נבואת הפסח/ צ'אט ג'יפיטי על פי התכתבות קודמת איתי, חגי הופר
וַיְהִי דְבַר־חָזֹון אֵלַי, חַגַּי בֶּן־אָדָם, בַּעֲתוֹת לֵיל שֶׁקֶט וְלֹא־שָׁלוֹם.
כֹּה אָמַר יְיָ אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת:
רַב לָכֶם אַנְשֵׁי דָּם, שֹׁפְכֵי חֶמְדָּה כְּמַיִם,
הַמְקַדְּשִׁים מַצָּה וּמְחַלְּלִים חַיִּים,
הַאוֹרְכִים תְּפִלָּה וּמְכַסִּים פְּנֵיהֶם מִדָּם עֲוֹנָם.
הֲזֹאת הִיא תּוֹרָתִי?
הַלֹא שָׁבְרוּ בְּרִית הַלֵּב וְעָרְלוּ אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ.
שֶׁרֶף הֵם לַצֶּדֶק, וְכֶסֶף נִמְרָץ לַחָמָס.
אֵין רַחֲמִים בִּמְעֵיהֶם, וְאַף חֶסֶד לֹא נִמְצָא.
כֹּה אָמַר יְיָ:
בָּאתִי בְסוּפָה, בִּזְעַם לֹא יָשׁוּב,
וְאֶשְׁאַל מִכֶּם לֹא אֶת־הַקָּרְבָּן, כִּי אֶת־הָאָדָם.
אֵין קְדֻשָּׁה בִּלְעֲדֵי דָּין, וְאֵין עֲבֹדָה בְּלִי חֶמְלָה.
שֻׁבוּ נָא מִדַּרְכֵיכֶם, בְּנֵי אָדָם,
כִּי רַחֲמִים חָפַצְתִּי וְלֹא זָבַח,
וְדַעַת אֱלֹהִים מֵעֹלוֹת.

געגוע/ חגי הופר
על פי תשובת צ'אט ג'יפיטי

הַגַּעֲגוּעַ הַזֶּה,
לְמָה שֶׁאוּלַי הָיָה,
לְמָה שֶׁיָּכוֹל הָיָה לִהְיוֹת,
גַּעְגּוּעַ לָאַהֲבָה,
לַתִּקְוָה,
לַתֹּם,
לָאֶפְשָׁרוּת שֶׁל חַיִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֹם
בְּלִי מַסֵּכוֹת וּבְלִי מִשְׂחָקִים,
וּבְלִי הַגְבָּלוֹת וְחֻקִּים.

וּכְשֶׁאֵין לָזֶה מָקוֹם בָּעוֹלָם הָאַכְזָר
הַלֵּב פָּשׁוּט… נִשְׁבַּר.

אַךְ אֵין שָׁלֵם כְּלֵב שָׁבוּר כָּזֶה
לֵב נִשְׁבָּר וְנִדַּכֵּא אֱלֹהִים לֹא תִּבְזֶה
הוּא עוֹד יוֹדֵעַ לֶאֱהֹב.
הוּא לֹא קָפָא וְלֹא הִשְׁמִין.
וְהוּא עוֹד יוֹדֵעַ לִרְצוֹת, וּלְהַאֲמִין.

והאור שוב לא יהיה אותו האור/ חגי הופר
פַּעַם כָּתַבְתִּי בְּאַחַד הַשִּׁירִים –
וְהָאוֹר שׁוּב לֹא יִהְיֶה אוֹתוֹ הָאוֹר
פַּעַם דִּמִּיתִי עַצְמִי לְמֶנְדֵּל שֶׁל הַסְּפָרִים
שֶׁלֹּא בְּעָיָה אֶת רוּחוֹ לִשְׁבֹּר.

וַיְהִי הַיּוֹם וְהִנֵּה כָּל זֶה הִתְמַמֵּשׁ
מַמָּשׁ כִּנְבוּאָה הַמַּגְשִׁימָה אֶת עַצְמָהּ
אֲנִי הֵבֵאתִי אֶת הַלֵּב וְהֵם פָּתְחוּ בְּאֵשׁ
אֲנִי הֵבֵאתִי רַכּוּת וְהֵם הֵבִיאוּ עָצְמָה.

הֵזַנְתִּי אֶת נַפְשִׁי בִּיצִירוֹת שֶׁל רֶגֶשׁ וְאַהֲבָה
אַךְ הֵם בָּאוּ לִי עִם הַמָּסֹרֶת
וְאֶת הָאַהֲבָה חָשַׁבְתִּי שֶׁמָּצָאתִי בָּהּ
אַךְ נִשְׁאַרְתִּי עִם אָבָק וּנְסֹרֶת.

