לא/ חגי הופר

לֹא, לֹא, אֵין זֶה נָכוֹן, לֹא כָּךְ הָיָה הַדָּבָר.
אַתֶּם מְשַׁבְּשִׁים, אֲנִי זוֹכֶרֶת בְּדִיּוּק, כְּאִלּוּ זֶה הָיָה אֶתְמוֹל.
לֹא, לֹא, הוּא לֹא לָבַשׁ מַדִּים בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם וּבָרַדְיוֹ לֹא אָמְרוּ בַּחֲדָשׁוֹת שֶׁל הַשָּׁעָה שֵׁשׁ, רַק בְּשֶׁבַע.
אֲנִי זוֹכֶרֶת בְּדִיּוּק, כְּאִלּוּ זֶה הָיָה אֶתְמוֹל, כֵּן?
אָז לֹא, לֹא כָּךְ.

*שיר שנכתב בחלום

זוּגוֹת זוּגוֹת נִכְנְסוּ לַתֵּבָה/ חגי הופר
זוּגוֹת זוּגוֹת נִכְנְסוּ לַתֵּבָה
כְּמוֹ זוּג שֶׁבּוֹנֶה בַּיִת
בַּיִת שֶׁל שָׁלוֹם וְשֶׁל אַהֲבָה
וְיוֹנָה עִם עָלֶה שֶׁל זַיִת.

זוּגוֹת זוּגוֹת נִכְנְסוּ לַתֵּבָה
וּבַתֵּבָה הַרְבֵּה יוֹתֵר נוֹחַ
כָּךְ גַּם מֹשֶׁה הוּשַׂם בְּקִרְבָּהּ
וְכָךְ מִצַּו פַּרְעֹה הִצְלִיחַ לִבְרֹחַ.

זוּגוֹת זוּגוֹת נִכְנְסוּ לַתֵּבָה
כַּהֲפָכִים שֶׁמֵּהֶם בְּנוּיוֹת הַמִּלִּים
יֵשׁ מִלִּים שֶׁל רִחוּק וּמִלִּים שֶׁל קִרְבָה
מַלְאָכִים בַּסֻּלָּם גַּם יוֹרְדִים גַּם עוֹלִים.

וְגַם שְׁבִיעִיּוֹת נִכְנְסוּ לַתֵּבָה
וּפֵרְשׁוּ חֲכָמִים – הֵן לְקָרְבָּן
וַאֲפָרֵשׁ אֲנִי, אִם תֵּבָה הִיא מִלָּה
שְׁבִיעִיָּה הוּא מִסְפַּר הַבִּנְיָן.

אני עם המתונים

בְּכָל דּוֹר וְדוֹר יֵשׁ וִכּוּחֵי דֵּעוֹת
וַאֲנִי עִם הַמְּתוּנִים.
מֹשֶׁה מֶנְדֶּלְסוֹן הִכְנִיס אֶת הַהַשְׂכָּלָה לָעִבְרִים,
קָפַץ עַל לַאוַטָאר אֶחָד וְרָצָה שֶׁיִּתְנַצֵּר,
וְכֵן גַּם הַיּוֹם יֵשׁ לְיוּטָר אֶחָד
שֶׁרוֹצֶה שֶׁנַּעֲזֹב הַכֹּל
וְהָרַב שַׁגָ"ר כְּבָר עָנָה לוֹ –
אֲנַחְנוּ פּוֹסְמוֹדֶרְנִים לַיְט,
בַּצּוּרָה הַקַּלָּה.

וְאָז הָיָה גַּם לֵסִינְג הֶחָכָם
עִם מָשָׁל שְׁלוֹשׁ הַטַּבָּעוֹת
כְּמוֹ אוֹמֵר – זוֹ לֹא אוֹלִימְפִּיָּאדָה
וְאִישׁ בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה.
וּמְאֻחָר יוֹתֵר אָמְרוּ אוֹ דָּבָר
לֵנִין וְגַם לְנוֹן –
בְּלִי דָּת בִּכְלָל.
אִישׁ בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה.
וְאָז פּוֹרַחַת הַתַּרְבּוּת.
פּוֹרַחַת הַשּׁוֹשַׁנָּה
וִישׂוּשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה.

