בממלכת המוחמאים

לֹא לְהַאֲשִׁים אַף אֶחָד
וְלֹא לִמְתֹּחַ בִּקֹּרֶת
רַק לְהַחֲמִיא כַּמָּה נֶחְמָד
וּמָקוֹם לְשִׁפּוּר? אַף לֹא קֹרֶט

כָּךְ הוּא בְּמַמְלֶכֶת הַמֻּחְמָאִים
שֶׁבָּהּ הַכֹּל בֵּינוֹנִי לְהַחֲרִיד
יוֹשְׁבִים בְּיַחַד, מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים
לָמָּה אֶת מַצַּב הָרוּחַ לְהוֹרִיד?

וְאִם מִישֶׁהוּ יַגִּיד – חֲבֵרִים, רַק רֶגַע
מִיָּד אֶת אָזְנֵנוּ נֶאֱטֹם
וְנָסִיט אֶת מַבָּטֵנוּ מִן הַנֶּגַע
כְּמוֹ מִן הֶעָנִי, הַגֵּר וְהַיָּתוֹם.

כִּי בְּעֵינֵינוּ אֵין בָּנוּ כָּל פְּגָם
וְאַף אַתָּה, הַמְּשׁוֹרֵר – הָס!
הֲרֵי אַתָּה חֵלֶק מֵאִתָּנוּ גַּם
וְלֹא שֶׁבְּשַׁרְווּלְךָ יֵשׁ אֵיזֶה אֵס.