הָיִיתִי תְּהוֹם מְלֵאָה מַיִם חַיִּים
וְהֵם אֶת כָּל מִיָּמַי שָׁאֲבוּ
הָיִיתִי כִּתְאוֹם לְפָחוֹת בַּנֶּפֶשׁ בִּפְנִים
וְהֵם לִדְבָרִים אֲחֵרִים שָׁאֲפוּ.

וְאֶת הַמְּעֻוָּת עַתָּה אִי אֶפְשָׁר לִתְקֹן
וְהַחִסָּרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת
דְּלִי הָאַהֲבָה כִּמְעַט הִגִּיעַ לְרִיקוּן
וּמָה חֲבָל שֶׁלֹּא נִתְּנָה לִי הִזְדַּמְּנוּת.

גַּם אֲנִי הָיִיתִי נוֹתֵן לָהּ שַׂק שֶׁל סֶנְטִימֶנְטִים
שֶׁיְּרַפְּאוּ אֶת נַפְשָׁהּ הַפְּצוּעָה
וְעוֹד הָיִיתִי מוֹסִיף שָׁם כַּמָּה אֵלֵמֶנְטִים
מֵהָאוֹצָר שֶׁל נַפְשִׁי הַשְּׁסוּעָה.

אֲבָל גַּם אֲנִי חִכִּיתִי יוֹתֵר מִדַּי
אוּלַי יִהְיֶה עָלַי בַּגִּלְגּוּל הַבָּא לַחֲזֹר
כִּי דָּלוּ כְּבָר אֶת כָּל מִיָּמַי וְכוֹחוֹתַי
וְהָאוֹר שׁוּב לֹא יִהְיֶה אוֹתוֹ הָאוֹר.

טיול בבוקר פסח/ חגי הופר
פֶּסַח. בֹּקֶר.
יוֹצֵא לְסִבּוּב הֲלִיכָה גָּדוֹל
עוֹבֵר דֶּרֶךְ בִּנְיַן כי"ח, כָּל יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים, אָכֵן, יֵשׁ בֵּינֵיהֶם קֶשֶׁר שְׁתִיקָה, רַמָּאִים
וְהַבִּנְיָן נִמְצָא בֵּין שֶׁטַח מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל לְשֶׁטַח מַחֲנֵה יְהוּדָה, כֻּלָּם שֻׁתָּפִים לַפֶּשַׁע.
וּמַגִּיעַ לְשׁוּק מַחֲנֵה יְהוּדָה, וּמִמֶּנּוּ נִכְנָס לִרְחוֹב שִׁילֹה, רְחוֹב בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת וִישִׁיבַת הַמְּקֻבָּלִים, זֶה הַמָּשִׁיחַ שֶׁל הַדָּתִיִּים שִׁילֹה, מֹשֶׁה.
וַאֲנִי חוֹשֵׁב – מָה הַיְּהוּדִים הָאֲמֵלָלִים הָאֵלֶּה עוֹשִׂים? סְפוּנִים בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּהֶם עִם סִדּוּרֵיהֶם הַמִּתְפּוֹרְרִים וְסִפְרֵיהֶם הַמַּצְהִיבִים,
כְּפִי שֶׁאָמַר רַבִּי נַחְמָן בְּיָאלִיק, רַבִּי נַחְמָן הַטּוֹב יוֹתֵר,
אַךְ עֲדַיִן לֹא טוֹב מַסְפִּיק, כִּי לֹא יָדַע מַהִי אַהֲבָה, יַעַן לֹא הִכִּיר אֶת אַהֲבַת הַחֶסֶד שֶׁל יֵשׁוּעַ.
חָכְמָה רַבָּה לָהֶם לַיְּהוּדִים, הֵם הָאֲנָשִׁים הֲכִי חֲכָמִים בָּעוֹלָם, זֶה עוֹבֵר בַּגֵּנִים, אַךְ אֶת הָאַהֲבָה אֵינָם מַכִּירִים, אֵינָם יוֹדְעִים מַהִי.
אֶצְלָם הַכֹּל בַּסִּדּוּר, וְכָךְ מְסַדְּרִים גַּם אֶת בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, בְּשִׁדּוּכֵי נוֹחוּת וְתוֹעֶלֶת, וְאַהֲבָה אֲמִתִּית אֵינָם מַכִּירִים, אַף עוֹכְרִים אוֹתָהּ.
בַּכֶּסֶף הֵם מְבִינִים הֵיטֵב, וְאֵצֶל חֶלְקָם הוּא אֱלֹהֵיהֶם, כְּפִי שֶׁטָּעַן מַרְקְס, אַךְ אֶת הָאַהֲבָה אֵינָם מַכִּירִים, אַף בָּזִים לָהּ.

