דְּעוּ לָכֶם כִּי הָאֱמֶת הִיא בְּעֵינֵי הַמִּתְבּוֹנֵן
וְהָאֱמֶת שֶׁלְּךָ הִיא לֹא הָאֱמֶת שֶׁלִּי
זוֹ הַמְּצִיאוּת וְאֵין מָה לְהִתְלוֹנֵן
וּבְעֶצֶם, אִם חוֹשְׁבִים עַל זֶה, זֶה לֹא כָּל-כָּךְ שְׁלִילִי.

אַךְ דְּעוּ לָכֶם שֶׁבַּתְּחִלָּה זֶה נֶאֱמַר עַל הַיֹּפִי
שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת עִנְיָן שֶׁל טַעַם אִישִׁי
אֶחָד מִתְפַּעֵל, הַשֵּׁנִי מוֹצֵא דֹּפִי
בְּכָל מִקְרֶה זֶה לֹא כָּל-כָּךְ מַשְׁמָעוּתִי.

וְאַחַר-כָּךְ אָמְרוּ אֶת זֶה עַל הַמּוּסָר
הוּא תְּלוּי-תַּרְבּוּת וְרֵלָטִיבִי
אֵין חֹק כְּלָלִי, אֱלֹהִי, שֶׁנִּמְסַר
וּמִי שֶׁחוֹשֵׁב כָּךְ הוּא סְפֵּקוּלָטִיבִי.

וּלְבַסּוֹף, כָּאָמוּר, זֶה נֶאֱמַר עַל הָאֱמֶת
עַל הָעֻבְדּוֹת, הַנְּתוּנִים, הַמְּצִיאוּת
כָּךְ בְּאַחַת אַתָּה אֶת הַקַּרְקַע שׁוֹמֵט
בְּלִי לָדַעַת מָה נָכוֹן וּמָה טָעוּת.

כָּכָה לֹא חִנְּכוּ אוֹתָנוּ
לְהִתְבַּצֵּר בְּעֶמְדוֹתֵינוּ וְלִשְׂנֹא
כָּכָה לֹא חִנְּכוּ אוֹתָנוּ
לְהַחֲשִׁיב אֶת עַצְמֵנוּ וּלִקְנֹא.

כָּכָה לֹא חִנְּכוּ אוֹתָנוּ
לַחֲשֹׁב כָּל הַיּוֹם מָה לִקְנוֹת
כָּכָה לֹא חִנְּכוּ אוֹתָנוּ
לְהִתְנַפֵּל כְּגוּשׁ אֶחָד וּלְגַנּוֹת.

אוֹתָנוּ חִנְּכוּ עִם הַסֶּרֶט הַגַּל
שֶׁמְּלַמֵּד לֹא לְהִסָּחֵף עִם הֶהָמוֹן
אוֹתָנוּ חִנְּכוּ בִּתְהִלִּים אֵיזֶה קַפִּיטָל
שֶׁמְּלַמֵּד לֹא לְהַחֲשִׁיב אֶת הַמָּמוֹן.

אוֹתָנוּ חִנְּכוּ עִם כֹּה עָשׂוּ חֲכָמֵינוּ
שֶׁמְּלַמְּדִים צְנִיעוּת וַעֲנָוָה
אוֹתָנוּ חִנְּכוּ עַל תַּלְמִידֵי הִלֵּל רַבֵּנוּ
שֶׁלֹּא נָהֲגוּ כָּבוֹד זֶה בָּזֶה וְהֵבִיאוּ מַגֵּפָה.

(מדרש תמונה בשיר)
אֵיזֶה בָּלָגָן, אֵיזֶה כָּאוֹס
תֹּהוּ וָבֹהוּ, בַּרְדָּק
כָּל אֶחָד מְמַהֵר וְכָעוּס
וּמְדַדֶּה אַחֲרָיו הַדַּרְדַּק.

אֵיזוֹ אַנְדְּרָלָמוּסְיָה, מְהוּמָה
עִרְבּוּבְיָה, רֵיקָנוּת וּשְׁמָמָה
וְרֻבָּהּ עַל לֹא מְאוּמָה
מִי יוֹדֵעַ מַדּוּעַ וְעַל מָה.

אֶרֶץ עֵיפָתָה כְּמוֹ אֹפֶל
צַלְמָוֶת וְלֹא סְדָרִים
עֲצָתָהּ – עֲצַת אֲחִיתֹפֶל
תָּפְתָּהּ לוֹ שִׁבְעָה מְדוֹרִים.

