משירי ארץ אהבתי

מִשִּׁירֵי אֶרֶץ אָהַבְתִּי.

אֶרֶץ תַּלְאוּבוֹת רָעָה וּכְפוּיַת טוֹבָה.

אֶרֶץ אוֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ.

אֶרֶץ הַפֶּשַׁע וְהָרֶשַׁע, הַתַּרְמִית וְהָעָרְמָה.

אֶרֶץ הַזַּבָּלוֹת תַּאֲבֵי הַבֶּצַע וְחַסְרֵי הַמּוּסָר.

אֶרֶץ הַסּוֹחֶרֶת בְּאֶזְרָחֶיהָ.

אֶרֶץ הַנִּסּוּיִים הָרְפוּאִיִּים.

אֶרֶץ מַצְלֵמוֹת הָאַבְטָחָה.

אֶרֶץ הָעוֹשֶׁקֶת אֶת עֲנִיֶּיהָ.

אֶרֶץ הַמְּרוֹצֶצֶת אֶת מְשׁוֹרְרֶיהָ.

אֶרֶץ הָאַפְלָיָה וְהַכָּרַת הַפָּנִים.

אֶרֶץ הַמַּאְפֵּלְיָה.

אֶרֶץ חֶמְדַּת אָבוֹת שֶׁהֲרָסוּהָ הַבָּנִים.

אֶרֶץ שֶׁבָּהּ חֲשׁוּבִים מֵאֲנָשִׁים הָאֲבָנִים.

אֶרֶץ הַשְּׁקָרִים וְהַהַסְתָּרָה.

אֶרֶץ הָעִנּוּיִים וְהַמִּשְׁטָרָה.

אֶרֶץ שֶׁאֲפִלּוּ מְעַט טוֹב אֵין בָּהּ.

אֶרֶץ שֶׁהַצְּדָקָה לְקִיּוּם אֵין לָהּ.

אֶרֶץ קוּרֵי עַכָּבִישׁ שֶׁל טְלָאִים וְקוֹמְבִּינוֹת.

אֶרֶץ שֶׁל קְשָׁרִים וְלֹא כִּשּׁוּרִים.

אֶרֶץ שֶׁל כֶּסֶף וְלֹא שֶׁל מוּסָר.

אֶרֶץ הַשּׁוֹבָה עַם אַחֵר כְּבָר שָׁנִים.

אֶרֶץ שֶׁל עֲבָדִים וַאֲדוֹנִים.

אֶרֶץ הַמַּאֲמִינָה בְּכֹחַ הַזְּרוֹעַ.

אֶרֶץ הַמְּלֵאָה כָּל טִנּוּף וְרֹעַ.

אֶרֶץ נֶהֶנְתָנִית חַסְרַת דַּעַת.

אֶרֶץ שֶׁעַל כִּתְפֵי הָאֲנָשִׁים בָּהּ מַרְדַּעַת.

אֶרֶץ הַבּוּז וְהַגַּאֲוָה.

אֶרֶץ בְּלִי אֶפְשָׁרוּת לְאַהֲבָה.

אֶרֶץ שֶׁל עוֹלָם תַּחְתּוֹן.

אֶרֶץ שֶׁל קִשְׁרֵי הוֹן-שִׁלְטוֹן-עִתּוֹן.

אֶרֶץ עִם טֵלֵוִיזְיָה מְסַמֵּאת.

אֶרֶץ שֶׁלְּעוֹלָם לֹא תֹּאמַר אֱמֶת.

אֶרֶץ עִם דָּת מְיֻשֶּׁנֶת וּמְקֻבַּעַת.

אֶרֶץ שֶׁנָּתְנָה גֵּט לְעוֹלָם הַדַּעַת.

אֶרֶץ הַכְּפִיָּה וְהָאֹנֶס.

אֶרֶץ שֶׁהַפּוֹשְׁעִים בָּהּ יוֹצְאִים בְּלִי עֹנֶשׁ.