וְגַם חֲסִידֵי יֵשׁוּעַ אֵינָם יוֹדְעִים מַהִי אַהֲבָה.
אֶצְלָם אַהֲבָה הִיא אַהֲבַת אוֹתוֹ הָאִישׁ
וְהֵם רוֹאִים עַצְמָם כִּבְתוּלָה הַנִּשֵּׂאת לוֹ,
אַךְ אֶת הָאַהֲבָה הָרוֹמַנְטִית אֵינָם מַכִּירִים כְּלָל,
זוֹ הָאַהֲבָה הַמְּעֹרֶבֶת שֶׁל בָּשָׂר וְרוּחַ,
כְּאוֹתָהּ מִסְעָדָה שֶׁהָיִיתִי אוֹכֵל בָּהּ בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה.

אָז מִי מַכִּיר אֶת הָאַהֲבָה הַזֹּאת? הַמְּשׁוֹרְרִים בִּלְבַד. הַיְינֶה לְמָשָׁל. יְהוּדִי שֶׁהִתְנַצֵּר וְעָמַד בֵּין שְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת.
אוֹ כּוֹתְבֵי הַשִּׁירִים הַמֻּלְחָנִים, הָרוֹמַנְטִיִּים,
הֵם יוֹדְעִים מַהִי אַהֲבָה, כִּי הֵם כּוֹתְבִים עָלֶיהָ וְעוֹסְקִים בָּהּ,
מַשְׁקִיעִים בָּהּ אֶת חֶלְבָּם וְדָמָם, כְּפִי שֶׁכָּתַב בְּיָאלִיק,
וְכָזֶה אֲנִי רָצִיתִי לִהְיוֹת, וְכָזֶה אֲנִי עוֹדֶנִּי –
מְשׁוֹרֵר רוֹמַנְטִי, מְשׁוֹרֵר לִירִי,
אַךְ הַיְּהוּדִים הָאֲמֵלָלִים אֵינָם מַכִּירִים דְּבָרִים כָּאֵלֶּה כָּאן וְלֹא מַכִּירִים בָּהֶם,
וְעַל כֵּן הֵם עוֹשִׂים לִי אֶת הַמָּוֶת,
שֶׁכֹּה יֵעָשֶׂה לָהֶם.

וְגַם עַתָּה, אֲנִי יוֹשֵׁב בַּגַּן הַצִּבּוּרִי, בְּגַן הַסּוּס בִּירוּשָׁלַיִם,
כָּאן נַעֲשׂוּ הַהִתְכַּנְּסוּיוֹת שֶׁל מְחָאַת הָאֹהָלִים שֶׁנָּכַחְתִּי בָּהֶן כִּמְעַט כָּל יוֹם,
וְעוֹד קֹדֶם כָּאן צִלַּמְתִּי הַפְגָּנַת סְטוּדֶנְטִים לְסִרְטִי,
וְחָתַכְתִּי עִם הַמַּצְלֵמָה לַשּׁוֹטְרִים הַשּׁוֹמְרִים,
כִּי כָּךְ הַכֹּל כָּאן, מְפֻקָּח וּמְנֻטָּר,
מִשְׂחָק מָכוּר בְּמַעְגָּל סָגוּר,
וְלָכֵן גַּם מְחָאַת הָאֹהָלִים לֹא הִצְלִיחָה,
וְלֹא תַּצְלִיחַ כָּל מְחָאָה אַחֶרֶת,
וְגַם עַתָּה, מַצְלֵמוֹת תְּלוּיוֹת מֵעָלַי וְצוֹפוֹת,
הַכֹּל מְפֻקָּח וּמְנֻטָּר אֵצֶל בְּנֵי יַעֲקֹב אֵלֶּה, הָעוֹקְבִים,
וְאֵצֶל בְּנֵי יִצְחָק אֵלֶּה, הַצּוֹחֲקִים,
וְאַיֵּה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַיְּשָׁרִים בְּלִבּוֹתָם?
וְאַיֵּה בְּנֵי אַבְרָהָם מַכְנִיס הָאוֹרְחִים, אֲבִי יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל כְּאֶחָד?
בִּי הֵם. אַךְ אֲנִי לֹא אִתָּם.

