הַיּוֹם,
כְּשֶׁעָמַדְנוּ בְּפֶתַח חֲנוּת הַסְּפָרִים יָד-שְׁנִיָּה,
הוּא נָתַן לִי פֶּתֶק –
זֶה חָזָק מִמֶּנִּי
הָאַהֲבָה הַזּוֹ
וְכוּ'
אָמַרְתִּי לוֹ – יָפֶה
אֲבָל אֶפְשָׁר לִשְׁאֹל עַל זֶה שְׁאֵלוֹת
כְּמוֹ מָה? שָׁאַל
כְּמוֹ – הַאָמְנָם?
אָז תּוֹסִיף בִּכְתָב, הוּא אָמַר
וְהוֹסַפְתִּי.
הָאָמְנָם – אָמַרְתִּי –
הוּא גַּם שִׁיר יָפֶה שֶׁל לֵאָה גּוֹלְדְּבֵּרְג
וְלָאַחֲרוֹנָה שָׁרָה אוֹתוֹ רוֹנָה קֵינָן
שִׁיר שֶׁאֲנִי מְאוֹד אוֹהֵב
כְּבָר שִׁתַּפְתִּי כַּמָּה פְּעָמִים בְּפֶיְסְבּוּק.
אֲבָל – אָמַרְתִּי –
אֲנִי מְקַבֵּל מְסָרִים, אֲבָל הֵם עָפִים בָּרוּחַ.
הוּא הִתְלַהֵב וְחָזַר עַל דְּבָרַי –
'אֲנִי מְקַבֵּל מְסָרִים אֲבָל הֵם עָפִים בָּרוּחַ',
מַמָּשׁ שׁוּרָה שֶׁל שִׁיר,
צָרִיךְ לִכְתֹּב אֶת זֶה.
אֲנִי כּוֹתֵב – אָמַרְתִּי
וְהִנֵּה בֶּאֱמֶת כָּתַבְתִּי.
כָּל אוֹתוֹ הַזְּמַן הִקְשִׁיבָה לָנוּ
הָעַלְמָה חֵרוּת,
מוֹרָה לְסִפְרוּת.
וְכָל זֶה קָרָה בֶּאֱמֶת,
אֵינִי יוֹדֵעַ מַדּוּעַ אֲנִי מְסַפֵּר לָכֶם זֹאת.

חגי, ראשית כל השיר שלך מקסים! ושנית, ראיתי את הפוסט שלך האמנם, ומיד חשבתי על השיר של לאה גולדברג, אך משום מה לא כתבתי זאת. בכל אופן חלק מהמסרים שאתה מקבל עפים הלאה ונוגעים בלבבות.
אהבתיאהבתי
תודה גאולה, גם זה משהו.
אהבתיאהבתי