זוּגוֹת זוּגוֹת נִכְנְסוּ לַתֵּבָה/ חגי הופר
זוּגוֹת זוּגוֹת נִכְנְסוּ לַתֵּבָה
כְּמוֹ זוּג שֶׁבּוֹנֶה בַּיִת
בַּיִת שֶׁל שָׁלוֹם וְשֶׁל אַהֲבָה
וְיוֹנָה עִם עָלֶה שֶׁל זַיִת.

זוּגוֹת זוּגוֹת נִכְנְסוּ לַתֵּבָה
וּבַתֵּבָה הַרְבֵּה יוֹתֵר נוֹחַ
כָּךְ גַּם מֹשֶׁה הוּשַׂם בְּקִרְבָּהּ
וְכָךְ מִצַּו פַּרְעֹה הִצְלִיחַ לִבְרֹחַ.

זוּגוֹת זוּגוֹת נִכְנְסוּ לַתֵּבָה
כַּהֲפָכִים שֶׁמֵּהֶם בְּנוּיוֹת הַמִּלִּים
יֵשׁ מִלִּים שֶׁל רִחוּק וּמִלִּים שֶׁל קִרְבָה
מַלְאָכִים בַּסֻּלָּם גַּם יוֹרְדִים גַּם עוֹלִים.

וְגַם שְׁבִיעִיּוֹת נִכְנְסוּ לַתֵּבָה
וּפֵרְשׁוּ חֲכָמִים – הֵן לְקָרְבָּן
וַאֲפָרֵשׁ אֲנִי, אִם תֵּבָה הִיא מִלָּה
שְׁבִיעִיָּה הוּא מִסְפַּר הַבִּנְיָן.

אני עם המתונים

בְּכָל דּוֹר וְדוֹר יֵשׁ וִכּוּחֵי דֵּעוֹת
וַאֲנִי עִם הַמְּתוּנִים.
מֹשֶׁה מֶנְדֶּלְסוֹן הִכְנִיס אֶת הַהַשְׂכָּלָה לָעִבְרִים,
קָפַץ עַל לַאוַטָאר אֶחָד וְרָצָה שֶׁיִּתְנַצֵּר,
וְכֵן גַּם הַיּוֹם יֵשׁ לְיוּטָר אֶחָד
שֶׁרוֹצֶה שֶׁנַּעֲזֹב הַכֹּל
וְהָרַב שַׁגָ"ר כְּבָר עָנָה לוֹ –
אֲנַחְנוּ פּוֹסְמוֹדֶרְנִים לַיְט,
בַּצּוּרָה הַקַּלָּה.

וְאָז הָיָה גַּם לֵסִינְג הֶחָכָם
עִם מָשָׁל שְׁלוֹשׁ הַטַּבָּעוֹת
כְּמוֹ אוֹמֵר – זוֹ לֹא אוֹלִימְפִּיָּאדָה
וְאִישׁ בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה.
וּמְאֻחָר יוֹתֵר אָמְרוּ אוֹ דָּבָר
לֵנִין וְגַם לְנוֹן –
בְּלִי דָּת בִּכְלָל.
אִישׁ בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה.
וְאָז פּוֹרַחַת הַתַּרְבּוּת.
פּוֹרַחַת הַשּׁוֹשַׁנָּה
וִישׂוּשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה.

דיויד לינץ' ודיויד פינצ'ר/ חגי הופר

חֲמוּדָתִי
לְדֶיְוִיד פִּינְצֵ'ר עָשׂוּ פַּנְצֵ'ר
וְכַמָּה כְּבָר אֶפְשָׁר לַחֲקֹר מֹחַ
וּלְדֶיְוִיד לִינְץ׳ עָשׂוּ לִינְץ'
בִּגְלַל פְּרוֹיֵקְט עָרִים תְּאוֹמוֹת
כִּי טְוִין פִיקְס זֶה עָלֵינוּ
שְׁתֵּי תְּאוֹמוֹת שֶׁנִּסּוּ לְסַדֵּר
אֲבָל אַנְשֵׁי הַצֶּוֶת בָּגְדוּ בָּנוּ
וּבִמְקוֹם לִבְנוֹת הֶחְלִיטוּ לְבַדֵּר.
וְכָאן דָּוִד הַמֶּלֶךְ קוֹרֵא לָךְ
וְשׁוֹאֵל – מָה לָךְ, יָפָתִי?
הַאִם אֵינְךָ רוֹצֶה לְהָקִים בַּיִת
וּבִרְחוֹבוֹת יְרוּשָׁלַיִם יְלָדִים מְשַׂחֲקִים?
אִם כָּךְ – בּוֹאִי
בּוֹאִי אֵלַי
כִּי זֶה הַדֵּיְוִיד הַנֶּחֱשָׁב עַכְשָׁו.