אֲבָל בַּבְּדִיקוֹת – אֵיזֶה סֵדֶר!
הַכֹּל מְאֻרְגָּן בְּשִׁיטָה
אֶל דּוֹבְרוֹ נִכְנַס הָעֵדֶר
וְלֹא שָׂם לֵב שֶׁהָרוֹעֶה בּוֹ שִׁיטָה.

הַבֹּקֶר מֵאִיר, הַצִּפּוֹרִים מְצַיְּצוֹת
דָּא עָקָא – אֵיזוֹ מוּעָקָה
יָרַד גֶּשֶׁם וְהַמִּדְרָכוֹת נוֹצְצוֹת
אֲבָל בַּנֶּפֶשׁ – בּוּקָה וּמְבֻלָּקָה.

שׁוֹטֵף פָּנִים, שׁוֹתֶה קָפֶה
שֶׁכְּמוֹ עוֹלָמֵנוּ – טַעְמוֹ מַר
כֵּן, בֹּקֶר זֶה יָפֶה
אֲבָל הַלֵּב – עָצוּב, נִכְמַר.

הָאָדָם הוּא חַי מְדַבֵּר
אֲבָל מָה בְּעֶצֶם הוּא אוֹמֵר?
אִם כֻּלּוֹ קְלָלוֹת וְגִדּוּפִים
אוּלַי מוּטָב שֶׁיִּבְלֹם אֶת פִּיו.

הָאָדָם הוּא חַי מְדַבֵּר
וְגַם דִּבְרֵי טַעַם הוּא אוֹמֵר
הוּא מַשְׂכִּיל וְיֵשׁ בּוֹ תְּבוּנָה
כָּךְ אֶת עַצְמוֹ הוּא בָּנָה.

הָאָדָם הוּא חַי מְדַבֵּר
אֲבָל יֵשׁ בּוֹ צְדָדִים רַבִּים יוֹתֵר
יֵשׁ בּוֹ רֶגֶשׁ וְיֵשׁ בּוֹ תְּשׁוּקָה
הוּא לִפְעָמִים שָׂמֵחַ וְלִפְעָמִים מְדֻכָּא.

הָאָדָם הוּא חַי מְדַבֵּר
אַךְ לֹא תָּמִיד הוּא מוֹצֵא אֶת הַמִּלִּים
וַעֲדַיִן עָלָיו אֵין לְוַתֵּר
הוּא עֲדַיִן בְּצַלְמוֹ שֶׁל אֱלֹהִים.

מִי שֶׁקֻּפַּח – שֶׁיֵּלֵךְ לקופ"ח
כְּלָלִית אוֹ מַכַּבִּי
זֶה לֹא מְשַׁנֶּה כָּל-כָּךְ.

יֵשׁ מִי שֶׁסּוּדָר
וּלְבוּשׁ בְּסוּדָר
וְיֵשׁ מִי שֶׁהֻדַּר
וְגַם הוּא הֵן סוּדָר.

מִי שֶׁנָּפַל בַּפַּח
וְהוּא בְּפַחֵי נֶפֶשׁ, מְדֻכְדָּךְ
שֶׁלֹּא יִצְטַעֵר כָּל-כָּךְ
וִיצַפֶּה לַמַּהְפָּךְ.

מִי שֶׁנָּפַל בֵּין הַכִּסְּאוֹת
וְאֵין לוֹ מַעֲמָד
שֶׁיַּחֲזִיק מַעֲמָד
וְיִצְפֶּה לַבָּאוֹת.

מִתְעַלְּמִים מֵהַפִּיל שֶׁבַּחֶדֶר
יֵשׁ דְּבָרִים אֲחֵרִים לַעֲשׂוֹת
צָרִיךְ לַעֲבֹד, לְהִתְפַּרְנֵס,
וּלְהוֹצִיא אֶת הַיְּלָדִים מֵהַגַּן.

מִתְעַלְּמִים מֵהַפִּיל שֶׁבַּחֶדֶר
וּבִכְלָל, מָה הוּא חוֹשֵׁב לְעַצְמוֹ?
מַדּוּעַ הוּא לֹא מֵבִין?
מַדּוּעַ הוּא לֹא מִתְקַדֵּם?

מִתְעַלְּמִים מֵהַפִּיל שֶׁבַּחֶדֶר
וְהַפִּיל הוֹלֵךְ וְגֹוֵעַ
אָמְנָם יֵשׁ לוֹ עוֹר עָבֶה,
אֲבָל לִבּוֹ רַךְ.

מִתְעַלְּמִים מֵהַפִּיל שֶׁבַּחֶדֶר
וּמְנַסִּים אוֹתוֹ לְהַפִּיל,
וּמְנַסִּים אוֹתוֹ לְהַשְׁפִּיל
אֲבָל הוּא לְכָךְ כְּבָר רָגִיל.