עַד שֶׁתַּחֲלוֹף כְּנֶסֶת הַשָּׂטָן/ חַגַּי הוֹפֶּר
שׁוֹמֵר יְהוָה אֶת־כָּל־אֹהֲבָיו וְאֵת כָּל־הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד (תְּהִילִּים).

יַקִּירָתִי,
חַכִּי אִיתִּי רֶגַע קָטָן
עַד שֶׁתַּחֲלוֹף וְתַעֲבוֹר כְּנֶסֶת הַשָּׂטָן
עִם גַּפְנִי וְדֶרְעִי וְהַמִּתְנַחֲלִים
עִם הַבִּיבִּיסְטִים הַגַּסִּים וְהַחֲלוּלִים
עִם הַמִּזְרָחִים הַנְּחוּתִים שֶׁהֵם שָׁבוּ
עִם הַשְּׂנָאוֹת הַיְּשָׁנוֹת שֶׁהֵם לִיבּוּ
עִם שִׁקְרֵיהֶם וְדַף הַמְּסָרִים
עִם הַבּוֹגְדִים וְהָרוֹדְפִים וְהַמּוֹסְרִים
הַמַּשְׁלִיכִים תָּמִיד הַכּוֹל עַל אֲחֵרִים
הַבַּכְיָינִים שֶׁשּׁוּם דָּבָר אֵינָם אוֹמְרִים
הַדּוֹאֲגִים תָּמִיד רַק לְעַצְמָם
וּלְמַעֲשֶׂה שׂוֹנְאִים אֶת בְּנֵי עַמָּם
הַחִילּוֹנִים, הַשְּׂמֹאלָנִים, אַשְׁכְּנַזִּים
הַתֵּל אֲבִיבִים, יוֹשְׁבֵי הַפְּרָזִים
וְאֶת כָּל מוֹסְדוֹת הַמְּדִינָה שֶׁהֵם בָּנוּ
הָאָקָדֶמְיָה, הַתִּקְשׁוֹרֶת, רַק מְנוּ
וְכַמּוּבָן אֶת בָּתֵּי הַמִּשְׁפָּט
וְלֹא שֶׁלִּשְׁלוֹמֵנוּ לָהֶם אִכְפַּת
לֹא, רַק עֲבָדִים נִרְצָעִים הֵם לְקֵיסָרָם
שֶׁהֶעֱמִידוּ עַל מָקוֹם נִישָּׂא וְרָם
הֲלוֹא הוּא בִּיבִּיָהוּ מֻושְׁחָתְיָהוּ מִכְּפַר שְׁמַרְיָהוּ
חָתוּל פַּחְדָן הַמְּיַילֵּל מְיָאוּ מְיָאוּ
הַחַי חַיֵּי שֶׁפַע וְתַפְנוּקִים
בְּעוֹד אֶחָיו סוֹבְלִים וְנֶאֱנָקִים
וְלִיבּוֹ נִשְׁאַר אָטוּם כֶּלֶב פַּרְעֹה
וְלֹא רוֹאֶה הוּא כִּי הָעָם בְּרֵעוֹ
בּוֹכִים וְצוֹעֲקִים וּמְיַילְּלִים
כַּאֲרִיּוֹת שֶׁהֵם, וְלֹא כַּחֲתוּלִים
בְּעוֹד אֶת בְּנוֹ הַפּוֹחֵז שָׁלַח לְחוּ"ל
שֶׁעָלָיו קִלְלַת הָאָרֶץ לֹא תָּחוּל
וּמִשָּׁם הוּא מַשְׁתִּין עָלֵינוּ בְּקֶשֶׁת
עַל אֵם אֲשֶׁר אֶת בְּנָהּ מְבַקֶּשֶׁת
וְהַחֲרֵדִים אֶצְלָם בַּכִּיס עִם הַכְּסָפִים
פָּרָזִיטִים שֶׁדָּבָר לֹא מוֹסִיפִים
וְלַמִּתְנַחֲלִים הֵם הִבְטִיחוּ אֲדָמָה
עִם הַצִּיוּוּי – לֹא תְּחַיּוּ כָּל נְשָׁמָה
גַּם לֹא אֶת נִשְׁמַת הָעָם הַמִּתְיַפַּחַת
עַל הַשּׁוֹדֵד שֶׁבָּא לָקַחַת וְלָקַחַת
וְאֶת גַּחַלְתָּהּ כִּמְעַט כִּיבָּה
עִם הַשִּׂנְאָה הָאֵין-סוֹפִית שֶׁלִּיבָּהּ
וְעוֹד שָׂכַר לוֹ צֶוֶות בִּרְיוֹנִים
גִּזְעָנִים, חֲשׁוּכִים, עֲבַרְיָינִים
תֵּאֵוֵוי כּוֹחַ וְחַסְרֵי מוֹחַ
הַיּוֹדְעִים רַק לַהֲרוֹס וְלֹא לִצְמוֹחַ
כָּל אֵלֶּה אוֹמְרִים יְהוּדִים אֲנַחְנוּ וְאֵינָם
רַק עֲבָדִים הֵם לְהוֹנָם וּלְאוֹנָם
וּמִתְפָּאֲרִים הֵם בִּכְבוֹד שָׁוְוא
לֹא כִּבְנֵי יַעֲקֹב הָעֲנָוִוים רַק כְּעֵשָׂיו
לָכֵן חַכִּי רֶגַע לְבוֹא הָאָדוֹן
שֶׁיְּכָלֶה כְּרֶגַע אֶת מֶמְשֶׁלֶת הַזָּדוֹן
וְעִימָּהּ אֶת כָּל הָרְשָׁעִים
וְאָז נָשִׁיר מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים.

