אנשי הלך ואנשי ההישאר

שׁוֹמֵעַ אֶת אַנְשֵׁי הַלֵּךְ וְאַנְשֵׁי הַהִשָּׁאֵר
שׁוֹמֵעַ אֶת צַעֲקוֹתֵיהֶם וּמִצְטַעֵר
אִישׁ עַל רֵעֵהוּ מִסְתַּעֵר
כָּזֹאת שִׂנְאָה, מִי הָיָה מְשַׁעֵר?

וְעַל מָה אַתֶּם בְּעֶצֶם מִתְוַכְּחִים?
מַדּוּעַ לֹא תֵּשְׁבוּ יַחַד כְּמוֹ אַחִים?
עַל מָה אַתֶּם בְּעֶצֶם מִתְנַצְּחִים?
בַּמִּלְחָמָה יֵשׁ רַק מַפְסִידִים, לֹא מְנַצְּחִים.

הֲרֵי אַתֶּם כְּמוֹ זוּג שֶׁמִּתְגָּרֵשׁ
וּבַתָּוֶךְ נִקְרַע לֵב יַלְדָּם
זֶה צוֹעֵק, זֶה לָהוּט וּמִתְרַגֵּשׁ
וְרַק קוֹל הָאַהֲבָה כְּמוֹ נָדַם.

אַךְ גַּם אַתֶּם עוֹשִׂים אִישׁ אִישׁ לְבֵיתוֹ
וְכָל וִכּוּחֵיכֶם הֵם רַק בִּדּוּר
כָּל אֶחָד עִם קְרוֹבָיו וּמִשְׁפַּחְתּוֹ
וְכָל הָאֲחֵרִים עוֹבְרִים מִדּוּר.

כֵּן, הַכֹּל רַק רַעֲשֵׁי-רֶקַע
שֶׁכַּנִּרְאֶה נְעִימִים לְאָזְנֵיכֶם
כֵּן, הַכֹּל רַק רַעֲשֵׁי-קֶרַע
שֶׁיְּצַרְתֶּם בְּמוֹ יְדֵיכֶם.

חרא מזוקק

הַכֹּל בְּיִשְׂרָאֵל חָרָא מְזֻקָּק
וּמִי שֶׁמְּהֻלָּל הוּא תַּחַת מְלֻקָּק
עֲדַת עָרִיצִים רָעִים וְאַכְזָרִים
שֶׁחַיִּים עַל שִׂנְאַת אֲחֵרִים וְזָרִים

מִתְגּוֹדְדִים הֵם בְּתוֹךְ מַחֲנוֹתֵיהֶם
וּמְגַדְּפִים בְּמֶרֶץ אֶת מִתְנַגְּדֵיהֶם
מְפַרְגְּנִים זֶה לְזֶה בְּמַתְּנוֹתֵיהֶם
וְלַעֲנִיֵּי הָעָם – כְּלוּם לֹא נִשְׁאַר לָהֶם.

וְלָהֶם חֻקּוֹת וּמִנְהָגִים
כְּמוֹ שֶׁהָיוּ לְאַנְשֵׁי סְדוֹם וַעֲמֹרָה
כָּל הַיּוֹם בּוֹחֲשִׁים וּמֵהָגִים
אֲבָל לְמַעֲשֶׂה חַסְרֵי מוּסָר וּמוֹרָא.

אָכֵן, בָּנִים אֲרוּרִים בְּיוֹתֵר
שֶׁהוֹבִילוּ אוֹתִי לַאֲבַדּוֹן בְּנִכְלֵיהֶם
כְּחַיּוֹת הַשָּׂדֶה, לְלֹא קָצִין וְשׁוֹטֵר
שֶׁאֱלֹהֵיהֶם הֵם רוֹכְלֵיהֶם.

כָּל הַיּוֹם יַעַמְלוּ לְהַעֲשִׁיר
אַךְ לֹא יָדִינוּ מִשְׁפָּט עָנִי וְאֶבְיוֹן
אָז עַכְשָׁו אַתֶּם בּוֹכִים שֶׁאָבַד קוֹל הַשִּׁיר?
לָמָּה לָכֶם שִׁיר? לְכוּ לַקַּנְיוֹן!

סוקרטס, קסנדרה

אֲנִי סוֹקֵרָטְס
שֶׁהִשַּׁקְתֶּם בְּכוֹס הַתַּרְעֵלָה
אֲנִי קָסַנְדְּרָה
שֶׁרָאֲתָה מִבַּעַד לָרְעָלָה
אֲנִי הַזְּבוּב הַטַּרְדָן
שֶׁלֹּא פּוֹסֵק לְהַשְׁמִיעַ זִמְזוּמוֹ
אֲנִי הַסּוּס הַפִּרְאִי
שֶׁלֹּא מוּכָן לַעֲנֹד אֶת זְמָמוֹ
אֲנִי הָרוֹאֶה אֶת הַנַּעֲשֶׂה
שֶׁלּוֹ אַף אֶחָד לֹא מַקְשִׁיב
אֲנִי הַפִילוֹסוֹף וְהַנְּבִיאָה
שֶׁלָּהֶם אַף אֶחָד לֹא מֵשִׁיב.

