חוק הטבע הכלכלי

הָעֲנִיִּים מִתְעַשְּׂרִים וְהָעֲנִיִּים דַּלִּים
גַּם זֶה חֹק טֶבַע
לָכֵן צָרִיךְ לִקְבֹּעַ כַּמָּה כְּלָלִים
שֶׁגַּם הֵם יְקַבְּלוּ מֵהָעוּגָה אֵיזֶה רֶבַע.

הַקַּפִּיטָלִיזְם בִּתְבוּנָה אֵינוֹ מְיַשֵּׂם עַצְמוֹ בְּשׁוּם מָקוֹם
כִּי יָדוּעַ שֶׁאָז הַהֲמוֹנִים יִתְקוֹמְמוּ
יִדְרְשׁוּ אֶת רֹאשׁ הַמֶּלֶךְ וּבַאֲצֻלָּה לִנְקֹם
וְלֹא יִהְיֶה נִתָּן לְעוֹצְרָם אִם יִזְעֲמוּ.

וְהַסּוֹצְיָאלִיזְם הַחַם מְחַכֶּה לָהֶם בְּנַחַת
שֶׁיָּבִינוּ אֶת הַתַּרְמִית שֶׁל מִתְחָרוֹ הָאַכְזָר
שֶׁגָּרַם לָהֶם, אֵיךְ לוֹמַר – לִקְרֹעַ אֶת הַתַּחַת
וְזָרַק לָהֶם כַּמָּה שְׁיָרִים כְּמַזָּר.

שני צדדים

בִּמְקוֹם לְחַלֵּק לַיָּמִין וְלִשְׂמֹאל
שִׁקְלוּ צַד אֶחָד מוּל צַד שֵׁנִי
כִּי תָּמִיד מוּל עֶמְדָּה קַיֶּמֶת הָעֶמְדָּה שֶׁמּוּל
וְזֶה לֹא מְשַׁנֶּה עַד כַּמָּה כָּל צַד צַעֲקָנִי.

מֵחַד גִּיסָא וּמֵאִידָךְ גִּיסָא
יָדְעוּ לִשְׁקֹל הֵיטֵב חַכְמֵי הַתַּלְמוּד
לִמְדִי זֹאת, תַּרְבּוּת שֶׁאֶת שְׂפָתָהּ הֵגִיסָה
מִבֵּין עַמּוּדֵי הַחָכְמָה גַּם זֶה עַמּוּד.

העם דורש לחם

הֶעָם דּוֹרֵשׁ לֶחֶם
שַׁעֲשׁוּעִים כְּבָר יֵשׁ מַסְפִּיק
אוֹמְרִים לָהֶם הַטּוּ שֶׁכֶם
אֲבָל הַשִּׁלְטוֹן בָּהֶם מַפְלִיק.

כְּבָר לֹא מְדַבְּרִים עַל שָׁלוֹם, גַּם לֹא עַל צֶדֶק
כְּמוֹ שֶׁבִּקְּשׁוּ מוּקִי וְדָפְנִי לִיף
בִּקַּשְׁתֶּם רְוָחָה קִבַּלְתֶּם חֶנֶק
מֵאֵת רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה וְהֶחָלִיף.

עייפה נפשי להורגים

עֲיֵפָה נַפְשִׁי לַהוֹרְגִים
אֲבָל עֲדַיִן צָרִיךְ לְהַסְבִּיר לָהֶם פָּנִים
וְאֵיךְ תַּסְבִּיר פָּנִים לַדּוֹר עַז פָּנִים
דּוֹר חֲרָבוֹת שִׁנָּיו וּמַאֲכָלוֹת מְתַלְּעֹתָיו לֶאֱכֹל עֲנִיִּים מֵאֶרֶץ וְאֶבְיוֹנִים מֵאָדָם
לֹא, לֹא, לֹא אֶשְׁקֹט
אֶרֶץ אַל תְּכַסִּי דָמִי וְאַל יְהִי מָקוֹם לְצַעֲקָתִי.

עוד שיר נגד העשירים האכזרים

אֶנְקַת עֲנִיִּים שְׁמַע, אֲדוֹנַי
בָּאָרֶץ אוֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ
אֹיְבֵי אִישׁ אַנְשֵׁי בֵיתוֹ
וַתִּמָּלֵא הַשִּׂנְאָה בִּרְחוֹבוֹתֶיהָ
אֶת כִּבְשַׂת הָרָשׁ גָּזְלוּ
הָאֲרוּרִים הָאַכְזָרִים
וְעֵינַיִהֶם הוֹ מָה רָמוּ
כְּשַׁלְוַת הָעֲשִׁירִים.

אופיי טבוע בי

אָפְיִי טָבוּעַ בִּי וְאֵינִי יָכוֹל לְהִמָּלֵט מִמֶּנּוּ
דְּבַר בְּלִיַּעַל יָצוּק בּוֹ – אָמְרוּ הַשּׂוֹנְאִים עַל דָּוִד
עֲדַיִן אוּכַל לְכַלְכֵּל אֶת צְעָדַי בְּאֹפֶן טוֹב אוֹ גָּרוּעַ
כָּרֶגַע – לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת גָּרוּעַ יוֹתֵר
צוּר חַרְבִּי הֵשַׁבְתָּ וְלֹא הֲקִימוֹתַנִי בַּמִּלְחָמָה, מִלְחֶמֶת הַחַיִּים.

בשלושה דברים

בִּשְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים הָאָדָם נִכָּר –
בְּכִיסוֹ, בְּכוֹסוֹ וּבְכַעֲסוֹ,
וְנִרְאֶה שֶׁבְּיָמִים טְרוּפִים אֵלֶּה רַק בָּאֵלֶּה מִתְעַנְיְנִים הָאֲנָשִׁים
אִישׁ לְבִצְעוֹ פּוֹנִים – כִּיסָם
וּבָעֶרֶב לְבֵית הַמַּרְזֵחַ – כּוֹסָם
וְשִׂטְנָה בָּרְשָׁתוֹת הַחֶבְרָתִיּוֹת – כַּעֲסָם
אָכֵן נִכָּרִים הֵם הָאֲנָשִׁים, נִכָּרִים מְאוֹד – בִּרְשָׁעָם.

עושק

וְחָמְדוּ שָׂדוֹת וְגָזָלוּ וּבָתִּים וְנָשָׂאוּ וְעָשְׁקוּ גֶּבֶר וּבֵיתוֹ וְאִישׁ וְנַחֲלָתוֹ.
שֶׁכֹּה יַעֲזֹר לָנוּ אֱלֹהִים
זֶה כָּל מָה שֶׁיֵּשׁ לִי לְהַגִּיד בַּיּוֹם הַזֶּה.

המרטיר

הַמַּרְטִיר אֶת נְסָכָיו הִקְטִיר
אַךְ הַוָּזִיר זֵכֶר מִמֶּנּוּ לֹא הוֹתִיר
לִהְיוֹת קָדוֹשׁ הוּא לֹא הִתִּיר
וְאַחֲרֵי מוֹתוֹ אַף לֹא הִפְטִיר.