וְהַשּׁוֹאָה, עַל מָה הָיְתָה?
עַל מְכִירַת יוֹסֵף.
אָמַר אֱלוֹהִים –
כָּל כָּךְ מְקַנְּאִים אַתֶּם בְּיוֹסֵף עַל כֻּתֹּנֶת הַפַּסִּים שֶׁלּוֹ?
גַּם אַתֶּם תְּקַבְּלוּ.

לא הכול רק שמחה/ חגי הופר
(לאלתרמן)
לֹא הַכֹּל רַק שִׂמְחָה, בִּתִּי,
לֹא הַכֹּל רַק שִׂמְחָה וְאֹשֶׁר
לִפְעָמִים עֲצוּבִים, כּוֹאֲבִים, דּוֹאֲבִים
אַךְ דַּי לָנוּ שֶׁנֵּלֵךְ בְּדַרְכֵי יֹשֶׁר

לֹא הַכֹּל טוֹב וּדְבַשׁ, בִּתִּי
לִפְעָמִים מְקַבְּלִים גַּם עֹקֶץ
יֵשׁ גַּם טַעַם מַר וְרָצוֹן לְהָקִיא
וְיֵשׁ יְמֵי רָעָה וְרֹגֶז.

לֹא הַכֹּל שׁוֹשַׁנִּים וּוְרָדִים, בִּתִּי
לְעִתִּים יֵשׁ גַּם קוֹץ וְדַרְדַּר
כֵּן גַּם יֵשׁ אֲסוֹנוֹת וְצָרוֹת לְעִתִּים
הַמַּצָּב לִפְעָמִים מְדֻרְדָּר.

לָכֵן טוֹב שֶׁנִּזְכֹּר, בִּתִּי
אֶת אֵלֶּה שֶׁלָּהֶם אֵין
בַּל נִשְׁכַּח אֶת הָעֲנִיִּים וְהַכּוֹאֲבִים
אַחֶרֶת אֱלוֹהִים מִתְעַצְבֵּן.

יעקב ובגדי החמודות/ חגי הופר
יַעֲקֹב, אִישׁ תָּם וְיָשָׁר אַתָּה
אַךְ כְּדֵי לְהַצְלִיחַ
עָלֶיךָ לִלְבֹּשׁ אֶת בִּגְדֵי הַחֲמוּדוֹת שֶׁל אָחִיךָ –
בִּגְדֵי עֲבוֹדָה
מַדֵּי צָבָא
לְבוּשׁ חֲגִיגִי לְבֵית כְּנֶסֶת.
נָכוֹן, הָאָדָם אֵינוֹ בְּגָדָיו
אַךְ כָּךְ הָעוֹלָם עוֹבֵד.
וְאַחֶרֶת כֵּיצַד תִּזְכֶּה בַּבְּרָכָה?

יוֹסֵף אָהַב אֶת אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר
אֲבָל לֹא יָכוֹל הָיָה לַעֲשׂוֹת דָּבָר
הָיְתָה שָׁם מְנִיעָה, כַּמּוּבָן
וְיוֹסֵף הָיָה אִישׁ שֶׁל כָּבוֹד,
כְּמוֹ בְּרוּטוּס.
הוּא הָיָה צָרִיךְ לְחַכּוֹת שֶׁפּוֹטִיפַר יָמוּת
וְאָז הִיא נִתְּנָה לוֹ.
וְכָל אוֹתוֹ הַזְּמַן הָיָה בֵּינֵיהֶם קֶשֶׁר טֵלֶפָּתִי
כְּמוֹ בְּלוֹטוּס.
יוֹסֵף יָכוֹל הָיָה לְהַחֲלִיף אֶת הַסֵּלוֹלָרִי שֶׁלּוֹ
אֲבָל הוּא לֹא רָצָה
כִּי, כָּאָמוּר, אָהַב אוֹתָהּ, וְחִכָּה לָהּ
עַד שֶׁלְּבַסּוֹף, כָּאָמוּר, נִתְּנָה לוֹ.

