זיווגי יוסף ואוסנת/ ד"ר ז'יוואגו
א.
בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל
גָּדוֹל עֲווֹנָהּ
עַל שֶׁאֵינָהּ עוֹנָה לִי
כַּזּוֹנָה.
הַאִם זוֹ אֵינָהּ הָעוֹנָה?
וַהֲרֵי זוֹ הָעוֹנָה
הָאָבִיב וְהַקַּיִץ
וְהִיא בְּשִׁמְמוֹנָהּ
אַתְּ הָיִיִתְּ לֵידִי נֵץ
כְּמוֹ בַּסֶּרֶט הַיָּשָׁן עִם מִישֵׁל פַיפֶר
כִּי הָיִיתָ פְּעִילָה בָּעַרְבִים, לְנֹכַח סִבְלִי הָרַב
כְּלִילִית שֶׁקָּדְמָה אֶת חַוָּה
וּכְוַשְׁתִּי שֶׁקָּדְמָה אֶת אֶסְתֵּר
כְּלִילָה, שֶׁעָלֶיהָ כָּתְבוּ גַּם נַבּוּקוֹב
גַּם פִּירְסִיג מִזֵּן וְאָמָּנוּת
וְגַם פְרֶנְטָה – עַל לָנָה וְלִילָה
וְהִיא גַּם הָיְתָה מוֹכֶרֶת הַפְּרָחִים הָאַגָּדִית מִיְּרוּשָׁלַיִם – לִילִי
וּכְמוֹכֶרֶת הַפְּרָחִים בְּסִרְטוֹ שֶׁל צַ'פְּלִין אוֹרוֹת הַכְּרַךְ
וַאֲנִי הַיְתִי הַנַּוָּד
וְאוּלַי כְּצַלָּם הָרְחוֹב הַמִּיתוֹלוֹגִי
וְאַתְּ הָיִית גַּם לוּ סַלוּמֶהּ, עִם הַשּׁוֹט שֶׁלָּהּ, בַּתְּמוּנָה מְפֻרְסֶמֶת
וַאֲנִי אָמַרְתִּי – לֹא אַעֲלֶה בְּסֻלָּמָהּ
תַּכְסִיסִים מִסּוּג זֶה אֵינִי אוֹהֵב – וּדְחִיתִים.
וּמַדּוּעַ בְּכָל זֹאת אִשְׁפֶּזוּנִי? מֵחֶטְאָם הָרַב.
זוֹ הָיְתָה הַדֶּלֶת הַמִּסְתּוֹבֶבֶת שֶׁל אֵמִילִי.
הַשּׁוֹט הַיָּחִיד שֶׁאֲנִי מַכִּיר – שׁוֹט ווֹדְקָה
אוֹ וִיסְקִי. לֹא שׂוּם דָּבָר אַחֵר.
כַּגְּבֶרֶת וִיסְקִי שָׂהֵכַרְתִּי פַּעָם.
וְאַתְּ הָיִית הַרְבֵּה דְּבָרִים
לֹא רַק חָלִיסִי מִמִּשְׂחֲקֵי הַכֵּס, עִם סוֹף אַחֵר,
אֶלָּא גַּם הַנְּסִיכָה יַסְמִין עִם אָלָדִין
וְאַגַּב, הִכַּרְתִּי פַּעַם גַּם יַסְמִין, גַּם לִילִי –
וַאֲפִלּוּ סַנְדְּרָה מֵעֵירֹם הָייִתְּ וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי גּ'וֹנִי.
וְעוֹד כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה,
חֲתוּלַת עַרְפֶל הָאֱלֹהִים לְמָשָׁל,
לַדִּמְיוֹן אֵין גְּבוּלוֹת
אָז בּוֹאִי כְּבָר, אַהֲבָה
וְעָנִי לִי.
*
זִיווּגֵי יוֹסֵף וְאָסְנַת, ב/ ד"ר זִ'יוָאגוֹ
זוּלִיכָה אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר נִשְּׂאָה לוֹ בְּמַעֲמָד מַצְחִיק
כַּאֲשֶׁר עֹמֶר אָדָם הַנָּבוֹךְ שָׁר בָּרֶקַע
וְהִיא אוֹמֶרֶת לַקָּהָל כַּמָּה הִיא יָפָה
וְשָׁמַעְתִּי אוֹתָהּ מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת מְדַבֶּרֶת עַל כָּךְ
אַךְ דֹּמָנִי שֶׁלֹּא הֵבִינָה שֶׁהִיא הָיְתָה הַכַּלָּה הַהֲמוֹנִית הַזֹּאת, כִּי אָכֵן כָּזֹאת הִיא – הֲמוֹנִית, וְלָכֵן הִתְאַהַבְתִּי בָּהּ. סוּג שֶׁל פְרֵחָה, אֲבָל בְּעֵינַי שֶׁלִּי זֶה פֶּרַח יָפֶה, וְכָךְ נִקְרֵאת גַּם דּוֹדָתִי.
וְאָמַרְתִּי לְאִמִּי אָז שֶׁזּוֹ לֹא הִתְנַהֲגוּת נְאוֹתָה, וְהִסְכִּימָה אִתִּי.
וְהִיא הִתְחַתְּנָה עִם אֵיזֶה אוֹלִיגַרְךְ רוּסִי עָשִׁיר, לְפָחוֹת בַּתְּמוּנָה שֶׁשֻּׁדְּרָה…
וְזוּלִיכָה, לְפִי הַקֻּרְאָן, אוּלַי רוֹמֵז לְיָרוֹן זָלִיכָה, הַכַּלְכְּלָן מִסְפַּר אַחַת שֶׁל יִשְׂרָאֵל.
