הוֹי, כַּמָּה נִמְאַסְתָּ!
אֶת כֻּלָּם בֵּינְתַיִם הִכְעַסְתָּ
אֶת לִבְּךָ הֶעָרֵל הֵגַסְתָּ
וּרְאֵה, עַכְשָׁו הוּבַסְתָּ.

הוֹי, כַּמָּה נִמְאַסְתָּ!
כְּמוֹ לֶאֱכֹל כָּל יוֹם פַּסְטָה
עַל הַחֵךְ שֶׁלָּנוּ לֹא חַסְתָּ
וְעַכְשָׁו אֶפְשָׁר לִסְגֹּר אֶת הַבַּסְטָה.

הוֹי, כַּמָּה נִמְאַסְתָּ!
כְּמוֹ נֵר שַׁעֲוָה נָמַסְתָּ
תַּגִּיד נַמַסְטֶה וּבַאסְטָה
מֵהָעֵינַיִם שֶׁלָּנוּ עוֹד לֹא טַסְתָּ?

הוֹי, כַּמָּה נִמְאַסְתָּ!
מִן הַמַּעֲרָכָה עוֹד לֹא נַסְתָּ?
אֶת כֻּלָּם נֶגְדְּךָ גִּיַּסְתָּ
לֵךְ תָּנוּחַ עַד שֶׁתִּצְמַח לְךָ רַסְטָה.

הוֹי, כַּמָּה נִמְאַסְתָּ!
אֶת הַכֹּל כִּרְצוֹנְךָ הִנְדַּסְתָּ
אֶת כֻּלָּם לְפִי חֲלִילְךָ קִנְדַּסְתָּ
שָׁדַדְתָּ אוֹתָנוּ וְכִיַּסְתָּ!

כְּשֶׁהָיִיתִי בֶּן שְׁנָתַיִם
קָפַצְתִּי עַד הַשָּׁמַיִם
כְּשֶׁהָיִיתִי בֶּן אַרְבַּע
קָפַצְתִּי עַד הַתִּקְרָה
וּכְשֶׁהָיִיתִי מְבֻגָּר יוֹתֵר
נִתַּרְתִּי כְּמוֹ פַּנְתֵּר
אַךְ כְּכָל שֶׁהַשָּׁנִים עָבְרוּ
הַקְּפִיצוֹת הָלְכוּ וְהִתְקַצְּרוּ
עַכְשָׁו הוֹלֵךְ, תֶּכֶף אֲדַדֶּה
וְאָז בְּרִגְבֵּי אֲדָמָה אֶתְכַּסֶּה.

לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ חֲבִי כִמְעַט רֶגַע עַד יַעֲבָר זָעַם
כִּי הִנֵּה הַנְּגִיף מִשְׁתּוֹלֵל בַּחוּץ, נְגִיף הַקּוֹרוֹנָה וּנְגִיף הַשִּׂנְאָה
אַל תִּתְקָרֵב יוֹתֵר מִדַּי לַאֲנָשִׁים, כִּי לֹא תּוּכַל לָדַעַת אֵיזֶה רַעַל יֵצֵא לָהֶם מֵהַפֶּה, רַעַל שֶׁאוּלַי יַמִּית אוֹתְךָ.

בַּיָּמִים הַהֵם אֵין חֹק בְּיִשְׂרָאֵל, אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה
וְהָאָרֶץ חָנְפָה תַּחַת יֹשְׁבֶיהָ כִּי עָבְרוּ תוֹרֹת חָלְפוּ חֹק הֵפֵרוּ בְּרִית עוֹלָם
פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם
כָּל דְּאַלִּים גָּבַר.

אֶרֶץ נִתְּנָה בְיַד רָשָׁע
וְהֻסַּג אָחוֹר מִשְׁפָּט וּצְדָקָה מֵרָחוֹק תַּעֲמֹד כִּי כָשְׁלָה בָרְחוֹב אֱמֶת וּנְכֹחָה לֹא תוּכַל לָבוֹא
כֵּן, הָיָה לָנוּ חֲלוֹם, וְעַכְשָׁו הוּא אֵינֶנּוּ,
עַד שֶׁבֶּאֱמֶת בָּא לִבְכּוֹת.

לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ
עִם הַתֵּה וְהַלִּימוֹן וְהַסְּפָרִים הַיְּשָׁנִים
מָה רַע?