בְּשֶׁבַח הַשַּׁמְרָנוּת.
תָּמִיד אַחֲרֵי הַבָּרָק בָּא הָרַעַם.
אַחֲרֵי אֵהוּד בָּרָק בָּאָה הָאִינְתִיפַאדַה הַשְּׁנִיָּה
וְאַחֲרֵי הִתְמוֹדְדוּתוֹ הָאַחֲרוֹנָה מִפְלֶגֶת רע"ם נִכְנְסָה לַמֶּמְשָׁלָה.
אַחֲרֵי הַמַּהְפֵּכָה הַמִּשְׁפָּטִית שֶׁל אַהֲרֹן בָּרָק בָּאָה הַמַּהְפֵּכָה הַמִּשְׁפָּטִית הָרֶיאַקְצְיוֹנָרִית שֶׁל רוֹטְמָן וְלֵוִין.
אַחֲרֵי בָּרָק אוֹבָּמָה בָּא טְרַאמְפּ, חֲזִיז וָרַעַם.
וְאַחֲרֵי הַמַּהְפֵּכָה הַצָּרְפָתִית, שֶׁעָלֶיהָ כָּתַב אֶדְמוֹנְד בֶּרְק אֶת סִפְרוֹ הֶחָשׁוּב, בָּא נַפּוֹלֵאוֹן.

וּכְדַי בִּזָּיוֹן וָקָצֶף
הַכֹּל שָׁב
אֶל הַמְּצוּלוֹת
זוּלַת הַקֶּצֶף הַלָּבָן
וְהַכֶּסֶף הַמְּזֻמָּן.

דַּע.
יֵשׁ דָּבָר אֶחָד חָשׁוּב שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ
וְהֵם יוֹדְעִים וְאֵינָם מְסַפְּרִים לִי
וְלִי חָשׁוּב לָדַעַת אוֹתוֹ, מַמָּשׁ הֶכְרֵחִי
וְהֵם יוֹדְעִים וְאֵינָם מְסַפְּרִים לִי
וַאֲנִי מְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ בְּנֵרוֹת,
כְּמוֹ אֶת יְרוּשָׁלַיִם
וְהֵם יוֹדְעִים וְאֵינָם מְסַפְּרִים לִי
וַאֲנִי כְּבָר אוֹבֵד עֵצוֹת וְאוֹבֵד יָדַיִם
מֵרֹב שֶׁאֲנִי מְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ וְלֹא מוֹצֵא
וְהֵם יוֹדְעִים וְאֵינָם מְסַפְּרִים לִי.

בְּנֵי קֹרַח
אֲנִי בַּיִת מָלֵא סְפָרִים
וְטַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת
וְהֵם
בַּעֲלֵי הַהוֹן
בַּעֲלֵי הַשִּׁלְטוֹן
בַּעֲלֵי הַמָּמוֹן
וּבַעֲלֵי הָעִתּוֹן.

תַּמְצִית הַסִּפּוּר
א.
כִּי נִכְסֹף נִכְסַפְתִּי
לָאַהֲבָה
וְהֵם לַכֶּסֶף.

ב.
עָשׂוּ עָלַי עֲלִילָה
שֶׁל לוּצִיפֶר
אוֹ שֶׁל טָרַנְטִינוֹ.

ג.
אֶת מְאוּרַת-קִבְרִי, קִיֶּב שֶׁלִּי,
נָתְנוּ עִם רְשָׁעִים
וְהַמּוֹשֵׁל הֶעָשִׁיר הֱמִיתַנִי כַּמָּה פְּעָמִים.

ד.
אָמְרוּ הוּא עַל הָרֶצֶף
עַל כָּךְ יָצָא הַקֶּצֶף
הַכֹּל עֲבוּר הַכֶּסֶף.

ה.
הוֹלִיכוּנִי בְּכַחַשׁ אֶפְרַיִם
הָלְכוּ סְחוֹר סְחוֹר
וְסָחֲרוּ בִּי.

ו.
לֹא נָתְנוּ תְּשׁוּבָה
לֹא עָשׂוּ תְּשׁוּבָה
הֶעֱדִיפוּ אֶת הַגַּז שֶׁל תְּשׁוּבָה.

ז.
עַל מִדְרַשׁ דַּרְכֵי נֹעַם שֶׁלִּי
הִזְנִיקוּ אֶת אֲגַף הַמִּבְצָעִים
בְּשֵׁם תְּנוּעַת נֹעַם הַחֲשׁוּכִים.

ח.
הָלַכְתִּי בִּמְסִלַּת יְשָׁרִים
הָיִיתִי זוֹל וְטוֹב
בְּנִגּוּד לַכְּלָל וְלָרֹב.

ט.
אֶת הַגֶּזְלַיְטִינְג הֵבִיאוּ לְדַרְגַּת אָמָּנוּת
בְּשֵׁם מַמְלֶכֶת הַגָּז
וְאֶת הָאָמָּנוּת גָּזְלוּ.

י.
אַתְּ אִמְרַת ה' נָאֲצוּ
בְּיוֹסֵף בָּגְדוּ
וְחֶרֶב בְּלִבּוֹ נָעֲצוּ.