הספרים הלבנים/ חגי הופר
יֵשׁ לִי שְׁתֵּי סְדָרוֹת שֶׁל סְפָרִים לְבָנִים עַל הַמַּדָּף –
שֶׁל אַפְּלָטוֹן וְשֶׁל נִיטְשֶׁה.
מֵאַפְּלָטוֹן לָמַדְתִּי אֶת דַּרְכֵי הַחֲקִירָה וְאֶת דַּרְכֵי הַהִגָּיוֹן,
מִנִּיטְשֶׁה לָמַדְתִּי אֶת דַּרְכֵי חֵרוּת הַיְּצִירָה וְהַמַּחֲשָׁבָה,
לֹא לְהִשָּׁאֵר מְקֻבָּע בְּשׁוּם דָּבָר
(וְזוֹ גִּישָׁה מְאוֹד יְהוּדִית, כִּי הִיא נוֹגֶדֶת אֱלִילוֹת).

אַךְ גַּם לָהֶם סִדְרַת סְפָרִים לְבָנִים –
אֵלֶּה שֶׁל הָרַב קוּק.
וְהֵם הֲפוּכִים לְשֵׁלִי –
בִּמְקוֹם הַהִגָּיוֹן שֶׁל אַפְּלָטוֹן – מַחְשָׁבָה מִיסְטִית וְאָמוֹרְפִית,
בִּמְקוֹם חֵרוּת הַמַּחְשָׁבָה שֶׁל נִיטְשֶׁה – קִבָּעוֹן מַחֲשַׁבְתִּי.

