בי, בי האשם/ חגי הופר
צָרִיךְ כָּל אָדָם שֶׁיֹּאמַר
בִּי, בִּי הָאָשָׁם
אֲנִי אַחְרַאי
אֲנִי אֶעֱשֶׂה.
לֹא כְּאָדָם שֶׁאָמַר
הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּ עִמָּדִי
וְלֹא כְּחַוָּה שֶׁאָמְרָה
הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי וָאֹכֵל
וְגַם לֹא כְּקַיִן שֶׁאָמַר
הֲשׁוֹמֵר אֲחִי אָנֹכִי?
אֶלָּא כִּיהוּדָה
שֶׁנִּגַּשׁ אֶל יוֹסֵף וְאָמַר
בִּי אֲדוֹנִי
בִּי, בִּי הָאָשָׁם.
וְכֵיוָן שֶׁהוֹדָה
נִקְרָא יְהוּדָה
וְצֶאֱצָאָיו – הַיְּהוּדִים.

חיים/ חגי הופר
חַיִּים שָׁאַל מִמְּךָ (תהילים כא, ה).

אֵינֶנִּי הוֹלֵךְ אֶלָּא אֶל מִי שֶׁמַּצִּיעַ לִי חַיִּים.
לֹא עוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב – זֶה הַמָּוֶת, וְהָאוֹפוֹרְיָה
לֹא עוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ רַע – זֶה הַגֵּיהִנּוֹם, וְהַדִּכָּאוֹן
אֶלָּא טוֹב וְרַע מְעֻרְבָּבִים זֶה בָּזֶה
אֵשׁ וּמַיִם פְּתוּכִים זֶה בָּזֶה
לִפְעָמִים דִּין וְלִפְעָמִים חֶסֶד
לִפְעָמִים עֲלִיּוֹת וְלִפְעָמִים מוֹרָדוֹת
רַכֶּבֶת הָרִים, וְלֹא נְסִיעָה מוֹנוֹטוֹנִית
חַיִּים.

יעקב ועשיו/ חגי הופר
יֵשׁ לִי רַב
אָמַר עֵשָׂו
וְיַעֲקֹב אָמַר
יֵשׁ לִי כָּל
יֵשׁ לִי מָה לִלְבֹּשׁ
וְיֵשׁ לִי מָה לֶאֱכֹל
וּשְׁכִינָה עִמִּי
אָז לֹא אֵבוֹשׁ
אֲנִי חַי
כָּאן וְעַכְשָׁו
כָּךְ אָמַר יַעֲקֹב
לְאָחִיו עֵשָׂו.
וְאָז הוֹסִיף –
לְךָ יֵשׁ רַב
אַךְ תָּמִיד תִּרְצֶה יוֹתֵר
וְלָכֵן אַתָּה חָסֵר
מָתַי תִּחְיֶה כָּאן וְעַכְשָׁו?
תָּמִיד אַתָּה רוֹדֵף
אַחֲרֵי כֶּסֶף, אַחֲרֵי נָשִׁים וְאַחֲרַי
וּבְסוֹף הַיּוֹם חוֹזֵר עָיֵף
וְאוֹכֵל מִמַּטְעַמַּי
אַךְ אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע
מְקַבֵּל מֵאָה מָנֶה, רוֹצֶה מָאתַיִם
וַאֲנִי, לְעֻמַּת זֹאת, מַרְבֶּה בִּישִׁיבָה
אַךְ תָּמִיד אוֹכֵל בַּזְּמַן, בֵּינְתַיִם
וְאִלּוּ אַתָּה מִתְרוֹצֵץ כִּמְשֻׁגָּע
כְּדֵי לְהַגְדִּיל אֶת הַחֶשְׁבּוֹן
אַךְ הַמַּרְבֶּה נְכָסִים מַרְבֶּה דְּאָגָה
וְשַׁלְוָה עֲדִיפָה מֵהַמָּמוֹן
הַנַּח לִי אֵפוֹא, אָחִי
וְאֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי
וְאִלּוּ אַתָּה מַהֵר
פֶּן תְּאַחֵר.
שָׁמְעוּ חֲכָמִים אֶת דִּבְרֵי יַעֲקֹב
וְאָמְרוּ – אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ
אַךְ עֵשָׂו צָחַק בְּלִבּוֹ –
אֵיזֶה לֹא-יֻצְלַח הוּא יַעֲקֹב!
מִסְתַּפֵּק בִּשְׁנֵי כְּבָשִׂים וְעֵז
לְעוֹלָם לֹא יַצְלִיחַ אִם לֹא יָעֵז.
יָצְאָה בַּת קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם וְאָמְרָה –
הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו
יַעֲקֹב יַעֲסֹק בְּהָגוּת וּמַחֲשָׁבָה
וְעֵשָׂו יַעֲסֹק בָּעֲבוֹדָה
וּלְיָמִים נִשְׁאֲרָה אוֹתָהּ מָסֹרֶת חֲלֻקָּה
עִם בְּנֵי יַעֲקֹב, זְבוּלוּן וְיִשָּׂשכָר.