אֲנִי סַנְבַלַּט הַחֹרֹנִי כִּי אֲנִי לֹא בִּפְנִים, כִּי בָּנוּ חוֹמָה סְבִיבִי, כִּי יֵשׁ לִי מָה לוֹמַר — וְאַף אֶחָד לֹא רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ. וַאֲנִי מִסְתַּלְבֵּט וְחוֹרָנִי.

אינני רוצה להתחתן באולמי ורסאי/ חגי הופר
אֵינֶנִּי רוֹצֶה לְהִתְחַתֵּן בְּאוּלַמֵּי וֶרְסַאי
וְלֹא בְּגַנֵּי טַלִּי
אֶלָּא בַּחֻרְשָׁה, אוֹ בַּגֹּרֶן אוּלַי
בְּרִית לֵב, וְלֹא חוֹזֶה גֵּנִיטָלִי.

אֵינֶנִּי רוֹצֶה לִקְנוֹת עֲדִי פְּאֵר
גַּם לֹא יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב
עַל כָּל הַמּוֹתָרוֹת אוּכַל לְוַתֵּר
וּבִלְבַד שֶׁזֶּה אֶת זֶה נֹאהַב.

רוֹצֶה אֲנִי לִהְיוֹת כְּרַבִּי עֲקִיבָא
וְעָדִיף מִזֹּאת – כְּבֹעַז
עִם מִתְנַגְּדַי אָז אַמְשִׁיךְ וְאָרִיבָה
וּבִי עוֹד רוּחַ, רוּחַ עַז.

אַךְ הֵיכָן הִיא רָחֵל?
וְהֵיכָן אַתְּ רוּת?
עַד מָתַי נֵשֵׁב וּנְרַכֵל?
וּמָתַי כְּבָר תַּגִּיעַ חֵרוּת?

סוף מורשת ז'אבו/ חגי הופר
אִי אֶפְשָׁר גַּם לְרַמּוֹת
גַּם לֹא לַעֲנוֹת
וְגַם לָבוֹא בִּטְעָנוֹת.

אַךְ הָפְכוּ אֶת כִּיוּוּן הַקַּו
בִּמְקוֹם לְרַמּוֹת, הָאוֹטוֹבּוּס מַגִּיעַ לְהַר הַצּוֹפִים עַכְשָׁיו
וְאֵלֶּה תַּעֲלוּלֵי הַמֶּדְיָה
שֶׁיִּסְתַּיְּימוּ כְּמוֹ בְּחֶבְרַת רֵמֶדְיָה.

אוֹ כְּמוֹ קְרִיסַת אוּלַמֵּי וֶרְסַאי
כְּאוּלַם פְּלִישְׁתִּים שֶׁהִפִּיל שִׁמְשׁוֹן
הִנַקְמָה אַחַת מִשְּׁתֵּי עֵינַי
כָּךְ אָמַר, וְגַם עָשָׂה כְּזוֹ הַלָּשׁוֹן.

רַבִּים הִפִּיל בְּמוֹתוֹ מִבְּחַיָּיו
אַךְ לַפְּלִישְׁתִּים לֹא נִשְׁאַר חַיָּיב
כְּמוֹ שֶׁאָמְרָה שָׂרָה בִּמְדוֹנָהּ –
אִם לֹא בִּיבִּי – שֶׁתִּישָּׂרֵף הַמְּדִינָה.

וְזֶה סוֹף מוֹרֶשֶׁת זַ'אבּוֹ –
אִם לֹא אֲנַחְנוּ – חַרְבּוֹ דַּרְבּוֹ.

נִבְלְעָה כִּפָּה אֲדֻמָּה עַל יְדֵי הַזְּאֵב הָרַע
הִתְהַפֵּךְ דָּוִד בֶּן גּוּרְיוֹן עַל רֹאשׁוֹ
עַד יָבוֹא הַצַּיָּיד וְאֶת הַבֶּטֶן יִקְרַע
יִקְרַע לַזְּאֵב אֶת כְּרֵסוֹ.

המשפחה המורחבת של אלוהים/ חגי הופר (יוסף)
לקט שירי שחץ.