הָאִידֵאָל שֶׁל אַפְּלָטוֹן הוּא הַמֶּלֶךְ הַפִילוֹסוֹף,
שֶׁמַּתְאִים מְאוֹד לִדְמוּת הַמַּנְהִיג הַמִּקְרָאִי,
הַמֶּלֶךְ הֶעָנָו, דָּוִד, אוֹ יֵשׁוּעַ,
הָאִידֵאָל שֶׁלָּהֶם הוּא הַמֶּלֶךְ הַיְּהוּדִי,
עִם רַעְיוֹן הָעֶלְיוֹנוּת הַיְּהוּדִית הַמְּתֹעָב,
וְגַם אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, הָעִבְרִים שֶׁהֵקִימוּ אֶת הַמְּדִינָה הַזֹּאת, הֵם רוֹצִים לְהוֹרִישׁ וְלָרֶשֶׁת.
נִיטְשֶׁה מְדַבֵּר עַל הָעַל-אָדָם הַיְּצִירָתִי, הָאָדָם שֶׁהִשְׁתַּחְרֵר מִכְּבָלָיו,
וְהֵם מְדַבְּרִים עַל הָאָדָם הָעֶלְיוֹן הַיְּהוּדִי,
הַמְּדַכֵּא אֶת הַשְּׁאָר הַפְּחוּתִים מִמֶּנּוּ לְדַעְתּוֹ,
וּבָהֶם אֶת עַרְבִיֵּי הָאָרֶץ.

רָאוּ הַבְּרִיטִים שֶׁכָּךְ
וְכָתְבוּ אַף הֵם סְפָרִים לְבָנִים,
וּמָנְעוּ כְּנִיסָה לָאָרֶץ גַּם מִנִּצּוֹלֵי שׁוֹאָה.
אָמְרוּ לְעַצְמָם – בְּמָה נוֹעִיל?
כְּשֵׁם שֶׁאֵלֶּה עָבְרוּ שׁוֹאָה,
כֵּן גַּם אֵלֶּה יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת שׁוֹאָה לַאֲחֵרִים,
אָמְרוּ – וְצָדְקוּ.

יָשׁוּב נָא אֵפוֹא אַפְּלָטוֹן עִם הַמֶּלֶךְ הַפִילוֹסוֹף שֶׁלּוֹ,
יָשׁוּב נָא אֵפוֹא נִיטְשֶׁה עִם הָעַל-אָדָם הַיְּצִירָתִי.

שלושה מודלים של זוגיות/ חגי הופר

1.
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ.
אֵינֶנִּי אוֹהֵב אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה, עַל אַף שֶׁעַל פִּיו הוֹלֵךְ רֹב הָעוֹלָם.
לָבוֹא לְזוּגִיּוּת רַק מִתּוֹךְ פַּחַד הַבְּדִידוּת, אֵין זֶה דָּבָר טוֹב.
וּכְבָר אָמַר זַךְ שֶׁהוּא לְבַדּוֹ בֵּין כֹּה וָכֹה.
גַּם הָאִשָּׁה אֵינָהּ עוֹזֶרֶת הַבַּיִת שֶׁלְּךָ, הִיא יְצוּר שָׁלֵם בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

2.
עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד.
זֶה כְּבָר פָּסוּק יוֹתֵר טוֹב, אַךְ עֲדַיִן יֵשׁ בּוֹ בְּעָיוֹת.
וַדַּאי שֶׁעַל הָאָדָם לַעֲזֹב אֶת בֵּית הוֹרָיו וְלֹא לְהִתָּקַע בּוֹ, וַדַּאי,
וּכְפִי שֶׁכָּתַב הָרַמְבָּ"ם, אָדָם חָכָם תְּחִלָּה יַעֲבֹד וְיִבְנֶה בַּיִת וְאָז יִשָּׂא אִשָּׁה,
הֶגְיוֹנִי מְאוֹד.
אַךְ אִשָּׁה אֵינָהּ רַק נֵתַח בָּשָׂר,
וְשׁוּק הַשִּׁדּוּכִים אֵינוֹ שׁוּק בָּשָׂר,
אִשָּׁה הִיא גַּם רוּחַ וּנְשָׁמָה,
וּבְרִיָּה שְׁלֵמָה כְּשֶׁלְּעַצְמָהּ.
חוּץ מִזֶּה, יִהְיֶה טוֹב אִם יִתְקַשֵּׁר לְהוֹרָיו מִדֵּי פַּעַם וְלֹא יַעַזְבֵם לְגַמְרֵי.

וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם.
זֶה הַפָּסוּק שֶׁלִּי, שֶׁאֲנִי מִזְדַּהֶה אִתּוֹ.
יֵשׁ כָּאן שִׁוְיוֹן מָלֵא,
וְרַק עִם הָאִחוּד נוֹצַר אָדָם שָׁלֵם,
כְּפִי שֶׁכָּתְבוּ חָזָ"ל,
וְאַף הִכְנִיסוּ זֹאת לְנֻסַּח שֶׁבַע הַבְּרָכוֹת שֶׁלָּהֶם.

זְמַן רַב מִדַּי הִתְנַהֵל הָעוֹלָם לְפִי שְׁתֵּי הַדְּרָכִים הָרִאשׁוֹנוֹת,
וְעַתָּה הִגִּיעַ זְמַן הַדֶּרֶךְ הַשְּׁלִישִׁית.

האמת והשלום/ חגי הופר
עַל אַף כָּל הַנּוֹרָא וְהָאָיֹם
אַמְשִׁיךְ לְהַחֲזִיק בְּעֶרְכֵי הָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם
לֹא אֶזְנַח אֶת הַחֲלוֹם
שֶׁיּוֹם אֶחָד הֵם יִגְּשׁוּ הֲלוֹם.

אַף שֶׁבֵּינְתַיִם הֵם לֹא חֲדֵלִים לַהֲלֹם
הָאֱמֶת עוֹד שְׁמוּרָה בְּלִבִּי כְּיַהֲלוֹם
וְעִמָּהּ כִּפְנִינָה בְּקוֹנְכִיָּה הַשָּׁלוֹם
שֶׁיָּבוֹא מָחָר, אִם לֹא הַיּוֹם.

טוב ובועז/ חגי הופר
בָּא טוֹב אֶל רוּת וְאָמַר לָהּ –
אַתְּ מוֹצֵאת חֵן בְּעֵינַי, בּוֹאִי נֵצֵא
אָמְרָה לוֹ –
שְׁמַע, אַתָּה בָּחוּר טוֹב, אֲבָל חָסֵר לִי מַשֶּׁהוּ,
אֵיזֶה רִגּוּשׁ, אֵיזוֹ עַזּוּת,
מִי יָגֵן עָלַי מִכָּל חַיּוֹת הַטֶּרֶף שֶׁבַּחוּץ?
אָמַר לָהּ טוֹב – טוֹב,
וְהָלַךְ לְמִשְׂרַד הַפְּנִים וְהוֹסִיף לִשְׁמוֹ אֶת הַשֵּׁם בֹּעַז,
נָסַע לַמִּזְרָח הָרָחוֹק וְלָמַד אָמָּנוּיוֹת לְחִימָה,
קָרָטֶה, ג'וּדוֹ, וּקְרַב מַגָּע,
לָמַד אֶת הַטֶּכְנִיקוֹת שֶׁל אָלֶכְּסַנְדֶּר מוֹקְדוֹן
בָּאָקָדֶמְיָה הַצְּבָאִית בְּוֵסְט פּוֹיְנְט
וְחָזַר כְּאִישׁ מִלְחָמָה עַז.
אָמְרָה לוֹ –
אוֹ, עַכְשָׁו אַתָּה מְדַבֵּר.
נִשְּׂאוּ.
אַךְ בַּלַּיְלָה, בֵּינֵיהֶם, חָזַר לִהְיוֹת טוֹב,
כְּפִי שֶׁהָיָה תָּמִיד.

