שגרה

נִכְנַס לַחֲנוּת
נִגַּשׁ הַמּוֹכֵר
פַּרְצוּפוֹ כְּמוֹ חָנוּט
חִיּוּכוֹ מְשַׁכֵּר.

צוֹפֶה בְּפִרְסֹמֶת
וּבָהּ הַמַּצִּיגָן
הַאִם הוּא חַי אוֹ מֵת?
קָשֶׁה לָדַעַת מִכָּאן.

מַאֲזִין לַפּוֹלִיטִיקַאי
כֻּלּוֹ מְשֻׁפְשָׁף
הַפּוֹלִיטִיקָה מַכָּה הִיא
אַךְ טוֹבָה הִיא לָאַף.

נִפְגַּשׁ עִם חָבֵר
אוֹתוֹ אֲנִי מַכִּיר
אוֹתָם זְמִירוֹת הוּא מְזַמֵּר
כְּמוֹ לְדַבֵּר לַקִּיר.

מַגִּיעַ לַבַּיִת
אֶל הָאִשָּׁה וְהַיְּלָדִים
אֵיפֹה הָיִיתָ? אֵיפֹה הָיִיתְ?
אֲרוּחַת עֶרֶב וּלְהַרְדִּים.

שׁוֹכֵב בַּלַּיְלָה בַּמִּטָּה
וְאוֹמֵר לַיְלָה טוֹב
הַשָּׁעָה הִיא כֹּה שְׁקֵטָה
וְעִם זֶה אַמְשִׁיךְ לִסְחֹב.