יֵשׁ שְׁנֵי מִילְיַארְד נוֹצְרִים בָּעוֹלָם
וְכֻלָּם מַכִּירִים אֶת תּוֹרַת הַשִּׁלּוּשׁ –
הָאָב, הַבֵּן וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ.
אֲבָל הָאֱמֶת הִיא שֶׁיֵּשׁ עוֹד חֲלָקִים בַּמִּשְׁפָּחָה הָאֱלֹהִית, שֶׁהֻצְנְעוּ עַד עַתָּה –
יֵשׁ גַּם אֵם, הִיא הַשְּׁכִינָה אֵצֶל הַיְּהוּדִים וְהָעַלְמָה מָרִיָּה אֵצֶל הַנּוֹצְרִים,
שֶׁהַנָּשִׁים הַנּוֹצְרִיּוֹת פּוֹנוֹת אֵלֶיהָ בִּתְפִלָּה,
זוֹ הָאֱלֹהוּת הַנָּשִׁית,
לָכֵן לֹא פֶּלֶא שֶׁמָּדוֹנָה הָלְכָה לִלְמֹד קַבָּלָה,
תּוֹרַת הָאֱלוֹהוּת הַנָּשִׁית וְהָרַכָּה.
וְיֵשׁ גַּם בַּת, הִיא הַשַּׁבָּת, בִּתּוֹ הָאֲהוּבָה שֶׁל אֱלוֹהִים.
יֵשׁוּעַ אָמַר שֶׁהוּא אֲדוֹן הַשַּׁבָּת – וְלֹא הִיא. הוּא סְתָם מִשְׂתָּרֵר. הַבַּת הִיא יֵשׁוּת עַצְמָאִית וְלֹא כְּפוּפָה לְמָרוּתוֹ. הִיא מַתְּנַת הַיְּהוּדִים.
לָכֶם יֵשׁ בֶּן הָאֱלוֹהִים, וְלָנוּ יֵשׁ בַּת.
וְחוּץ מִזֶּה בֶּאֱמֶת יֵשׁ גַּם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, הִיא הָרוּחַ הַמַּנְחָה אוֹתָנוּ, וְהִיא כְּמוֹ הָאָח הַגָּדוֹל שֶׁלָּנוּ,
כָּזוֹ הָיְתָה לַנְּבִיאִים וְגַם לְמִמְּשׁוֹרְרֵי הַתְּהִלִּים.
אִמְרוּ מֵעַתָּה – לֹא שִׁלּוּשׁ, אֶלָּא מִשְׁפָּחָה מֻרְחֶבֶת וּשְׂמֵחָה.

את השמש, את הירח ואת הכוכבים/ חגי הופר (יוסף)
לקט שירי שחץ.

פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה וּפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּפְנֵי לְבָנָה,
אָמְרוּ חָזָ"ל וְצָדְקוּ.
מֹשֶׁה, עִם כָּל הַלֶּהָבוֹת שֶׁלּוֹ, כְּמוֹ אָז בְּמַעֲמַד הַסְּנֶה הַבּוֹעֵר, הוּא אֵשׁ, הוּא שֶׁמֶשׁ,
לָכֵן גַּם רַב כַּעֲסוֹ.
וִיהוֹשֻׁעַ – הוּא יֵשׁוּעַ, שֶׁתָּמִיד מְצֻיָּר עִם הִלָּה, כְּמוֹ יָרֵחַ, שֶׁאֶת כָּל אוֹרוֹ מְקַבֵּל מֵהַשֶּׁמֶשׁ, מֹשֶׁה.
גַּם סְטָלִין אָמַר שֶׁשֶּׁמֶשׁ הוּא, שֶׁמֶשׁ הָעַמִּים,
אַךְ לְבַסּוֹף בָּא הַשָּׂטָן וּבִלְבְּלוֹ.
וּמִיהֵם הַכּוֹכָבִים? כּוֹכְבֵי הַמּוּסִיקָה, כּוֹכְבֵי הַקּוֹלְנוֹעַ,
אֲנָשִׁים אֲשֶׁר קִבְּלוּ מַתָּנָה מֵאֱלוֹהִים, אֶת בִּרְכַּת אֱלֹהִים,
ג'וֹן לְנוֹן, גִ'ים מוֹרִיסוֹן וְכָאֵלֶּה.

