(גם שיר זה – אינני עומד מאחורי מילותיו, אך זה רצף המילים שעלה בי, ולכן אני משתפו)
אוֹמְרִים הַיִּשְׂרְאֵלִים – נְקִיִּים אֲנַחְנוּ
רְאוּ אֵיךְ הַכֹּל אֶצְלֵנוּ נָקִי
אֲבָל אִם נִתְקָרֵב מְעַט וְהֵרַחְנוּ
מִיָּד עוֹלִים בְּאַפֵּינוּ נִיחוֹחוֹת שֶׁל קִיא.
כִּי הַנְּקִיּוֹת לִכְאוֹרָה הִיא רַק לְצַד אֶחָד
וְרַק בְּתוֹךְ גְּבוּלוֹת הַגִּזְרָה
רַק לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַעֲמָד מְיֻחָד
וּמִי שֶׁלֹּא – נִשְׁלַח לְאֶרֶץ גְּזֵרָה.
אֲבָל אִם אֵין יַחַס זֵהֶה לְכָל
הַנְּקִיּוֹת הִיא רַק לְמַרְאִית עַיִן
אִם צַד אֶחָד מַטֶּה שֶׁכְּמוֹ לִסְבֹּל
לֹא הִגַּעְנוּ אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה עֲדַיִן.
וְכָךְ הָיָה הַדָּבָר מֵאָז וּמִתָּמִיד
וְכָךְ יְכַתֵּב בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים
אֶת הָאֱמֶת הֲרֵי אֵין לְהַשְׁמִיד
אוֹ שֶׁמָּא עוֹדֶנִּי תָּמִים?
