1.
אֶת הַכֹּל שׁוֹאֶבֶת הַקּוֹרוֹנָה
וּכְבָר אִי אֶפְשָׁר לִנְשֹׁם
אִם נֵצֵא הֲמִסְדְּרוֹנָה
אָז יִקְרֶה דְּבַר אָיֹם.
מִכָּל הָעֲבָרִים סָגְרוּ עָלֵינוּ
וְהַלַּחַץ מָה הוּא רַב
מֵרָחוֹק נָבִיא סַלֵּינוּ
רַק שֶׁלֹּא נִרְעַב.
2.
הָעִנְיָן הוּא פָּשׁוּט לִהְיוֹת קַיָּם
לְלֹא חָכְמוֹת כְּלָל
כָּל הַחָכְמוֹת יְכוֹלוֹת לָבוֹא אַחַר-כָּךְ
אִם תִּרְצֶה.
הָעִנְיָן הוּא לֹא לְהֵאָחֵז בְּדָבָר
כִּי כָּל דָּבָר יָכוֹל לְהִשְׁתַּנוֹת
עֲשֵׂה אֶת הַמֵּיטָב שֶׁלְּךָ בְּמִסְגֶּרֶת הָרֶגַע
וְאַחַר כָּךְ הַנַּח לְזֶה.
נִרְאֶה לִי שֶׁזּוֹ הַמַּשְׁמָעוּת הָעֲמֻקָּה שֶׁל אִסּוּר עֲבוֹדַת הָאֱלִילִים.
3.
וְהָעִנְיָן הוּא שֶׁהַכֹּל מַגִּיעַ עַד הַתַּחַת
אֲבָל מָה יֵשׁ מִתַּחַת לַתַּחַת
זֹאת אִישׁ אֵינוֹ יוֹדֵעַ
וְאִישׁ אֵינוֹ לוֹקֵחַ בַּחֶשְׁבּוֹן.
אוֹ בְּעֶצֶם יֵשׁ מִי שֶׁיּוֹדֵעַ –
פְרוֹיִד, שֶׁדִּבֵּר עַל הַשָּׁלָב הָאוֹרָאלִי
וְהַמְּקֻבָּלִים, שֶׁמְּדַבְּרִים עַל יְנִיקָה.
וְגַם חֶבְרוֹת הַסִּיגַרְיוֹת.
השיר הראשון מתאר מציאות שהדורות הבאים לא יוכלו לרדת לאפס קציהן של תחושותינו כשחווינו אותה. השיר השני הגותי. מאוד אהבתי את הרעיון.
אהבתיאהבתי
תודה גאולה. אכן תקופה בלתי נתפסת.
אהבתיאהבתי