שיר תגובה

כתבתי שיר תגובה לצור ארליך, אבל אני נבוך מכדי לצרף את זה אצלו, אז אצרף כאן. שבת שלום!

יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמָרְךָ – נִכְתַּב בַּפָּרָשָׁה
וְהִנֵּה אָנוּ שְׁמוּרִים מִסָּבִיב
כִּפַּת בַּרְזֶל מִצָּפוֹן עַד דָּרוֹם נִפְרְסָה
וְלֹא יוֹעִילוּ טִילִים עַל תֵּל-אָבִיב

כֵּן, כִּפַּת בַּרְזֶל סוֹכֶכֶת עָלֵינוּ מִמַּעַל
וּלְמַטָּה – חֶרֶב לְשׁוֹנוֹ שֶׁל צוּר אֶרְלִיךְ!
אֶת צוּר חַרְבּוֹ הוּא מוֹשֵׁחַ בִּמְעַט רַעַל
וְכוֹתֵב עַל כָּל מָה שֶׁבּוֹעֵר לִי

וְאָמְנָם כָּל חֶרֶב הִיא חֶרֶב פִּיפִיּוֹת
אַךְ בִּמְיֻמָּנוּת הוּא תּוֹקְעָהּ אֶל הַבֶּטֶן הָרַכָּה
מְצָרֵף אֶת הַמִּלִּים לְשִׁיר בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת
וְאוּלָם, הַאִם שָׁכַחְנוּ אֶת סוֹפָהּ שֶׁל הַבְּרָכָה?

– 'יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם'
לֹא נִצָּחוֹן בַּקְּרָב, לֹא הֵדֵי הַמַּשְׂטֵמָה
לֹא לְהַכּוֹת בְּאוֹיְבֵנוּ וָשׁוּב וָשׁוּב לַהֲלֹם
רַק לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.

כמה טוב השקט

כַּמָּה טוֹב הַשֶּׁקֶט שֶׁבְּשׂוֹךְ הַקְּרָבוֹת
כַּמָּה טוֹב שֶׁאֶפְשָׁר שׁוּב לִבְנוֹת אֲהָבוֹת
כַּמָּה טוֹב שֶׁאֶת הַטֵּלֵוִיזְיָה אֶפְשָׁר לְכַבּוֹת
כַּמָּה טוֹב שֶׁאֶפְשָׁר שׁוּב לִחְיוֹת, פָּשׁוּט לִחְיוֹת.

אָז לָמָּה אָנוּ צְרִיכִים אֲסוֹנוֹת וּמְהוּמוֹת?
וְלָמָּה אָנוּ צְרִיכִים לְהַגְבִּיהַּ חוֹמוֹת?
וְלָמָּה זֶה טוֹב לִזְרֹעַ שַׁמּוֹת?
מָתַי נִלְמַד – דַּי לְמִלְחָמוֹת.

ארגו נו קוגיטו סום

ארגו נו קוגיטו סום (שיר ישן)
אֲנִי חוֹשֵׁב – לֹא מַשְׁמָע אֲנִי קַיָּם
אֲנִי חוֹשֵׁב – לֹא מַשְׁמָע בִּכְלָל.
כֵּן, הָאֲוִיר חוֹלֵף בִּרְאוֹתַי
וְגַם הַדָּם זוֹרֵם בְּעוֹרְקַי, יֵשׁ לְהַנִּיחַ
אֲבָל מִכָּאן וְעַד לַאֲמִירָה אֲנִי קַיָּם?
וּבְכֵן סָפֵק, סָפֵק גָּדוֹל.

מִשּׁוּם שֶׁלֹּא כָּל מֵי שֶׁקַּיָּם אָכֵן קַיָּם
יֵשׁ צִלְלֵי אָדָם בֵּינֵינוּ, כִּמְעַט מֵתִים
אֲבָל כָּל מֵי שֶׁקַּיָּם אָכֵן חוֹשֵׁב
וְשֶׁחוֹשְׁבִים לֹא עַל עַצְמָם – רַק מְעַטִים.

יש אנשים שחושבים

יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁחוֹשְׁבִים
שֶׁרַק הַחוֹשְׁבִים הֵם אֲנָשִׁים
וְאִלּוּ אֲנִי חוֹשֵׁב
שֶׁאֲנָשִׁים אֵלֶּה חוֹשְׁבִים אֶת עַצְמָם

וְיֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁחוֹשְׁבִים
שֶׁרַק אֲנָשִׁים חוֹשְׁבִים
וְאִלּוּ אֲנִי חוֹשֵׁב
שֶׁאֲנָשִׁים אֵלֶּה חוֹשְׁבִים עַל עַצְמָם.