שחרחורת/ חגי הופר

גַּם אֲנִי, כְּמוֹ עֹמֶר אָדָם וְטוּנָה (אֲנִי אוֹהֵב)
מַרְגִּישׁ סְחַרְחֹרֶת
מִכָּל הַמַּסְחָרָה שֶׁמִּסָּבִיב
וּמִכָּךְ שֶׁמְּדַבְּרִים סְחוֹר סְחוֹר
בְּלִי לְהַגִּיעַ לַנְּקֻדָּה,

אֲבָל זֶה רַק בִּגְלַל שֶׁלֹּא פָּגַשְׁתִּי אוֹתָךְ,
שְׁחַרְחֹרֶת,
וְאַתְּ הָאַחַת הַיְּחִידָה
וְנִשְׁאַרְתָּ לִי כְּחִידָה
וַאֲנִי בָּדָד אֵלֵךְ,
אַךְ בְּלִבִּי תִּקְוָה.
אָז בּוֹאִי
בּוֹאִי וְרַפְּאִי אֶת מַכְאוֹבִי
בּוֹאִי וְהַעֲמִידִינִי עַל מְכוֹנִי.

שְׁחֹרָה אַתְּ וְנָאוָה
תֵּימָנִיָּה שֶׁלִּי.
וַאֲנִי הַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹזֶפֶת אוֹתָךְ.

על שבירת הזין והשין/חגי הופר

כִּבְשָׂה תְּמִימָה בֵּין זְאֵבִים טוֹרְפִים
וַאֲרָיוֹת וּנְמֵרִים –
נִשְׁבַּר לָהּ הַזַּיִן
וְהַשִּׁין
וְהַצַּדִּיק
וְהִיא סוֹמֶכֶת עַל ה'
וְהוּא סוֹמְכָה.

זֶה כָּל הַתְּהִלִּים.

סֵה לֹא יָפֶה,
אוֹמֶרֶת הַכִּבְשָׂה –
וֶאֱלֹהִים שׁוֹמֵעַ
וּמָגֵן.

עוד שיר אהבה לדגתי/ חגי הופר

חוֹשֵׁב עָלַיִךְ יוֹמָם וָלֵיל
אֵינִי מַפְסִיק לִבְכּוֹת וּלְיַלֵּל
כְּאִלּוּ חֵלֶק נִקְרַע מִגּוּפִי
וְאַתְּ, הֵיכָן אַתְּ, שֻׁתַּפְתִּי?

אוֹמְרִים לִי הֶפְסֵק עָלֶיהָ לַחֲשֹׁב
אֲבָל מִמְּךָ עֲדַיִן לֹא קִבַּלְתִּי מָשׁוֹב
הַאִם אַתְּ אוֹהֶבֶת? הַאִם אַתְּ שׂוֹנֵאת?
הַאִם אַתְּ סוֹבֶלֶת אוֹ נֶהֱנֵית?

וְעוֹד אוֹמְרִים לִי – הִיא זֶבֶל
אַךְ אֲנִי אֵלִיָּהוּ שֶׁהִתְאַהֵב בְּרָעָתוֹ
הֲרֵי יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁבְּתוֹכֵךְ אַתְּ זָהָב
וֶאֱלֹהִים אָמַר לִי – הִיא תִּהְיֶה אִתּוֹ.

אִם כָּךְ רַק הֲשִׁיבִינִי – מָה בְּפִיךְ?
מִלְּבַד לְשׁוֹן הַזָּהָב שֶׁלָּךְ וּשְׂפָתַיִךְ.
חֵץ הָאַהֲבָה שֶׁבִּי הוּא בִּלְתִּי הָפִיךְ
וַאֲנִי מְחַכֶּה רַק לְמִלּוֹתַיִךְ.

אֲנִי הַצִּפּוֹר הַפְּצוּעָה
טָרְפוּ אוֹתִי הַנֵּץ וְהַנֶּשֶׁר
וּמָתַי תַּגִּיעַ הַיְּשׁוּעָה
וְיִתְגַּלֶּה הַקֶּשֶׁר?