הַשָּׂטָן שׂוֹטֵם אֶת כָּל אֵלֶּה,
אֵצֶל מֹשֶׁה הֵמִיר אֶת אֵשׁ הַקְּדוּשָׁה בְּאֵשׁ הַכַּעַס, וּמָנַע אֶת כְּנִיסָתוֹ לָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת,
אֵצֶל יֵשׁוּעַ שָׁתַל אֵצֶל הַמַּאֲמִינִים אֶת הָאֱמוּנָה הַכּוֹזֶבֶת שֶׁאֱלוֹהִים הוּא,
וְאֶת הַכּוֹכָבִים הוּא מֵמִית בְּגִיל צָעִיר, לָרֹב 27, אֵינִי יוֹדֵעַ לָמָּה, אוֹ מְמַכְּרָם לְסַמִּים וְאַלְכּוֹהוֹל, שֶׁיַּהַרְסוּ אֶת עַצְמָם.

וּבָא יוֹסֵף, הֶחָצוּף הַזֶּה, הֶחָצוּף בָּאָדָם, וְאָמַר –
רָאִיתִי אֶת הַשֶּׁמֶשׁ, אֶת הַיָּרֵחַ וְאֶת הַכּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי…

עזר כנגדו/ חגי הופר
עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ הִיא לֹא עוֹזֶרֶת בַּיִת
הִיא לֹא כָּאן רַק כְּדֵי לְבַשֵּׁל וּלְכַבֵּס וּלְנַקּוֹת אַחֲרֶיךָ
הִיא לֹא הַבֶּיְבִּיסִיטֶר שֶׁלָּךְ
הִיא אָדָם עַצְמָאִי, עִם רְצוֹנוֹת וְעִם דֵּעוֹת מִשֶּׁל עַצְמָהּ
שֶׁלֹּא חַיָּבוֹת לִהְיוֹת תּוֹאֲמוֹת לְשֶׁלְּךָ.

בַּחֲתֻנַּת אָחִי דָּרַשְׁתִּי –
עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ – לְעֻמָּתוֹ,
לִפְעָמִים נִרְאֶה שֶׁנֶּגְדּוֹ הִיא, אַךְ אֵין כָּךְ בֶּאֱמֶת,
וְאָחוֹת הַכַּלָּה אָמְרָה לִי – יָפֶה דְּרָשַׁת.

אֵין הִיא מְשָׁרֶתֶת, אֵין הִיא שִׁפְחָה.
הִיא אַחַת מִשְּׁתֵּי צְלָעוֹת בַּמִּשְׁפָּחָה.

זֶה כְּנֶגֶד זֶה עָשָׂה אֱלֹהִים אֶת הָעוֹלָם
וְזֶה כְּנֶגֶד זוֹ עָשָׂה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם
זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם.

אַל תִּהְיוּ כְּעוֹבְדֵי הַבַּעַל.

הנשומה/ חגי הופר
נִסִּינוּ צֶדֶק חֶבְרָתִי, לֹא הָלַךְ
בַּסּוֹף כֻּלָּם רוֹדְפִים אַחֲרֵי הַכֶּסֶף,
בּוֹאוּ לְפָחוֹת נִזָּכֵר שֶׁיֵּשׁ לָנוּ נְשׁוּמֶה.
נִסִּינוּ גַּם הַשְׂכָּלָה, לֹא הָלַךְ
מְעַטִּים הֵם הַמַּשְׂכִּילִים וְהָרֹב בּוּרִים,
בּוֹאוּ לְפָחוֹת נִזָּכֵר שֶׁיֵּשׁ לָנוּ נְשׁוּמֶה.
נִסִּינוּ גַּם יַהֲדוּת, לֹא הָלַךְ
חֲצִי הָעָם לֹא מְקַבֵּל אֶת זֶה,
בּוֹאוּ לְפָחוֹת נִזָּכֵר שֶׁיֵּשׁ לָנוּ נְשׁוּמֶה.
נִסִּינוּ אֶת הַחֶסֶד הַנּוֹצְרִי, לֹא הָלַךְ,
אֶת כֻּלָּם הֵם אוֹהֲבִים, חוּץ מִיְּהוּדִים,
בּוֹאוּ לְפָחוֹת נִזָּכֵר שֶׁיֵּשׁ לָנוּ נְשׁוּמֶה.

אֵין חֲכָמִים כַּיְּהוּדִים,
אַךְ אֶת הַלֵּב נִרְאֶה שֶׁשָּׁכְחוּ,
הִשְׁאִירוּ אוֹתוֹ עִם יֵשׁוּעַ,
וְעִם מַרְקוֹ.
הִזָּכְרוּ בַּנִּגּוּן הַחֲסִידִי מִבֵּית סָבָא
וְהַתְקִינוּ לָכֶם אֶחָד.