אֵיזֶה בִּזְבּוּז זְמַן
הַזְּמַן עוֹבֵר בְּצִ'יק, בְּזִיק
כְּאוֹר בָּזָק
זָרִיז, חָפוּז
כְּזִמְזוּם הַדְּבוֹרָה
בְּזְזְזְ בְּזְזְזְ
מַמָּשׁ בָּאז הַזְּמַן הַזֶּה
אָז אַל תְּבַזְבְּזוּ אוֹתוֹ
כִּי חִישׁ גַּז וְיָעוּף.

(ניסוי כלים)

צֵא צַר, אִישׁ רַע וְאוֹיֵב
צֵא צָג, הַצַּד תְּשׂוּמֶת לֵב
צֵא צָב, הַסָּפוּן בְּבֵיתוֹ
צֵא צֵל, שֶׁהוּא רַק מַרְאִיתוֹ
בּוֹא צַח, נָקִי וְאָדֹם
בּוֹא צָם, הַמִּתְעַנֶּה בְּצוֹם
בּוֹא צָץ, שֶׁלְּרֶגַע מַפְצִיעַ
בּוֹא צָף, שֶׁתֶּכֶף מַגִּיעַ.

(נר שמיני של חנוכה, 2021).

הבט בדברים
הַבֵּט בַּדְּבָרִים
מִנְּקֻדַּת הָרְאוּת שֶׁל הַנֶּצַח
כָּךְ בִּקֵּשׁ שְׁפִּינוֹזָה,
כִּי בְּתוֹךְ מַהֲלַךְ הַזְּמַן
כֻּלָּם נְתוּנִים בְּהִיפְּנוֹזָה.

הַבֵּט בַּדְּבָרִים
מִנְּקֻדַּת הָרְאוּת שֶׁל הָעַד
אֶפְשָׁר לוֹמַר בְּמִלִּים אֲחֵרוֹת.
הָיָה עֵד לַדְּבָרִים, וְהַבֵּט מִבַּעַד
בְּלִי לָגַעַת,
כְּמִי שֶׁמַּבִּיט בַּנֵּרוֹת.

יוֹסֵף עָשָׂה כִּבְרַת דֶּרֶךְ
וְהִצְלִיחַ כְּנֶגֶד כָּל הַסִּכּוּיִים
לֹא הָיָה רְצוֹנוֹ שֶׁיִּכְרְעוּ לוֹ בֶּרֶךְ
הוּא רַק רָצָה לִחְיוֹת אֶת הַחַיִּים.

אֲבָל אֶחָיו נָטְרוּ לִי טִינָה
עַל שֶׁהָיָה אִינְדִּיבִידוּאָל חָפְשִׁי
הִרְבּוּ בְּכַעַס וּבִרְטִינָה
וְאִלּוּ חַיָּיו הָיוּ מְלֵאֵי שִׁיר.

מִסְתַּבֵּר, אֵפוֹא, שֶׁהָאֵל אוֹהֵב יְחִידִים
וּפָחוֹת אוֹהֵב אֶת הַהוֹלְכִים בַּתֶּלֶם
לֹא חֲשׁוּבִים הַמִּשְׂרָה, הַכָּבוֹד, הַבְּגָדִים
הֵן לְכֻלָּם יֵשׁ דְּבָרִים כָּאֵלֶּה.

חָשׁוּב לַחֲלֹם, וְלִהְיוֹת מְקוֹרִי
גַּם אִם זֶה יַעֲלֶה בִּמְחִיר
וְחָשׁוּב לְשַׁתֵּף גַּם אֲחֵרִים
וְגַם לִסְלֹחַ, וְלֹא לִהְיוֹת מָרִיר.

*

/גַּם אִם עַל שִׂפְתֵיהֶם יַעֲלֶה רִיר.

הוּא נִקְרָא טֶבַע, כִּי אַתָּה בּוֹ טוֹבֵעַ
מַשֶּׁהוּ בְּךָ נוֹבֵעַ, מְבַעְבֵּעַ
מֵהַיֹּפִי הַזֶּה אֵינְךָ שָׂבֵעַ
אַתָּה רוֹאֶה, וְעוֹד מִזֶּה אַתָּה תּוֹבֵעַ.

הִנֵּה מִישֶׁהוּ אֶת הַשָּׁמַיִם צוֹבֵעַ
וְאַתָּה רַק מַבִּיט, וְלֹא קוֹבֵעַ
וּמַבִּיעַ פְּלִיאָה, וְלִבְּךָ גָּבֵהַּ
מְצִיאוּת זוֹ, הַאִם יָדַעְתָּ זֹאת לְגַבֶּיהָ?

"אַתָּה מַאֲמִין בְּמַשֶּׁהוּ כִּי אַתָּה רוֹצֶה לְהִשְׁתַּיֵּךְ לַקְּבוּצָה
אַתָּה רוֹצֶה לְהִשְׁתַּיֵּךְ לַקְּבוּצָה כִּי זֶה עוֹזֵר לְךָ לִשְׂרֹד" –
כָּךְ אָמַר הַדּוֹבֵר בְּהַבָּעָה קְפוּצָה
וַאֲנִי חִכִּיתִי לְעוֹד.

