כֹּה אָהַבְתִּי אֶת הָאֱמֶת
עַד שֶׁבַּעֲוֹנֹתַי הָפַכְתִּי מֵת
עוֹלָמֵנוּ זֶה הוּא עַלְמָא דְּשִׁקְרָא
צָבוּעַ בְּצִבְעֵי הַסְוָאָה וּמַסְקַרָה
אֵיךְ יִשְׂרֹד דּוֹבֵר הָאֱמֶת בְּתוֹכוֹ?
הֲרֵי לְכָל דָּבָר מַרְאִים לוֹ הִפּוּכוֹ
וְלָכֵן, כָּאָמוּר, הוּא מְשַׁלֵּם בְּחַיָּיו
כֻּלָּם מִסְּבִיבוֹ אוֹמְרִים לוֹ – חַיָּב!
כְּאוֹתוֹ סוֹקֵרָטְס הַשּׁוֹתֶה מִכּוֹס הַתַּרְעֵלָה
אוֹ כְּאוֹתוֹ יֵשׁוּעַ שֶׁבְּסַעֲרָהּ לַשָּׁמַיִם עָלָה.
כה אהבתי את האמת
פורסם
שירים - חגי הופר 
לאמילי דיקינסון יש שיר שבו היא מתארת עצמה כמי שלאחר מותה מנהלת דו שיח עם המת הקבור לצדה. היא אומרת לו שהיא "מתה למען היופי" והוא אומר לה שהוא "מת למען האמת, וכי האמת והיופי חד המה". לו תשמיע לנו את קול האמת עוד שנים ארוכות!
אהבתיLiked by 1 person
תודה רבה גאולה! אנסה למצוא שיר זה של דיקנסון, שנשמע יפה ואמיתי מאוד.
אהבתיאהבתי
I died for beauty, but was scarce
Adjusted in the tomb,
When one who died for truth was lain
In an adjoining room.
He questioned softly why I failed?
"For beauty," I replied.
"And I for truth – the two are one;
We brethren are," he said.
And so, as kinsmen met a-night,
We talked between the rooms,
Until the moss had reached our lips,
And covered up our names.
by Emily Dickinson
אהבתיאהבתי
תודה, חגי! עונג גדול לקרוא בשיר שוב ושוב!
אהבתיLiked by 1 person
בשמחה
אהבתיאהבתי