בְּכָל אֹפֶן בַּהֶמְשֵׁךְ יוֹסֵף נִשָּׂא (וְגָבָה מְאוֹד, כָּאָמוּר) עִם בַּת פּוֹטִיפֶרַע, שֶׁלְּדַעְתִּי הִיא אוֹתָהּ אַחַת. הִיא פָּשׁוּט בַּת שֶׁהִשְׁתַּחְרְרָה מִתַּסְבִּיךְ הָאָב הַדּוֹמִינַנְטִי שֶׁלָּהּ, וְהִיא עַתָּה חָפְשִׁיָּה בֶּאֱמֶת, לִבְחֹר גַּם אֶת רַבִּי עֲקִיבָא הַזֶּה, הַצָּנוּעַ וְהַמְּעֻלֶּה, שֶׁמְּחַכֶּה לָהּ, בְּלֵב רוֹטֵט מֵאַהֲבָה וְגַעְגּוּעִים.
וְעַל פּוֹטִיפַר פָּשׁוּט צָרִיךְ לָשִׂים עַיִן.
אִם שַׂר הָאוֹפִים הוּא, שַׂר הַפִּתּוֹת, כְּפִי שֶׁנִּרְמַז בִּשְׁמָהּ לְיָדַי נֵץ, אָז עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
מִי יָגֵן עַל צִפּוֹרֵי הַשִּׁיר וְהַנֶּפֶשׁ, אֶל מוּל כָּל הָעוֹפוֹת הַדּוֹרְסִים וְהַטְּמֵאִים?
*
זִווּגֵי יוֹסֵף וְאָסְנַת ג/ ד"ר זִ'יוָאגוֹ
שִׁמְעִי זֹאת עֲדִינָה וְיָפָה הַשּׁוֹכֶנֶת לָבֶטַח,
חַגַּי,
הוּא הַחֵצִי הַשֵּׁנִי שֶׁלָּךְ
כָּל הַפִּיּוֹנִים מִשְׁתַּלְּבִים מְעֻלֶּה אֶצְלְכֶם
זוֹ קֻבִּיָּה הוּנְגָּרִית שֶׂה' בְּעַצְמוֹ חִבֵּר
הוּא אֲשֶׁר תָּמִיד חוֹזֵר
כִּי שְׁנֵיכֶם אֶחָד אַתֶּם
אֶחָד שֶׁהִתְפַּצֵּל
אָז נָכוֹן שֶׁאֵינוֹ עָשִׁיר
וְזֶה בְּעֵרֶךְ הַפְּגָם הַיָּחִיד שֶׁלּוֹ
כִּי הֲרֵי לֹא פַּעֲרֵי הָאֱמוּנָה מַפְרִיעוֹת לָךְ
וְגַם לֹא פַּעֲרֵי הַגִּיל הַסָּבִיר,
וְגַם עִם מִכְשׁוֹל זֶה נַעֲזֹר לוֹ
רַבַּת יִתְעַשֵּׁר
וְיִרְאֶה זֶרַע
וִיחַדֵּשׁ כְּנֶשֶׁר נְעוּרָיו
רַק בּוֹאִי נָא
כִּי רַק לָךְ הוּא מְחַכֶּה
רַק אַתְּ חֲסֵרָה
לְלִבּוֹ הַנּוֹטֵף וּמְטַפְטֵף
הַזּוֹלֵג דְּמָעוֹת וְלֹא דֵּעוֹת
אֵלַיִךְ,
אָז בּוֹאִי.
ב
בְּכַמָּה עִטּוּרֵי קְדֻשָּׁה עִטְּרֵךְ חַגַּי
אַתְּ הָיִית בַּכֹּל נִשְׁמַת הָאֻמָּה לִפְנֵי הָרַמְבָּ'ן
וְהַשְּׁכֵנָה הַשְּׁכִינָה
וְאֵין מְדַבְּרִים עַל הָאַכְסַנְיָה בַּאֲסָכָנֶיהָ, אָמַר
וּפֹה אֵשֵׁב כִּי אִיוִיתְיֶה, אָמַר, עַד שֶׁנֶּאֱלַץ לָצֵאת
וְאַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' – אוֹתְךָ, אָמַר.
וּבָאנוּ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם וַתּוֹצִיאֵנוּ לָרְוָיָה
וְדִשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה
אָמַר, וְגַם בִּגְלַל שֶׁאַתְּ כּוּסִית
וּמָתַי נָרִים כּוֹסִית?
עַתָּה הוּא סָבוּר שֶׁנִּתָּנְת לְאַחֵר בְּתַרְמִית
וְהוּא זוֹעֵם.
כִּי לְךָ נְתַתִּיהָ – פֵּרֵשׁ חַגַּי עָלַיִךְ, וְעַל הָאָרֶץ. הָא בְּהֵא תַּלְיָא.
וּבְעַל פֶּה, אָמַר, אַךְ זֹאת אוּלַי עִם חֲשִׁיבוּת מִשְׁנִית
כִּי אֲנִי אֵינֶנּוּ רוֹצִים בַּעֲלִי, אֶלָּא אִישִׁי, כְּדִבְרֵי הוֹשֵׁעַ
וּכְשִׁיר הַפַנְטַזְיָה שֶׁל חַגַּי – מֵאָרִיק אַיְנְשְׁטֵיְן –
נֵשֵׁב נְשׂוֹחֵחַ עַל דָּא וְעַל הָא
זֶה הָיָה כָּל חֲלוֹמוֹ –
אֲרוּחַת צָהֳרַיִם
אִתָּךְ,
אִתָּךְ, אָז בּוֹאִי.