עָרַכְתִּי אֶת כָּל הַשִּׁירִים שֶׁלִּי לְסֵפֶר

עָרַכְתִּי אֶת כָּל הַשִּׁירִים שֶׁלִּי לְסֵפֶר, בְּלִי סִנּוּן, וְתוֹךְ כְּדֵי כָּךְ הָיִיתִי צָרִיךְ לִקְרֹא אֶת כֻּלָּם שׁוּב. הַהִתְרַשְּׁמוּת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלִּי הָיְתָה – טוֹב וְיָפֶה, עָשִׁיר בְּרַעֲיוֹנוֹת, מְנֻסָּח הֵיטֵב. אֲבָל כְּשֶׁפָּרַשְׁתִּי מִמְּלַאכְתִּי וְהִתְיַשַּׁבְתִּי עַל הַכֻּרְסָה לִקְרֹא, פִּתְאוֹם חָשַׁבְתִּי – כָּל אֵלֶּה הֵם רַק דְּבָרִים שֶׁל זָקֵן נִרְגָּן, כֻּלָּם כְּבָר מַכִּירִים אֶת הַמַּחְשָׁבוֹת הָאֵלֶּה, 'וּלְמִי אֵין כְּמוֹ אֵלֶּה?', צֵא הַחוּצָה, לֵהָנוֹת, לֶאֱהֹב, חָדַל לְךָ מִלַּעֲסֹק בִּדְבָרִים תְּפֵלִים אֵלֶּה!
וְעוֹד חָשַׁבְתִּי, שֶׁאַחֲרֵי כָּל הַטִּרְחָה, בֵּין אִם אוֹצִיא אֶת הַסֵּפֶר בִּדְפוּס וּבֵין אִם בְּפוֹרְמָט דִּיגִיטָלִי בִּלְבַד – קוֹרְאָיו יִהְיוּ סְפוּרִים. אָז 'לְמִי אֲנִי עָמֵל וּמְחַסֵּר אֶת נַפְשִׁי מִטּוֹבָה'?
אַךְ מָה אוּכַל לַעֲשׂוֹת? זֶה חָזָק מִמֶּנִּי.