אִם רַק הֱיִיתֶם יוֹדְעִים מָה שֶׁמִּתְחוֹלֵל בְּקִרְבִּי, אֵיזֶה טֵקְסְט מִתְגּוֹלֵל בְּמוֹחִי. אַךְ אֲנִי לְאֵה מִכְּדֵי לְהַעֲבִירוֹ לְדַף, וְגַם הֵבַנְתִּי שֶׁאֵין טוֹב לַגּוּף אֶלָּא שְׁתִיקָה. אַשְׁאִיר אֶתְכֶם אִם כָּךְ בְּחֹסֶר יְדִיעָה, וְאֶת עַצְמִי אֲנַסֶּה לְהַשְׁקִיט עִם בִּירָה וְסִיגַרְיָה. הַטֵּקְסְט הַמּוֹפְתִי הַזֶּה יְחַכֶּה לְמִישֶׁהוּ אַחֵר שֶׁיִּכְתֹּב אוֹתוֹ, אִם בִּכְלָל. וְהָעוֹלָם לְעוֹלָם לֹא יֵדַע.

לִבִּי לִלְבָנוֹן יִזְעַק
אֵיךְ נָפְלוּ אֲרָזֶיהָ
הִנֵּה גּוֹי מִמֶּרְחָק
וְהוּא מְדַמֵּם וְיַזֵעַ
מֵעַי מֵעַי אוֹחִילָה
כִּי נָפְלוּ שְׁעָרִים
יְרוּשָׁלַיִם אַף אֶת בְּכִי לָהּ
יַחַד עִם שְׁאָר הֶעָרִים
קִרְאוּ צוֹם וַעֲצָרָה
עַל בֵּירוּת הַמַּעֲטִירָה
שֶׁלְּפֶתַע נִשְׁבְּרָה
מִצָּרָה וְקוֹל סְעָרָה.

אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה
אֵיכָה פַּסּוּ בָּהּ אַנְשֵׁי אֱמוּנָה
אֵיכָה קָמְלָה הָאַהֲבָה וּבָעֲרָה כָּאֵשׁ שִׂנְאָה
אֵיכָה אֶשָּׂא מַשַּׂאֲכֶם וְחָזוּתְכֶם הַנּוֹרָאָה.

רָחַצְתִּי אֶת רַגְלַי אֵיכָכָה אֲטַנְּפֵם
רָחַצְתִּי בְּנִקְיוֹן יָדַי עַל חֲמַתְכֶם וְעַל אַפְּכֶם
וַאֲרַדֵּם בִּמְעִי הַדָּגָה וְאֶסְתַּגֵּר בַּתֵּבָה
כִּי בָּעֲרָה כָּאֵשׁ שִׂנְאָה וְקָמְלָה הָאַהֲבָה.

הַשָּׂבֵעַ לֹא יָבִין אֶת כְּאֵבוֹ שֶׁל הָרָעֵב
הַשּׂוֹנֵא לֹא יָבִין אֶת לִבּוֹ שֶׁל הָאוֹהֵב
הַשָּׂמֵחַ לֹא יָבִין אֶת נַפְשׁוֹ שֶׁל הַדּוֹאֵב
הַכִּבְשָׂה לֹא תָּבִין אֶת תַּעֲלוּלָיו שֶׁל הַזְּאֵב.

וּבְכָל זֹאת, אוֹמְרִים לָנוּ, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ, וְיָבִינוּ.

מָה עוֹד אָשִׁיר לְךָ מְכוֹרָתִי
וְאַתְּ מְכוּרָה לְסַמִּים קָשִׁים
נִמְצֵאת בְּמַצָּב תַּת-הַכָּרָתִי
וַעֲנִיַּיִךְ, מָה הֵם מְבַקְּשִׁים?
מְעַט פַּרְנָסָה, פַּת לַפֶּה
בִּמְקוֹם פִּיּוֹת מֵמַלֵלוֹת בְּרַהַב
הַאִם לֹא בִּקַּשְׁנוּ יָפֶה?
הָאָמְנָם נַגִּיעַ עַד רָעַב?

אָמְנָם הוּא בָּגַד
אֲבָל הִיא נִשְׁאֶרֶת
כִּי הִיא לֹא רוֹצָה לִהְיוֹת לְבַד
בָּדָד אֵלֵךְ –
מִתְנַגֵּן בְּאוֹזְנֶיהָ
וְהַלֵּב שֶׁלָּהּ נִרְעַד.

בַּכִּכָּרוֹת קוֹל עַנוּת אֲנִי שׁוֹמֵעַ
כִּי הֶעָם בְּרֵעֹה
וּבָרְשָׁתוֹת עוֹד לֹא לָמַדְנוּ לֶאֱהֹב
אִישׁ אֶת רֵעוֹ
וְהַבּוּרְסָה בְּשֶׁלָּהּ וּבָהּ
הַמְּנָיוֹת מַמְרִיאוֹת
וְהַטֶּלֶוִיזְיָה מְשַׁעֲמֶמֶת
וְאֵין מָה לִרְאוֹת
וְהַמֶּמְשָׁלָה חֶלְמָאִית וּמֻשְׁחֶתֶת
מְטִיחִים עָלֵינוּ זְוָעוֹת
מָה נוֹתַר לַעֲשׂוֹת בְּמַצָּב זֶה
וּמָה יִהְיוּ הַבָּאוֹת?

תַּעֲשֶׂה יוֹגָה וְתַגִּיעַ לְרֹגַע
בְּתוֹךְ כָּל הָרְעָשִׁים
אֵינְךָ צָרִיךְ לִדְאֹג הַ-
יּוֹם לְכָל הַמַּעֲשִׂים.

טבעתי במימיה המבעבעים של השנאה
דעות יש כמו חול
להחזיק דעות כל אחד יכול
אבל בינתיים אין מה לאכול

לא החזקתם יד עני
לא תמכתם בחלש
וכך בחול הטובעני
הוא נפל, צלל, גלש.

אבל את דעותיכם השמעתם בקול
ועכשיו אין מה לאכול.

הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלִּי זוֹלְגוֹת וְאֵינִי יוֹדֵעַ כֵּיצַד
הַאִם מִישֶׁהוּ אֶת צַעֲדַי צַד?
מָה שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב פִּתְאוֹם מִישֶׁהוּ אַחֵר אוֹמֵר
וְלִי לֹא נוֹתַר אֶלָּא עַל כָּל הָעִנְיָן לְזַמֵּר.

וּבְעֶצֶם זֶה לֹא מַפְלִיא, כִּי בַּדְּלִי יֵשׁ חֹר
וּמִשָּׁם אֲנִי זוֹלֵג, הַקִּיפוּנִי פָּנִים וְאָחוֹר
כֵּיצַד לִסְתֹּם אֶת הַחֹר, וְהָאִם בִּכְלָל כְּדַאי?
אוֹ שֶׁמָּא זֶה הַמַּעְיָן אֲשֶׁר לְעוֹלָם אֵין בּוֹ דַּי.