה. הַכֹּל נָכוֹן, אֲבָל עָדִיף לְהַשְׁאִיר אֶת הַדְּבָרִים כְּמוֹ שֶׁהֵם, וְעַד כַּמָּה שֶׁקָּשֶׁה לְעַכֵּל אוֹתָם.

אֲנָשִׁים מְפַטְפְּטִים עַצְמָם לַדַּעַת.
אֲבָל אִם אוֹמַר שֶׁאֲנָשִׁים מְפַטְפְּטִים עַצְמָם לָדַעַת גַּם אֲנִי אֶהְיֶה כִּמְפַטְפֵּט.
לָכֵן לֹא אוֹמַר שֶׁאֲנָשִׁים מְפַטְפְּטִים עַצְמָם לָדַעַת,
אֶלָּא –
שֶׁאִם אוֹמַר שֶׁאֲנָשִׁים פַּטְפְּטִים עַצְמָם לָדַעַת גַּם אֲנִי אֶהְיֶה כִּמְפַטְפֵּט.
הִנֵּה אָמַרְתִּי.

– אֵיזֶה דֶּגֶם שֶׁל אֱלֹהִים תִּרְצֶה אֲדֹנִי?
– אִם אֶפְשָׁר, כְּזֶה שֶׁלֹּא כּוֹעֵס.
– כְּלוֹמַר אַתָּה רוֹצֶה אֶל רַחוּם, עִם פַּרְוָה עֲשִׁירָה וּנְעִימָה?
– כֵּן, אִם לֹא קָשֶׁה לָכֶם.
– הָאֱמֶת שֶׁבְּדִיּוּק נִגְמַר הַדֶּגֶם הַזֶּה. אַתָּה מֵבִין, הַבִּקּוּשׁ הָיָה גָּדוֹל.
– לַעֲזָאזֵל!
– אַתָּה בָּטוּחַ שֶׁלֹּא תִּרְצֶה מֵהָאֵל הַכּוֹעֵס וְהַנּוֹקֵם? יֵשׁ הַרְבֵּה מִמֶּנּוּ.
– לֹא, תּוֹדָה.
– אָז אֲנִי מַצִּיעַ שֶׁתָּבוֹא בַּשָּׁבוּעַ הַבָּא, אָנוּ צְרִיכִים לְקַבֵּל סְחוֹרָה חֲדָשָׁה.