הוֹ אַתֶּם, הַנְּשׂוּאִים
הַעֲמֻסִים מִנִּי בֶטֶן הַנְּשֻׂאִים מִנִּי רֶחֶם
מַעֲבִירִים בַּנְּעִימִים אֶת הַחַיִּים
תָּמִיד עַל שֻׁלְחַנְכֶם יֵשׁ לֶחֶם.
בְּנֵיכֶם סְבִיב שֻׁלְחַנְכֶם כִּשְׁתִילֵי זֵיתִים
תָּמִיד יְשַׁעְשְׁעוּ נַפְשְׁכֶם
יֵשׁ זְמַן לַעֲבוֹדָה וּזְמַן לְפִטְפּוּטִים
וּבְעֵת צַעַר יֵשׁ מִי שֶׁיְּנַחֵם.
כֵּיצַד תּוּכְלוּ לְהָבִין אֶת הָרַוָּק
הַחוֹזֵר כָּל יוֹם לַבַּיִת הָרֵיק?
לוֹ שְׁנֵי יְדִידִים – אַךְ וְרַק
שׁוֹכֵב בִּבְדִידוּתוֹ בְּלִי אֵשֶׁת-חֵיק.
עַל כֵּן זִכְרוּ כְּשֶׁאַתֶּם מְדַבְּרִים אִתּוֹ
שֶׁלֹּא, אֵינְכֶם שָׁוִים
הוּא שׁוֹכֵב בִּבְדִידוּתוֹ
וְאַתֶּם בְּקֵן אוֹהֲבִים.
שירים - חגי הופר 