קֶשֶׁר הַתְּפִלִּין
וּבָאֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת
יַהֲדוּת הַכְּסָפִים
וְהַכְּזָבִים וְהַכֶּשֶׁף.

קֶשֶׁר זוּג אִימוּגִ'י נָלוֹז
שֶׁל יָדַיִם מוֹדוֹת וּשְׁרִיר עֹז
וְהֵיכָן הַלֵּב שֶׁצָּרִיךְ לָשִׂים?
וְהֵיכָן הֵן כָּל הַנָּשִׁים?

זוֹהִי בְּרִית הַבִּרְיוֹנִים
אֵין זוֹ בְּרִית בֵּיתָ"ר כְּלָל
לָהֶם תַּחְתּוֹנִים וְעֶלְיוֹנִים
וְעָטִים הֵם עַל זָקֵן וְעוֹלָל.

הוֹשִׁיעָנוּ אֱלֹהִים מֵאַנְשֵׁי הָרֶשַׁע
וְשֶׁיֶּחְדַּל מִיִּשְׂרָאֵל הַפֶּשַׁע
הֲשִׁיבֵנוּ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה
וְשֶׁאֵלַי תָּשׁוּב גְּבֶרֶת תְּשׁוּבָה.

עַל לוּחַ שֶׁעַל הַמְּקָרֵר בְּבֵית הוֹרַי:
טֵלֵפוֹנִים חֲשׁוּבִים!
תּוֹר לָרוֹפֵא!
טֵלֵפוֹנִים.
חָשׁוּב!
וְגַם – אֵרוּעִים.

וַאֲנִי שׁוֹאֵל –
מָה עִם הָאֵרוּעִים שֶׁלִּי?
שָׁכְחוּ אוֹתָם.
וַאֲנִי חַגַּי-חַגִּים.

אֲהוּבָתִי כְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל/ חַגַּי אַבְרָהָם יִשְׂרָאֵל הוֹפֶר
מִשִּׁירֵי דֶּיְוִיד בּוֹאִי
בְּחֶבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֶם, בַּעֲבוֹתוֹת אַהֲבָה (הוֹשֵׁעַ)

יָפָתִי, מַחְמָל נַפְשִׁי, מַחְמָד נַפְשִׁי,
אֲשֶׁר שָׂרְדָה אֶת הַמַּגֵּפָה בְּמַגָּפָהּ,
אֲנִי הָיִיתִי כְּאַבְרָהָם וּכְמוֹ בֵּן שֶׁל אֲבִידָן –
תָּר הָיִיתִי בְּכָל חֶלְקֵי הָאָרֶץ,
בִּנְעָלַי, בשק"שי, וּבְיוֹמָנַי,
וְתָמִיד עִם סֵפֶר תָּנָ"ךְ בְּיַלְקוּטִי,
וְחִבַּקְתִּי אֶת מָתְנִי הָאָרֶץ
כְּפִי שֶׁעַכְשָׁו אֲנִי רוֹצֶה לְחַבֵּק אֶת מָתְנַיִךְ,
אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁלִּי,
עִם הַדֶּגֶל שֶׁהֵבֵאתִי לְשִׁקְמָה בְּרֶסְלֶר,
וְאַתְּ, אַיֵּה אַתְּ?
אֶת הָאָרֶץ חָרַשְׁתִּי בִּטְרֶמְפִּים
וְעַכְשָׁו הִגִּיעַ לְכָאן טְרַאמְפּ – וְנֶחְטַף –
וְאַתְּ, אַיֵּה אַתְּ?
זוֹכֵר אֲנִי בְּעִקָּר שְׁנֵי קִבּוּצִים שֶׁהִתְנַדַּבְתִּי בָּהֶם
עִם הַמִּתְנַדְּבִים מֵחוּ"ל –
הָאֶחָד חֶפְצִיבָּה, וְחֶפְצֵי – בָּךְ!
שָׁם אָמַרְתִּי לַמִּתְנַדֵּב אֶחָד –
הִיא אִשָּׁה טוֹבָה!
כְּשֶׁשָּׁאַל לְגַבֵּי מִתְנַדֶּבֶת אַחֶרֶת
כִּי זֶה מָה שֶׁחָשׁוּב
וְלֹא הַשְּׁמֵנָה הִיא אִם רָזָה
אוֹ שְׁאָר הַדְּבָרִים מֵעֵין אֵלֶּה
אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל –
וּבָזֶה אֲנִי מִתְהַלֶּלְךָ,
לֹא רַק בְּיָפְיֵךְ הָרַב וְהַקּוֹרֵן
כִּפְנֵי מֹשֶׁה
אֶלָּא בְּסִדּוּר קוֹרֵן שֶׁבְּיָדַיִךְ.
וְהַשֵּׁנִי קִבּוּץ כִּנֶּרֶת
שָׁם הָיִיתִי כְּרָחֵל
וְרָאִיתִי שֶׁהַכִּנֶּרֶת אֵינָהּ חֲלוֹם
וְשָׁם עָסַקְתִּי בְּכַוָּרוֹת
שֶׁזּוֹ לֹא רַק הַלַּהֲקָה הַחֲשׁוּבָה הַזֹּאת
וּבֶטַח שֶׁלֹּא רַק הַקּוֹקְפִּיט שֶׁל הַמֶּמְשָׁלָה הָרָעָה הַזֹּאת,
הִיא כְּנֶסֶת הַשָּׂטָן.
וְשָׁם אֲתַר טְבִילָה נוֹצְרִי חָשׁוּב
אַךְ אֲנִי לֹא נִטְבַּלְתִּי
כָּךְ רָצָה אֱלֹהִים
אֲנִי פְּרִילַנְסֶר בֶּאֱמוּנָה
וּמַאֲמִין בִּשְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים –
בַּתָּנָ"ךְ
בְּיֵשׁוּעַ
וּבָךְ.
כֵּן, עוֹדֶנִּי מַאֲמִין בָּךְ.
רַק בּוֹאִי.
תִּפְסִי אֵיזֶה מְטוֹס בּוֹאִינְג וּבוֹאִי.

