מַסְקְנָתִי הָעֲגוּמָה הִיא

מַסְקְנָתִי הָעֲגוּמָה הִיא,
כִּי אָסוּר לְהַשְׁאִיר אֶת הַפּוֹלִיטִיקָה בִּידֵי הַפּוֹלִיטִיקָאִים.
הַדְּבָרִים חֲשׁוּבִים מִדַּי וְאֵלֶּה כָּל הַזְּמַן עֲסוּקִים בְּחֶשְׁבּוֹנוֹת.
תְּנוּ אוֹתָהּ לַפִילוֹסוֹפִים, כְּפִי שֶׁבִּקֵּשׁ אַפְּלָטוֹן,
תְּנוּ אוֹתָהּ לְאַנְשֵׁי הָרוּחַ, לְאַנְשֵׁי הַחִנּוּךְ,
תְּנוּ אוֹתָהּ לַאֲנָשִׁים שְׁקוּלִים וּנְבוֹנִים, יְדוּעִים בְּשִׁבְטֵיהֶם,
אֲשֶׁר יְכַלְכְּלוּ אֶת מַעֲשֵׂיהֶם בִּתְבוּנָה, וְלֹא מִתּוֹךְ שִׁקּוּלִיִּים אִישִׁיִּים אוֹ סִיעָתִיִּים,
אֲשֶׁר יְקַיְּמוּ דִּיאָלוֹג מְכַבֵּד עִם רֵעֵיהֶם,
לֹא יְצַעֲקוּ וְלֹא יִתְלַהֲמוּ,
וַאֲשֶׁר יַתְווּ לְכֻלָּנוּ דֶּרֶךְ וּמוֹדֵל לְחִקּוּי,
כִּי כְּבָר פָּנָה הַיּוֹם וְאָזַל הַכּוֹחַ.