חבר פייסבוק חדש שלי, יהונתן שלום בנחיון, כתב (ואני מקווה שמותר לי להביא מדבריו) –
אתה מתנגד לפוסטמודרניזם כי אתה מקדש את המודרנה,
אני מתנגד לפוסטמודרניזם כי אני חושב שמלכתחילה המודרנה הייתה כישלון חרוץ כך שאין פואנטה לעיסוק בשלילה שלה.
We are not the same
(דמיינו את המם)
וזה הזכיר לי כי כתבתי השנה שני שירים, אחד נגד הפוסטמודרניזם, ושני (מאוחר יותר לדעתי) נגד המודרניזם.
קצת היה מוקשה כיצד אפשר לצאת נגד שניהם, אבל הנה איני היחיד בזה.
רק אעיר שמאחורי השיר נגד המודרניזם אני לא ממש עומד. המודרניזם הביא הרבה דברים טובים לעולם.
אלה השירים –
הפוסט-מודרנה
הַפּוֹסְט-מוֹדֶרְנָה הִיא פָטָה-מוֹרְגָּנָה,
חֲזוֹן תַּעֲתוּעִים, מִירָאז'
אַתָּה מְדַמֶּה לִמְצֹא בְּאֵר שֶׁל מַיִם
אֲבָל כָּל שֶׁאַתָּה מוֹצֵא הוּא קוֹלָאז'
הֵיכָן, אֵפוֹא, תַּשְׁקֶה גְּמַלֶּיךָ
בַּמִּדְבָּר הַצַּח, הַמַּמָּשִׁי
וּכְבָר בְּלוּיִים הֵם סַנְדָּלֶיךָ
מִצְּעִידַת אַדְמַת טְרָשִׁים
הִנֵּה נְוֵה מִדְבָּר וְדֶקֶל!
לֹא, זֶה רַק עַמּוּד חַשְׁמַל
אֵין פֹּה פְּרָת וְאֵין חִדֶּקֶל
רַק חַיֵּי רִיק וְעָמָל
לְךָ לְךָ, אִם כֵּן, אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ
וְקַח אִתְּךָ גַּם אֶת כָּל מִשְׁפַּחְתְּךָ אַחֲרֶיךָ
זוֹ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ
אֶרֶץ מַעַיְנוֹת מַיִם, שֶׁמְּקוֹרָם לֹא יִיבָשׁ.
השראה – העבר, מאת מאיר ויזלטיר, דחק יג.
התרבות המודרנית
(לא יודע מאיפה זה בא לי, באמת, תסלחו לי…)
הַתַּרְבּוּת הַמּוֹדֶרְנִית הִיא תַּרְבּוּת מַרְדָנִית
תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים
הִיא מְנֹהֶלֶת בְּלִי סֵדֶר וּבְלִי תָּכְנִית
וְעוֹשֶׂה רַק אֶת מָה שֶׁנָּעִים.
הִיא רָעָה וְסוֹרֶרֶת, וְלִפְעָמִים אַף זְדוֹנִית
זֹאתִי, אֵין לָהּ אֱלֹהִים.
הִיא שְׁפָלָה וְנוֹאֶלֶת, בּוֹטָה וזְנונִית
וְאוֹמֶרֶת – אֵלּוּ הַחַיִּים.
אַךְ אֵלּוּ אֵינָם הַחַיִּים, זֶה הַמָּוֶת
זֶה הַבֹּץ הַמְּסֹאָב, זֶה הָרֶפֶשׁ
זֶה לֹא מָה שֶׁעָשׂוּי לְחַיּוֹת אֶת
יוֹשֶׁבֶת הַמִּסְתָּרִים, זוֹ הַנֶּפֶשׁ.
נָחוּץ לָנוּ, אֵפוֹא, מָזוֹן לַנְּשָׁמָה
אֲבָל אֵיפֹה נִמְצָא אוֹתוֹ כָּאן
בְּתֹהוּ יְלֵל יְשִׁימוֹן וּשְׁמָמָה?
– כֵּן, יָדוּעַ, אֵינִי מְעֻדְכָּן.
שירים - חגי הופר 