כל השבוע מתווכחים ובשבת נחים/ חגי הופר
כָּל הַשָּׁבוּעַ מִתְוַכְּחִים
וּבְשַׁבָּת נָחִים.
פֹּה כַּמָּה פִּרְחָחִים
פֹּה הִנִּיחוּ פְּרָחִים
עַל קִבְרֵי הַמְּנוֹחִים
שֶׁנָּפְלוּ בַּפָּחִים
אֵלֶּה מְגַנִּים וְאֵלֶּה מְשַׁבְּחִים
אֵלֶּה מַפְסִידִים וְאֵלֶּה מַרְוִיחִים
יֵשׁ הַמַּתְרִיעִים מִמִּלְחֶמֶת אַחִים
וְיֵשׁ הַמְּמַהֲרִים לְבֵיתָם וְשׁוֹכְחִים.
כָּל הַשָּׁבוּעַ מִתְוַכְּחִים
וּבְשַׁבָּת נָחִים.

הוציאו את המקלל/ חגי הופר
בְּכָל מָקוֹם מִתְלַהֲמִים
אֶגְרוֹף מוּנָף, קוֹלוֹת רָמִים
אַתֶּם רוֹצִים לָדוּן וּלְהִתְפַּלְפֵּל?
קֹדֶם כֹּל – הוֹצִיאוּ אֶת הַמְּקַלֵּל!

רֵאשִׁית כֹּל – תַּרְבּוּת דִּיּוּן
רַק אַחַר כָּךְ הָעִיּוּן
לָכֵן נִלְמָד מוּסַר הַשְׂכֵּל –
הוֹצִיאוּ אֶת הַמְּקַלֵּל!

אַךְ בֵּינְתַיִם הוּא הַשּׁוֹלֵט
קֶצֶף פִּיו תָּמִיד בּוֹלֵט
וְהַחֲכָמִים נִשְׁאָרִים בַּצֵּל
אָז הוֹצִיאוּ אֶת הַמְּקַלֵּל!

כִּי מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן
וְדִבּוּר הָגוּן – מֻשְׂכָּל רִאשׁוֹן
לָכֵן קֹדֶם כֹּל, בְּשֵׁם הָאֵל,
הוֹצִיאוּ אֶת הַמְּקַלֵּל!

כל השבוע קרנבל/ חגי הופר
אֵין קֵץ לְכָל הָעָם לְכֹל אֲשֶׁר הָיָה לִפְנֵיהֶם גַּם הָאַחֲרוֹנִים לֹא יִשְׂמְחוּ בוֹ כִּי גַם זֶה הֶבֶל וְרַעְיוֹן רוּחַ.
(קהלת ד, טז).

כָּל הַשָּׁבוּעַ קַרְנָבָל
וּבְסוֹף הַשָּׁבוּעַ קַשְׁקְבָל
כָּךְ עוֹבֵר לוֹ שָׁבוּעַ אַחֲרֵי שָׁבוּעַ
וְאֵין שִׁנּוּי, הַכֹּל קָבוּעַ.

