ארגו נו קוגיטו סום

ארגו נו קוגיטו סום (שיר ישן)
אֲנִי חוֹשֵׁב – לֹא מַשְׁמָע אֲנִי קַיָּם
אֲנִי חוֹשֵׁב – לֹא מַשְׁמָע בִּכְלָל.
כֵּן, הָאֲוִיר חוֹלֵף בִּרְאוֹתַי
וְגַם הַדָּם זוֹרֵם בְּעוֹרְקַי, יֵשׁ לְהַנִּיחַ
אֲבָל מִכָּאן וְעַד לַאֲמִירָה אֲנִי קַיָּם?
וּבְכֵן סָפֵק, סָפֵק גָּדוֹל.

מִשּׁוּם שֶׁלֹּא כָּל מֵי שֶׁקַּיָּם אָכֵן קַיָּם
יֵשׁ צִלְלֵי אָדָם בֵּינֵינוּ, כִּמְעַט מֵתִים
אֲבָל כָּל מֵי שֶׁקַּיָּם אָכֵן חוֹשֵׁב
וְשֶׁחוֹשְׁבִים לֹא עַל עַצְמָם – רַק מְעַטִים.