המורים/ חגי הופר
שִׁמְעוּ נָא הַמּוֹרִים
הַפּוֹרְצִים פֶּרֶץ
הַאִם אֵין לָכֶם מוֹרִים
שֶׁיְּלַמְּדוּכֶם דֶּרֶךְ אֶרֶץ?
שִׁמְעוּ נָא חֲצוּפִים
הַמְּנַבְּלִים פִּיהֶם
מוּל קוֹרְאִים וּמוּל צוֹפִים
הַחוֹשְׁבִים כְּמוֹהֶם.
שִׁמְעוּ נָא, לְשֵׁם שִׁנּוּי
הַסְכִּיתוּ וְהַטּוּ אֹזֶן
כִּי גַּם בְּלִי הִשְׁתַּלְּחוּת וְגִנּוּי
יֵשׁ אֲמִירוֹת שֶׁמְּלֵאוֹת עֹז הֵן.
דֶּרֶךְ אֶרֶץ קָדְמָה לְתוֹרָה
כְּבָר אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ
צְנוּעָה הִיא וּמְחַכָּה לְתוֹרָהּ
אַךְ עִם מִי תְּדַבֵּר בְּיָמֵינוּ?