שלוש מילות פלא הן/ חגי הופר
שָׁלוֹשׁ מִלּוֹת פֶּלֶא הֵן
אָמְרָה לִי הַגַּנֶּנֶת –
תּוֹדָה, סְלִיחָה, בְּבַקָּשָׁה.
תּוֹדָה עַל הַחֶסֶד
סְלִיחָה עַל הַחֵטְא
בְּבַקָּשָׁה עַל הַבְּרָכָה.
וְעַל עָוֶל לֹא נוֹדֶה
וְעַל הַאֲשָׁמוֹת שָׁוְא לֹא נִתְנַצֵּל
וְאֶת הַקְּלָלָה לֹא נְבַקֵּשׁ.
וּמִי שֶׁמּוֹדֶה יְקַבֵּל עוֹד
וּמִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ סְלִיחָה יִסָּלַח לוֹ
וּמִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ בְּלֵב נָקִי יְקַבֵּל.
רַק אַל תֹּאמְרוּ מַגִּיעַ לִי
רַק אַל תֹּאמְרוּ אֲנִי מֻשְׁלָם
רַק אַל תֹּאמְרוּ אֵינִי צָרִיךְ דָּבָר –

כְּפִי שֶׁאָמַר יַעֲקֹב.

אחרי המלחמה/ חגי הופר
אַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה נֵשֵׁב וְנַעֲבִיר חֲוָיוֹת
זוֹכְרִים אֶת הָאַזְעָקוֹת?
זוֹכְרִים אֶת הַטִּילִים?
זֶה נִפְצַע בַּקְּרָב
זֶה מֵת
נֵשֵׁב, נִצְחַק, נִבְכֶּה
נִשְׁתֶּה קוֹלָה וְנֹאכַל בּוּרֵקָס
כֵּן, אַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה
עוֹד נֵשֵׁב וְנַעֲבִיר חֲוָיוֹת
וַאֲנִי לֹא אָבוֹא.

הו אתם, המשיחיים הנוצרים/ חגי הופר
הוֹ אַתֶּם, הַמְּשִׁיחִיִּים הַנּוֹצְרִים
עוֹבְדֵי הָעֲבוֹדָה הַזָּרָה
כָּל הַזְּמַן מְדַבְּרִים וּמְדַבְּרִים
הֱיִיתֶם לָנוּ לְזָרָא

מַטִּיפִים לְאַהֲבָה, אַךְ בִּשְׁמָהּ
הֲרַגְתֶּם עַמִּים שְׁלֵמִים
שְׁכַחְתֶּם מָה נִכְתַּב בִּשְׁמַע
ה' אֶחָד וְלֹא רַבִּים.

יֵשׁ לָכֶם בְּרִית חֲדָשָׁה
וּמָה עִם הָרִאשׁוֹנָה?
הֲרֵי אָמַר יֵשׁוּעַ לֹא לְהַחְלִיף אִשָּׁה
אָז בְּרִית עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

כָּךְ בְּכָל מַעֲשֵׂיכֶם אַתֶּם נְלוֹזִים
וְסוֹתְרִים אֶת עַצְמְכֶם
נוֹטִים לְהָקֵל וְנוֹטִים לְהַגְזִים
וְאֶת דֶּרֶךְ הָאֶמְצַע הַטּוֹבָה שְׁכַחְתֶּם.

הו אתם, תושבי תל אביב/ חגי הופר
הוֹ אַתֶּם, תּוֹשָׁבֵי תֵּל אָבִיב
אַנְשֵׁי סְדוֹם וַעֲמֹרָה
הוֹלְכִים עֵירֻמִּים מִסָּבִיב
וְאֵין לָכֶם מוֹרָא.