אֶרֶץ שֶׁל צָבָא וַעֲסָקִים.

אֶרֶץ הַשְּׁקוּעָה בַּמָּסַכִּים.

אֶרֶץ שֶׁל הִתְרַבּוּת אַךְ בְּלִי תַּרְבּוּת.

אֶרֶץ שֶׁל נִמּוֹלֵי בָּשָׂר, אַךְ עַרְלֵי לֵב וְאֹזֶן.

אֶרֶץ הַצְּבִיעוּת וְהַחֲנֻפָּה.

אֶרֶץ שְׁפָלִים בְּקוֹמָה זְקוּפָה.

אֶרֶץ הַתּוֹעֵבָה בַּמִּסְתָּרִים.

אֶרֶץ הַמְּרַמָּה אֶת הַתַּיָּרִים.

אֶרֶץ בְּלִי אֱמֶת וּבְלִי צֶדֶק.

וְאֶרֶץ, כֵּן, עִם אֶצְבָּעוֹת עַל הַהֶדֶק.

כשתבינו

כשתבינו, אם תבינו, את מעשה הנבלות שנעשה כאן
תצילנה לכם האוזניים
יסתמרו לכם השערות
ואתם תתמלאו בזעם גדול,
אם לב לכם.
לכן הם מנסים כה חזק לשמור על כך בסוד
שלא תגלו.

ניקיונות שבת

נִקְיוֹנוֹת שַׁבָּת
הַ'נִקָּיוֹן' הַזֶּה לִפְנֵי כָּל שַׁבָּת וְחַג – הוֹרֵג אוֹתִי.
אִמָּא מְנַקָּה אֶת הָרִצְפָּה,
תָּמִיד דּוֹרְכִים לָהּ עַל הָרָטֹב.
אַבָּא מְדַבֵּר בְּטֵלֵפוֹן עִם כֻּלָּם וּמְסַכֵּם.
וַאֲנִי – אֲנִי כְּאוֹבְּיֵקְט, לֹא סוּבְּיֵקְט,
אֲנִי זֶה שֶׁמְּדַבְּרִים עָלָיו, לֹא אִתּוֹ,
כָּךְ הָיָה כָּאן תָּמִיד
וְכָךְ חָזַר לִהְיוֹת פֹּה.
כָּךְ אִי אֶפְשָׁר.

למה?

לָמָּה?
כִּי אֶפְשָׁר.
לָמָּה?
כִּי שְׂנֵאנוּךָ.
לָמָּה?
כִּי פָּחַדְנוּ מִמְּךָ.
לָמָּה?
כִּי אַתָּה שׁוֹנֶה.
לָמָּה?
כִּי הִתְרַגַּלְנוּ.
לָמָּה?
כִּי זַדְנוּ וְלַצְנוּ.
לָמָּה?
בִּגְלַל הַדָּת.
לָמָּה?
בִּגְלַל הַפּוֹלִיטִיקָה.
לָמָּה?
כִּי הוֹצֵאתָ דִּבָּתֵנוּ.
לָמָּה?
כִּי הָיִיתָ מְפֻנָּק.
לָמָּה?
כִּי קִנֵּאנוּ.
לָמָּה?
כִּי זֶה הֵבִיא רְוָחִים.
לָמָּה?
כּוֹבַע.
תָּמִיד אֵלּוּ אוֹתָן סִבּוֹת לְאוֹתָהּ הַשְּׁאֵלָה.

נאום אחי יוסף

הֵלְאֶתַנוּ
הִמְשַׁכְנוּ הָלְאָה.
אֶת זְמָמֵנוּ הֵפַקְנוּ
אֶת שְׂכָרֵנוּ קִבַּלְנוּ
עַכְשָׁו שֵׁב לְךָ בַּבּוֹר בְּשֶׁקֶט
מִתְבּוֹסֵס בְּדָמְךָ
וְאַל תִּתְלוֹנֵן.