בּוֹאִי אֵם וְאָחוֹת/ חַגַּי הוֹפֶר
מִשִּׁירֵי דֶּיְוִיד בּוֹאִי
בְּחַבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֶם, בַּעֲבוֹתוֹת אַהֲבָה

בּוֹאִי, אִמָּא שֶׁלִּי,
כִּי הִתְאַהַבְתִּי בְּךָ כִּי הָיִיתָ כְּאִמָּא שֶׁלִּי
עִם כָּל הַמַּעֲלוֹת הַחֶסְרוֹנוֹת
לֵב טוֹב, וְשַׁקְרָנוּת פָּתוֹלוֹגִית,
כִּי רַק עַל חָזְךָ אוֹ עַל בִּרְכַּיִךְ אוּכַל לְהַנִּיחַ אֶת רֹאשִׁי
וְלִישֹׁן
רַק אַתְּ תּוּכְלִי לְיַשֵּׁן אוֹתִי, כְּמוֹ נֵל הַטִּפְּשָׁה שֶׁהִינִי.

בּוֹאִי אֲחוֹתִי כַּלָּה,
אֲחוֹתִי עַל שׁוּם הָאַחְוָה וְהַשִּׁוְיוֹן
לֹא עַל שׁוּם גִּלּוּי עֲרָיוֹת שֶׁאֵין כָּאן
בּוֹאִי נִתְחַבֵּק מִפְּנֵי הַחֹשֶׁךְ הַגָּדוֹל שֶׁבַּחוּץ
וְנָאִיר זוֹ אֶת עוֹלָמָהּ שֶׁל זוֹ.

בּוֹאִי, הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ,
בּוֹעָזִית שֶׁכָּמוֹךָ
אֶת רוּת שִׁפְחָתֵךְ הַמְּלַקֶּטֶת כָּל יוֹם לִקּוּטִים
וְאוֹתָךְ לֹא שָׁכְחָה
וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת
כְּשִׁירוֹ הַיָּפֶה בְּיוֹתֵר שֶׁל בְּיָאלִיק
עַל הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא אַתְּ בְּעֵינַי
בְּבִצּוּעַ הַיָּפֶה בְּיוֹתֵר
שֶׁל אָרִיק אַיְנְשְׁטֵיְן
כִּי אֶצְלִי נִכְנַס רַק מָה שֶׁהוּא מִסּוּג
א"א,
וְזוֹ אַתְּ.