אפרים ויהודה/ חגי הופר
שִׂימוּ סוֹף לַקִּטּוּב
וּרְאוּ כִּי טוֹב
לְבָבוֹת פּוֹעֲמִים רַק בְּקֵרוּב
לֹא מֵהַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הָרְחוֹב.
כְּמוֹ הַמַּקְלוֹת שֶׁל יְחֶזְקֵאל
שֶׁהָיוּ בְּיָדָיו לַאֲחָדִים
וּמִמֶּנּוּ לָמַד אִיזוֹפוֹס
שֶׁדִּבֵּר עַל אֲגֻדַּת הַזְּרָדִים.
אֶפְרַיִם וִיהוּדָה –
הַשְׁלִימוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב
אַחֲרֵי הַכֹּל אַתֶּם שְׁנֵיכֶם
יוֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב.