זוֹלְלִים וְסוֹבְאִים עַד לַגֹּדֶשׁ
צוֹהֲלִים וּמִתְהוֹלְלִים
אַךְ אֵינְכֶם מַכִּירִים אֶת הַקֹּדֶשׁ
וְשׂוֹנְאִים אֶת הַמִּתְפַּלְּלִים.

יוֹדְעִים אַתֶּם טוֹב מַהוּ סֵקְס
אַךְ לֹא מַהִי אַהֲבָה
אֶתְמוֹל בֶּן זוּג, הַיּוֹם כְּבָר אֵקְס
בְּלִי לְהַגִּיעַ לְקִרְבָה.

קוֹנִים נַדְלָ"ן בְּיֹקֶר
אַךְ בְּעֶצֶם חַיִּים בְּבִיב
וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר
וְיִתְרוֹצְצוּ כְּעַכְבָּרִים תּוֹשָׁבֵי תֵּל אָבִיב.

תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה/ חגי הופר
בִּשְׁנַת תשפ"ד הִשְׁתַּפַּדְנוּ
וּשְׁנַת תשפ"ה תְּשַׁפֶּה
יַעַן כִּי לֹא הִתְלַכַּדְנוּ
אֵשׁ אֲכַלְתָּנוּ בְּכָל פֶּה.

וְאָמְנָם הַשִּׂנְאָה עוֹד יוֹקֶדֶת
וְעוֹד לֹא תַּשׁ פֶּה
וְגַם הָאֵשׁ עוֹד מְרַקֶּדֶת
וְעוֹד לֹא הִתְחַלְנוּ לְרַפֵּא,

אַךְ עֲדַיִן אֶפְשָׁר לְקַוּוֹת
שֶׁעוֹד נִרְאֶה כַּמָּה טוֹב יִהְיֶה
אֶת הָאֵשׁ אֶפְשָׁר לְכַבּוֹת
אֶת אֵשׁ הַשִּׂנְאָה וְאֶת אֵשׁ הַקְּרָבוֹת.

וְעוֹד אִישׁ תַּחַת תְּאֵנָתוֹ יִחְיֶה
בְּשָׁלוֹם, בִּבְרִיאוּת, בְּשִׂמְחָה
עוֹד נִרְאֶה כַּמָּה טוֹב יִהְיֶה
אִם רַק נִבְחַר בַּבְּרָכָה.

מחניים/ חגי הופר
וַיֹּאמֶר לֹא יִשְׂרָאֵל יִקָּרֵא שְׁמֵךְ אֶלָּא מַחֲנַיִם
וְהַאִם צָדַק מִי שֶׁאָמַר שֶׁטּוֹבִים הַשְּׁנַיִם?
רְאוּ, יֵשׁ לָנוּ שְׁתֵּי עֵינַיִם וּשְׁתֵּי אָזְנַיִם
וְאָמְנָם רַק פֶּה אֶחָד אַךְ שְׁתֵּי שְׂפָתַיִם
וְאַף אֶחָד, אַךְ לוֹ שְׁנֵי נְחִירַיִם
וְלֹא נוּכַל לָלֶכֶת בְּלִי שְׁתֵּי רַגְלַיִם
וּבְּלִי שְׁתֵּי יָדַיִם לֹא נוּכַל לִמְחֹא כַּפַּיִם
אֲבָל לֵב, לֵב יֵשׁ רַק אֶחָד…
אַךְ בּוֹ חַדְרַיִם וַעֲלִיּוֹתַיִם
וְגַם לַתֵּבָה נִכְנְסוּ שְׁנַיִם שְׁנַיִם
וֶאֱלֹהִים, אֱלֹהִים יֵשׁ רַק אֶחָד
אַךְ לוֹ שָׁמַיִם – שְׁנֵי שָׁמַיִם
אִם כָּךְ מִסְתַּבֵּר שֶׁצָּדַק מִי שֶׁאָמַר שֶׁטּוֹבִים הַשְּׁנַיִם
וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, גּוֹי אֶחָד וּמַחֲנוֹת שְׁנַיִם.