"הַחִפּוּשׂ אַחַר תְּשׁוּבָה פְּשׁוּטָה,
בָּהּ הַכֹּל בָּרוּר

• זֶה מָה שֶׁמַּכְנִיס אוֹתָנוּ לַבְּעָיָה" –
  אָמַר הַדּוֹבֵר הָאָמוּר.

וּבְכֵן, עַל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יֵשׁ לִשְׂמֹחַ
וּמֵהֶם אֶפְשָׁר רַק לִצְמֹחַ
צָפוּ בְּפֶרֶק שֶׁל "מִקָּרוֹב",
עַל שְׁטִיפַת הַמּוֹחַ.

אֵין שַׁחַר לַדְּבָרִים
אַתָּה שַׁח מֵהִרְהוּרִי לִבְּךָ
הַנְּתוּנִים הֵם אֲחֵרִים
זָדוֹן לִבְּךָ הִשִּׁיאֲךָ.

הַטַּבְלָה לֹא מְשַׁקֶּרֶת
וְגַם לֹא הַמִּסְפָּרִים
זוֹ הַמְּצִיאוּת וְאֵין אַחֶרֶת
וְלֹא מָה שֶׁמְּסַפְּרִים.

אֵין זֶה חָשׁוּב מָה אַתָּה חָשׁ
לֹא חֲשׁוּבָה אֱמוּנָתְךָ
טִעוּנְךָ הֲרֵי מֻכְחָשׁ
הַמֵּר דָּתְךָ וְדַעְתְּךָ.

כָּךְ הוּא אוֹמֵר, זֶה הַמַּטִּיף
שֶׁלִּדְבָרָיו יֵשׁ לְהוֹדוֹת
אַךְ רַק מִשְׁפָּט אֶחָד אַחְטִיף –
הָאֱמוּנָה חֲזָקָה מֵהָעֻבְדּוֹת.

מְלֶאכֶת הַשִּׁיר – אֲפוּפַת סוֹד
מְלֶאכֶת הַשִּׁיר – אֲפוּפַת הוֹד
אַתָּה שׁוֹמֵעַ וְאַתָּה רוֹצֶה עוֹד
עָדִיף לִהְיוֹת מְשׁוֹרֵר מִלִּהְיוֹת עו"ד.

אֲבָל עִם כָּל זֶה, בִּמְלֶאכֶת הַשִּׁיר
הַמְּשׁוֹרֵר הוּא כֵּן וְחָשׂוּף וְיָשִׁיר
כְּעֵץ בַּשַּׁלֶּכֶת אֶת מִלּוֹתָיו הוּא מַשִּׁיר
הוּא עָנִי בִּנְכָסִים, אַךְ בְּמַבָּע עָשִׁיר.

אִם כָּךְ פִּתְרוּ לִי אַתֶּם אֶת הַחִידָה
כֵּיצַד מִן הָעֲרָפֶל מוֹפִיעָה תְּמוּנָה חַדָּה?
כֵּיצַד מִי שֶׁמַּסְתִּיר הוּא גַּם זֶה שֶׁהִתְוַדָּה?
הַאִם מִישֶׁהוּ מִכֶּם יֵדַע?

יֵשׁ אֲנָשִׁים, מַרְבִּים מֶלֶל
וְהוּא כַּמְּלִילוֹת, שֶׁלָּעֶרֶב יָבְשׁוּ
וְיֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁמַּרְבִּים יֶלֶל
כְּמוֹ הַחֲתוּלוֹת, שֶׁבַּלַּיְלָה רָגְשׁוּ.

יֵשׁ אֲנָשִׁים, שֶׁמַּרְבִּים פֶּלֶל
מִלְּשׁוֹן תְּפִלָּה, אוֹ מִלְּשׁוֹן פְּלִילִים
וְיֵשׁ אֲנָשִׁים, שֶׁמַּרְבִּים זֶלֶל

• אַךְ כָּל אֵלֶּה הֵם דְּבָרִים תְּפֵלִים.

התפילה לגשם
(בעקבות התכתבות עם חבר)

חִדְלוּ לָכֶם מִן הַתְּפִלָּה
לְגֶשֶׁם
הַיּוֹם כְּבָר יֵשׁ לָנוּ הַתְפָּלָה
בְּעֶצֶם.

חִדְלוּ לָכֶם מֵאֱלֹקִים
מָה שֶׁחָשׁוּב עַכְשָׁו הוּא הָאַקְלִים.

וְהַתְּפִלָּה?
הֵן הִיא תָּמִיד הָיְתָה תְּפֵלָה
לֹא הוֹעִילָה, לֹא טִפְּלָה
כְּמוֹ בְּרָכָה לְבַטָּלָה.