לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ

לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ חֲבִי כִמְעַט רֶגַע עַד יַעֲבָר זָעַם
כִּי הִנֵּה הַנְּגִיף מִשְׁתּוֹלֵל בַּחוּץ, נְגִיף הַקּוֹרוֹנָה וּנְגִיף הַשִּׂנְאָה
אַל תִּתְקָרֵב יוֹתֵר מִדַּי לַאֲנָשִׁים, כִּי לֹא תּוּכַל לָדַעַת אֵיזֶה רַעַל יֵצֵא לָהֶם מֵהַפֶּה, רַעַל שֶׁאוּלַי יַמִּית אוֹתְךָ.

בַּיָּמִים הַהֵם אֵין חֹק בְּיִשְׂרָאֵל, אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה
וְהָאָרֶץ חָנְפָה תַּחַת יֹשְׁבֶיהָ כִּי עָבְרוּ תוֹרֹת חָלְפוּ חֹק הֵפֵרוּ בְּרִית עוֹלָם
פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם
כָּל דְּאַלִּים גָּבַר.

אֶרֶץ נִתְּנָה בְיַד רָשָׁע
וְהֻסַּג אָחוֹר מִשְׁפָּט וּצְדָקָה מֵרָחוֹק תַּעֲמֹד כִּי כָשְׁלָה בָרְחוֹב אֱמֶת וּנְכֹחָה לֹא תוּכַל לָבוֹא
כֵּן, הָיָה לָנוּ חֲלוֹם, וְעַכְשָׁו הוּא אֵינֶנּוּ,
עַד שֶׁבֶּאֱמֶת בָּא לִבְכּוֹת.

לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ
עִם הַתֵּה וְהַלִּימוֹן וְהַסְּפָרִים הַיְּשָׁנִים
מָה רַע?

להשאיר תגובה