מִתְעַלְּמִים מֵהַפִּיל שֶׁבַּחֶדֶר
אֲבָל הוּא פִּיל נֶחְמָד, פִילְפִילוֹן
קְצָת מְפֻלְפָּל מִדַּי, זֶה נָכוֹן
אֲבָל זֶה רַק עִנְיָן שֶׁל סִגְנוֹן.

חָשׁוּב לִשְׁמֹר עַל מוּדָעוּת
לְעַצְמְךָ, לִסְבִיבָתְךָ, לַנְּשִׁימָה
לְהַבְחִין בֵּין אֱמֶת וּבֵין טָעוּת
לָדַעַת מִי מְדַבֵּר וְעַל מָה.

חָשׁוּב לִשְׁמֹר עַל הַכָּרָה
מֵעַצְמְךָ, מִסְּבִיבָתְךָ, מִנְּשִׁימָתְךָ
לְהַבְחִין בֵּין טוֹב וּבֵין רָע
כְּדֵי שֶׁתֵּדַע מָה קוֹרֶה אִתְּךָ

חָשׁוּב לִשְׁמֹר עַל קֶשֶׁב וְרִכּוּז
בְּשִׂכְלְךָ, בִּסְבִיבָתְךָ, בִּנְשִׁימָתְךָ
לְהַבְחִין מָה כְּדַאי וּמָה בִּזְבּוּז
כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּאַבֵּד אֶת זְמַנְּךָ.

חָשׁוּב לִשְׁמֹר עַל רְגִישׁוּת
לְעַצְמְךָ, לִסְבִיבָתְךָ, לְנִשְׁמָתְךָ
לְהַבְחִין בֵּין הַדֵּעוֹת וְהַגִּישׁוֹת
כְּדֵי לָדַעַת מַהִי עֶמְדָּתְךָ.

אָנָה אוֹלִיךְ אֶת חֶרְפָּתִי?
שְׁאֵלָה תָּמָר הָאֲנוּסָה
אָנָה נוֹלִיךְ אֶת הַחֶרְפָּה?
שָׁאַל גַּם אַלְתֶּרְמָן הַמְּנֻסֶּה.

וּמִי, מִי לָנוּ יִרְפָּא?
שׁוֹאֵל אֲנִי מִתּוֹךְ תְּבוּסָה
בַּחֹרֶף הַקַּר שֶׁבּוֹ נִקְפָּא
כְּשֶׁקּוֹלֵנוּ מֻשְׁתָּק וּמְהֻסֶּה.

אֵיפֹה נִמְצָא מָזוֹר
כְּשֶׁהַמָּזוֹר – אֵין תְּבוּנָה בּוֹ?
וּמִי לָנוּ יַעֲזֹר
כְּשֶׁבְּכָל שַׁעַר אֵין לָבוֹא?

אַךְ חֵרֶף זֹאת הֲרֵי מֻכְרָח
אָדָם לְהַמְשִׁיךְ לִצְעֹד
עַד שֶׁיִּתְהַפֵּךְ גּוֹרָלוֹ וְהוּא יִפְרָח
אִם נִשְׁאֲרָה תִּקְוָה עוֹד.

נִכְנַס לַחֲנוּת
נִגַּשׁ הַמּוֹכֵר
פַּרְצוּפוֹ כְּמוֹ חָנוּט
חִיּוּכוֹ מְשַׁכֵּר.

צוֹפֶה בְּפִרְסֹמֶת
וּבָהּ הַמַּצִּיגָן
הַאִם הוּא חַי אוֹ מֵת?
קָשֶׁה לָדַעַת מִכָּאן.

מַאֲזִין לַפּוֹלִיטִיקַאי
כֻּלּוֹ מְשֻׁפְשָׁף
הַפּוֹלִיטִיקָה מַכָּה הִיא
אַךְ טוֹבָה הִיא לָאַף.

נִפְגַּשׁ עִם חָבֵר
אוֹתוֹ אֲנִי מַכִּיר
אוֹתָם זְמִירוֹת הוּא מְזַמֵּר
כְּמוֹ לְדַבֵּר לַקִּיר.

מַגִּיעַ לַבַּיִת
אֶל הָאִשָּׁה וְהַיְּלָדִים
אֵיפֹה הָיִיתָ? אֵיפֹה הָיִיתְ?
אֲרוּחַת עֶרֶב וּלְהַרְדִּים.

שׁוֹכֵב בַּלַּיְלָה בַּמִּטָּה
וְאוֹמֵר לַיְלָה טוֹב
הַשָּׁעָה הִיא כֹּה שְׁקֵטָה
וְעִם זֶה אַמְשִׁיךְ לִסְחֹב.