מדרש יונתי/ חגי הופר
אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי
יוֹנַת אֵלֶם רְחוֹקִים
בָּאוּ בָּזִים וְנִצִּים וְהִקִּיפוּהָ
הַבָּזִים בָּזוּ לָהּ וּבָזוּ אֶת שְׁלָלָהּ, שְׁלָלוּהָ
וְיִהְיֶה שְׁלָלָם לָבוּז
וְהַנִּצִּים רָבוּ בְּחָזְקָה
עַד כִּי כִּמְעַט נִקְרְעָה תַּחַת צִפָּרְנֵיהֶם.
סוּרוּ מֵעַל יוֹנָתִי, חַיּוֹת טְמֵאוֹת,
חַיּוֹת טֶרֶף!
אַחַת הִיא לְאִמָּהּ, בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ
וְאֵין מְקוֹמָהּ אֶלָּא בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע,
בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה.

שָׁלוֹשׁ נָשִׁים בּוֹגְדָנִיּוֹת/ חַגַּי הוּפַר
מִשִּׁירֵי נִמְרוֹד.

שָׁלוֹשׁ נָשִׁים בּוֹגְדָנִיּוֹת הֵן –
יָעֵל, דְּלִילָה וִיהוּדִית.
יָעֵל, אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי הָיְתָה
וּכְבָר הִזְהִיר מְחַבֵּר מִשְׁלֵי מֵאֵשֶׁת מִדְיָנִים וּבֵית חָבֶר.
בָּא סִיסְרָא, בִּקֵּשׁ קְצָת מַיִם –
וְהִיא תָּקְעָה לוֹ יָתֵד בָּרֹאשׁ.
אֵין זוֹ דֶּרֶךְ בְּנֵי אַבְרָהָם, מַכְנִיס הָאוֹרְחִים.
אוֹרֵחַ הַנִּכְנָס לְבֵיתְךָ – קָדוֹשׁ הוּא,
וְלֹא מְשַׁנֶּה מָה עָשָׂה.
בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הִלְּלוּהָ, אַךְ אֲנִי מְגַנֶּה,
אֵין אֲנִי נוֹשֵׂא פָּנִים לְעַם אֶחָד.
וּדְלִילָה – זוֹנָה הָיְתָה,
וּבַגָּדָה בְּאַהֲבַת שִׁמְשׁוֹן בַּעֲבוּר כֶּסֶף.
נוּ, הוּא הָיָה צָרִיךְ לָדַעַת זֹאת מֵרֹאשׁ,
זוֹנָה תִּשָּׁאֵר זוֹנָה.
אַךְ אַהֲבָתוֹ הֵסִיטָה אוֹתוֹ,
בְּכָל לִבּוֹ אָהַב אוֹתָהּ
וְגַם גִּלָּה לָהּ אֶת כָּל לִבּוֹ
וְהִיא בְּכָל זֹאת הִסְגִּירָה אוֹתוֹ
וְדִלְדְּלָה אֶת כּוֹחוֹ.
אֲנִי שׂוֹנֵא נָשִׁים כָּאֵלֶּה.
וִיהוּדִית? זוֹ מִסֵּפֶר יְהוּדִית…
הִיא אוֹתוֹ הַדָּבָר,
פִּתְּתָה אֶת הוֹלוֹפְרַנְס וְכָרְתָה אֶת רֹאשׁוֹ.
וְשׁוּב, הַיְּהוּדִים הִלְּלוּהָ,
אַךְ אֲנִי מְגַנֶּה,
כִּי אֵין אֲנִי נוֹהֵג אֵיפָה וְאֵיפָה.
אַךְ אוּלַי יֵשׁ לְהַצְדִּיקָהּ,
כִּי מִבְּתוּלְיָה הָיְתָה,
וְאוּלַי הָיְתָה בְּתוּלָה.
נוּ, לָהֶן מֻתָּר הַכֹּל.

אֵין אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַנָּשִׁים הַמְּפַתּוֹת
גַּם לֹא אֶת סִינְדִּי שֶׁנִּשְׁלְחָה לְמָרְדְּכַי וָאנוּנוּ הַגִּבּוֹר,
אַהֲבָה דָּבָר מְקֻדָּשׁ הִיא וְאֵין לִפְגֹּעַ בָּהּ.
אוֹמֵר לָכֶם זֹאת כִּמְשׁוֹרֵר רוֹמַנְטִי.