יהודי זקן (1)

אָמַר לִי יְהוּדִי זָקֵן אֶחָד, זָקֵן מְאוֹד מְאוֹד מְאוֹד, וְחָכָם מְאוֹד מְאוֹד מְאוֹד –

לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ בֵּית מַרְזֵחַ?
שֶׁמִּי שֶׁנִּכְנַס אֵלָיו – זָחָה עָלָיו דַּעְתּוֹ.

זקן סיני (8)

אָמַר לִי זָקֵן סִינִי אֶחָד, זָקֵן מְאוֹד מְאוֹד מְאוֹד, וְחָכָם מְאוֹד מְאוֹד מְאוֹד –

לִיבֶּר בְּלָטִינִית – חָפְשִׁי, וְגַם סֵפֶר.
וּבְגֶרְמָנִית – אָהוּב אוֹ יָקָר.

סִפְרִי הַיָּקָר וְהָאָהוּב, בִּזְכוּתְךָ אֲנִי חָפְשִׁי.

זכר ונקבה

קֹדֶם מְטַיְּלִים בַּחוֹף, בַּסּוֹף מַגִּיעִים לַחֻפָּה
קֹדֶם מְטַפְּחִים אֶת הַגּוּף, וּבַסּוֹף הוֹפְכִים לְגוּפָהּ
הָאָדָם הוּא אֵינוֹ אֶלָּא קוֹף, אַךְ בַּסּוֹף מְחַכָּה הַקֻּפָּה
וְכֻלָּנוּ מִתְכּוֹנְנִים לַסּוֹף, אַךְ הוּא מַגִּיעַ כְּמוֹ סוּפָה.

זקן סיני (7)

אָמַר לִי זָקֵן סִינִי אֶחָד, זָקֵן מְאוֹד מְאוֹד מְאוֹד, וְחָכָם מְאוֹד מְאוֹד מְאוֹד –
אֵינְךָ חַיָּב לוֹמַר הַכֹּל, מָה שֶׁמָּלֵא הוּא גַּם מַלְאֶה.

ידע־כזב

אִם אֵין לֶחֶם – תֹּאכְלוּ עוּגוֹת
אָמְרָה מֶרִי אַנְטוּאַנֶט
אוֹ בְּעֶצֶם לֹא.

טִפְּשׁוּת הִיא לַעֲשׂוֹת אֶת אוֹתוֹ דָּבָר וּלְצַפּוֹת לְתוֹצָאוֹת שׁוֹנוֹת
אָמַר אַלְבֵּרְט אַיְנְשְׁטֵיְן
אוֹ בְּעֶצֶם לֹא.

אֵינִי מַסְכִּים לְאַף מִלָּה שֶׁלְּךָ, אֲבָל אֲנִי מוּכָן לָמוּת עַל זְכוּתְךָ לוֹמַר אוֹתָהּ
אָמַר ווֹלְטֶר
אוֹ בְּעֶצֶם לֹא.

וְאַף עַל פִּי כֵן, נוֹעַ תָּנוּעַ
אָמַר גָּלִילֵאוֹ גַלִילֵיי
אוּלַי.

מָה שֶׁאָנוּ קוֹרְאִים לוֹ יֶדַע לָרֹב הוּא מִיתוֹס
יֶדַע־כָּזָב הָיָה כָּאן תָּמִיד.

מחפשים לבלות קצת בערב

מְחַפְּשִׂים לְבַלּוֹת קְצָת בָּעֶרֶב,
מָה יֵשׁ לַעֲשׂוֹת?
קוֹלְנוֹעַ? – סָגוּר
תֵּאַטְרוֹן? – סָגוּר
אֲבָל יֵשׁ הַפְגָּנָה בִּירוּשָׁלַיִם, וְאַחַת בְּרֹאשׁ הָעַיִן,
הִנֵּה, יֵשׁ מָה לַעֲשׂוֹת עֲדַיִן.

וְאִם זֶה אֵינוֹ מַסְפִּיק – כָּל עֶרֶב מְסִבָּה!
שֶׁל עִתּוֹנָאִים.

אין לנו על מי לסמוך

בַּיָּמִים שֶׁהָעִתּוֹן בְּרֻבּוֹ מְקֻשְׁקָשׁ
וְהַמִּתְוַכְּחִים מִתְוַכְּחִים עִם אִישׁ קַשׁ
בַּחֲדָשׁוֹת רוֹדְפִים בְּלִי בִּקֹּרֶת אַחַר הֶחָדָשׁ
וְגַם בַּמַּדָּע מַנִּיחִים אֶת הַמְּבֻקָּשׁ
בְּיָמִים אֵלֶּה נִזְכֹּר וְנֹאמַר בְּקוֹל מְרֻגָּשׁ
כִּי 'אֵין לָנוּ עַל מִי לִסְמֹךְ, אֶלָּא עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם',
וְגַם עָלָיו – לֹא מַמָּשׁ.

זקן סיני (4,5)

אָמַר לִי זָקֵן סִינִי אֶחָד, זָקֵן מְאוֹד מְאוֹד מְאוֹד, וְחָכָם מְאוֹד מְאוֹד מְאוֹד –
זְכוּת הַדִּבּוּר הִיא חֲשׁוּבָה מְאוֹד, אַךְ חֲשׁוּבָה מִמֶּנָּה הִיא זַכּוּת הַדִּבּוּר.

וְעוֹד אָמַר –
כְּדֵי לִהְיוֹת מְאֻשָּׁר עָלַיִךְ לְקַבֵּל אִשּׁוּר עַצְמִי.