רַק שֶׁבֵּינְתַיִם הַיְּלָדִים גְּדֵלִים
כְּשֶׁיִּגְדְּלוּ עוֹד יִהְיוּ חַיָּלִים
וְיַמְשִׁיכוּ לְהִתְוַכֵּחַ עַל יָמִין וּשְׂמֹאל
יִתְוַכְּחוּ וְיַמְשִׁיכוּ לִגְדֹּל.

יִגְדְּלוּ וְיוֹלִידוּ לְלֹא תַּכְלִית
וְעוֹד יִתְנַגֵּן לוֹ הַתַּקְלִיט
יָמִין וּשְׂמֹאל, יָמִין וּשְׂמֹאל
צָבָא צוֹעֵד, צָבָא גָּדוֹל.

וְאֵין שִׁנּוּי, הַכֹּל קָבוּעַ
כָּךְ עוֹבֵר לוֹ שָׁבוּעַ אַחֲרֵי שָׁבוּעַ
חַיִּים, רָבִים, שׂוֹנְאִים, שׂוֹרְטִים
וּבַסּוֹף מֵתִים.

זוגות זוגות נכנסו לתיבה/ חגי הופר
זוּגוֹת זוּגוֹת נִכְנְסוּ לַתֵּבָה
וְהַבּוֹדְדִים נִשְׁאֲרוּ בַּחוּץ
טָבְעוּ בְּמַיִם רַבִּים
צָלְלוּ בַּמְּצוּלוֹת כְּמוֹ אֶבֶן
נִשְׁטְפוּ עִם הַגַּלִּים
לֹא הִשְׁאִירוּ אַחֲרֵיהֶם זֵכֶר
לֹא נִין וְלֹא נֶכֶד
הָיוּ כְּלֹא הָיוּ
כְּאוֹתָם מִצְרִים שֶׁלֹּא הִצְלִיחוּ לַחֲצוֹת אֶת יַם סוּף.

יש ים בחינם/ חגי הופר
יֵשׁ יָם בְּחִנָּם
וַאֲוִיר לְכֻלָּם
עֲדַיִן לֹא הֵטִילוּ עָלָיו מַס.
יֵשׁ מַיִם בְּזוֹל
וְעֵצִים כְּמוֹ חוֹל
לִתְפֹּס צֵל בְּלִי לְקַבֵּל קְנָס.
אֵינֶנִּי צָרִיךְ
אֶת מִגְדְּלֵי הַפְּאֵר
מְקוֹם מְלָכִים וְרוֹזְנִים.
תֵּן לִי כָּרִיךְ
אֵינִי צָרִיךְ יוֹתֵר
וּפִסַּת אֶרֶץ מוּל עֲנָנִים.
נִשְׁכַּב מוּל הַיָּם
וְנַבִּיט עַל הַקֶּצֶף
כִּי עִקַּר הַדְּבָרִים
לֹא נִקְנִים בְּכֶסֶף.

אמר הכתוב/ חגי הופר
אָמַר הַכָּתוּב –
לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ,
מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב.

אוֹמֵר הַיִּשְׂרְאֵלִי –
לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ,
אֲבָל הוּא לְבַדּוֹ בֵּין כֹּה וָכֹה.
מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב,
לֹא מָצָא – עוֹד יוֹתֵר טוֹב!

עַד מָתַי תְּשַׁבְּשׁוּ אֶת הַכְּתוּבִים?

פסוקים/ חגי הופר
יֵשׁ הַרְבֵּה פְּסוּקִים בַּתּוֹרָה –
כָּתוּב – עַל חַרְבְּךָ תִּחְיֶה
וְכָתוּב – בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ
כָּתוּב – עַם לְבָדָד יִשְׁכֹּן
וְכָתוּב – וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ
כָּתוּב – תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק
וְכָתוּב – צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף.
הַבְּחִירָה בִּידֵכֶם.