יוסף

יוֹסֵף עָשָׂה כִּבְרַת דֶּרֶךְ
וְהִצְלִיחַ כְּנֶגֶד כָּל הַסִּכּוּיִים
לֹא הָיָה רְצוֹנוֹ שֶׁיִּכְרְעוּ לוֹ בֶּרֶךְ
הוּא רַק רָצָה לִחְיוֹת אֶת הַחַיִּים.

אֲבָל אֶחָיו נָטְרוּ לִי טִינָה
עַל שֶׁהָיָה אִינְדִּיבִידוּאָל חָפְשִׁי
הִרְבּוּ בְּכַעַס וּבִרְטִינָה
וְאִלּוּ חַיָּיו הָיוּ מְלֵאֵי שִׁיר.

מִסְתַּבֵּר, אֵפוֹא, שֶׁהָאֵל אוֹהֵב יְחִידִים
וּפָחוֹת אוֹהֵב אֶת הַהוֹלְכִים בַּתֶּלֶם
לֹא חֲשׁוּבִים הַמִּשְׂרָה, הַכָּבוֹד, הַבְּגָדִים
הֵן לְכֻלָּם יֵשׁ דְּבָרִים כָּאֵלֶּה.

חָשׁוּב לַחֲלֹם, וְלִהְיוֹת מְקוֹרִי
גַּם אִם זֶה יַעֲלֶה בִּמְחִיר
וְחָשׁוּב לְשַׁתֵּף גַּם אֲחֵרִים
וְגַם לִסְלֹחַ, וְלֹא לִהְיוֹת מָרִיר.

*

/גַּם אִם עַל שִׂפְתֵיהֶם יַעֲלֶה רִיר.