אני מקבל מסרים, אבל הם עפים ברוח

הַיּוֹם,
כְּשֶׁעָמַדְנוּ בְּפֶתַח חֲנוּת הַסְּפָרִים יָד-שְׁנִיָּה,
הוּא נָתַן לִי פֶּתֶק –

זֶה חָזָק מִמֶּנִּי
הָאַהֲבָה הַזּוֹ
וְכוּ'

אָמַרְתִּי לוֹ – יָפֶה
אֲבָל אֶפְשָׁר לִשְׁאֹל עַל זֶה שְׁאֵלוֹת
כְּמוֹ מָה? שָׁאַל
כְּמוֹ – הַאָמְנָם?
אָז תּוֹסִיף בִּכְתָב, הוּא אָמַר
וְהוֹסַפְתִּי.

הָאָמְנָם – אָמַרְתִּי –
הוּא גַּם שִׁיר יָפֶה שֶׁל לֵאָה גּוֹלְדְּבֵּרְג
וְלָאַחֲרוֹנָה שָׁרָה אוֹתוֹ רוֹנָה קֵינָן
שִׁיר שֶׁאֲנִי מְאוֹד אוֹהֵב
כְּבָר שִׁתַּפְתִּי כַּמָּה פְּעָמִים בְּפֶיְסְבּוּק.

אֲבָל – אָמַרְתִּי –
אֲנִי מְקַבֵּל מְסָרִים, אֲבָל הֵם עָפִים בָּרוּחַ.
הוּא הִתְלַהֵב וְחָזַר עַל דְּבָרַי –
'אֲנִי מְקַבֵּל מְסָרִים אֲבָל הֵם עָפִים בָּרוּחַ',
מַמָּשׁ שׁוּרָה שֶׁל שִׁיר,
צָרִיךְ לִכְתֹּב אֶת זֶה.
אֲנִי כּוֹתֵב – אָמַרְתִּי
וְהִנֵּה בֶּאֱמֶת כָּתַבְתִּי.

כָּל אוֹתוֹ הַזְּמַן הִקְשִׁיבָה לָנוּ
הָעַלְמָה חֵרוּת,
מוֹרָה לְסִפְרוּת.

וְכָל זֶה קָרָה בֶּאֱמֶת,
אֵינִי יוֹדֵעַ מַדּוּעַ אֲנִי מְסַפֵּר לָכֶם זֹאת.