שׁוֹמֵעַ אֶת אַנְשֵׁי הַלֵּךְ וְאַנְשֵׁי הַהִשָּׁאֵר
שׁוֹמֵעַ אֶת צַעֲקוֹתֵיהֶם וּמִצְטַעֵר
אִישׁ עַל רֵעֵהוּ מִסְתַּעֵר
כָּזֹאת שִׂנְאָה, מִי הָיָה מְשַׁעֵר?
וְעַל מָה אַתֶּם בְּעֶצֶם מִתְוַכְּחִים?
מַדּוּעַ לֹא תֵּשְׁבוּ יַחַד כְּמוֹ אַחִים?
עַל מָה אַתֶּם בְּעֶצֶם מִתְנַצְּחִים?
בַּמִּלְחָמָה יֵשׁ רַק מַפְסִידִים, לֹא מְנַצְּחִים.
הֲרֵי אַתֶּם כְּמוֹ זוּג שֶׁמִּתְגָּרֵשׁ
וּבַתָּוֶךְ נִקְרַע לֵב יַלְדָּם
זֶה צוֹעֵק, זֶה לָהוּט וּמִתְרַגֵּשׁ
וְרַק קוֹל הָאַהֲבָה כְּמוֹ נָדַם.
אַךְ גַּם אַתֶּם עוֹשִׂים אִישׁ אִישׁ לְבֵיתוֹ
וְכָל וִכּוּחֵיכֶם הֵם רַק בִּדּוּר
כָּל אֶחָד עִם קְרוֹבָיו וּמִשְׁפַּחְתּוֹ
וְכָל הָאֲחֵרִים עוֹבְרִים מִדּוּר.
כֵּן, הַכֹּל רַק רַעֲשֵׁי-רֶקַע
שֶׁכַּנִּרְאֶה נְעִימִים לְאָזְנֵיכֶם
כֵּן, הַכֹּל רַק רַעֲשֵׁי-קֶרַע
שֶׁיְּצַרְתֶּם בְּמוֹ יְדֵיכֶם.