שמי, גרסה ב'
שמי חגי
בברית נקראתי גם אברהם ישראל, על שם קרובים.
אחר כך היה ויכוח והשם לא נכתב בתעודת הזהות.
האם זה עדיין שמי?
האם הברית קובעת או תעודת הזהות?
בכל אופן לא היה צריך לבטל את השמות הנוספים לאחר שנקבעו.
בתעודת הזהות תמיד אפשר להוסיף אותם, ולתקן עוול היסטורי.
אברהם וישראל אלו גם שני דודיי.
אברהם – אבי האומות כולם,
ישראל – אבי עם ישראל.
חגי עדיין הופר,
ובראש ובראשונה זה שמי.
הבן אשר הרגתם.
ועדיין אברהם אני
ועדיין ישראל אני,
ישראל ולא יעקב.
אך אין הדבר ידוע לרשויות הישראליות.
מבחינתם אני מת.
מה יקרה לאברהם וישראל אם באמת אמות?

אור הצדק, טייק 2#

מֵהַמְּנוֹרָה, מִסְתַּבֵּר, לֹא זָרַח אוֹר הַצֶּדֶק,
אֶלָּא הַקְרָנָה מְמִיתָה
גַּם לֹא חֶסֶד הָיָה בּוֹ, אֶלָּא רֹעַ
הֵם עָבְדוּ לְפִי סֵפֶר וּלְפִי הַשִּׁיטָה.

אֶת הָאֱמֶת הַצְּנוּעָה הֵם חִסְּלוּ
הַשָּׁלוֹם – רַק בֵּינָם וּבֵין עַצְמָם
מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא יֵעָשׂוּ פָּעֲלוּ
וּמָצְאוּ הֲנָאָה בְּתַרְמִיתָם.

אֶת הֶעָנִי הִשְׁאִירוּ לִגְוֹעַ
לְלֹא יִסּוּרֵי מַצְפּוּן כְּלָל
וְהָלְכוּ לְהִשְׁתַּכֵּר וְלֶחֶם לִבְלֹעַ
גַּם עָטוּ עַל הַשָּׁלָל.

אַךְ שָׁכְחוּ פְּרָט אֶחָד – יֵשׁ אֵל בַּשָּׁמַיִם
הַמְּשַׁלֵּם גְּמוּל לָרִשְׁעָה
שֶׁבּוֹעֶרֶת כְּמוֹ אֵשׁ בֵּינְתַיִם
אַךְ לְכָל רֶשַׁע מַגִּיעָה הַשָּׁעָה.

תִּפַּח רוּחָם שֶׁל מְחַשְּׁבֵי קִצִּין
תִּפַּח רוּחָם הַמִּתְנַכְּרִים
תִּפַּח רוּחָם שֶׁל הַסּוֹחֲרִים בִּבְנֵי אָדָם
וְשֶׁל הָעוֹשִׂים נִסּוּיִים רְפוּאִיִּים בִּבְנֵי אָדָם, בְּלִי יְדִיעָתָם
תִּפַּח רוּחָם שֶׁל הָעוֹמְדִים עַל הַדָּם וְשֶׁל הָרוֹקְדִים עַל אָדָם
תִּפַּח רוּחָם שֶׁל הַמַּחְזִירִים רָעָה תַּחַת טוֹבָה
תִּפַּח רוּחָם שֶׁל הַמַּחְזִירִים שִׂנְאָה תַּחַת אַהֲבָה
תִּפַּח רוּחָם שֶׁל מְחַלְּלֵי צֶלֶם הָאָדָם
תִּפַּח רוּחָם שֶׁל הַצּוֹחֲקִים מֵאֲחוֹרֵי הַגַּב
תִּפַּח רוּחָם שֶׁל הַמּוֹצְאִים הֲנָאָה בְּתַרְמִיתָם
תִּפַּח רוּחָם שֶׁל רוֹדְפֵי הַבֶּצַע הָאַכְזָרִים
תִּפַּח רוּחָם שֶׁל הַנֶּהֶנְתָנִים הַלֹּא מוּסָרִיִּים
תִּפַּח רוּחָם שֶׁל הַפּוֹשְׁעִים הַמַּטִּיפִים מוּסָר
תִּפַּח רוּחָם שֶׁל הַמּוֹתִירִים אָדָם לִגְוֹעַ
תִּפַּח רוּחָם שֶׁל אֵלֶּה שֶׁאֵינָם עוֹזְרִים
תִּפַּח רוּחָם שֶׁל הָעוֹמְדִים מִנֶּגֶד
תִּפַּח רוּחָם שֶׁל מַאֲשִׁימֵי הַזַּךְ
תִּפַּח רוּחָם שֶׁל שׁוֹבְרֵי הַחֲלוֹמוֹת וְשׁוֹבְרֵי הַלְּבָבוֹת
תִּפַּח רוּחָם שֶׁל הַמַּשְׁגִּים עִוֵּר בַּדֶּרֶךְ
תִּפַּח רוּחָם שֶׁל הָרוֹצְחִים.

שיר החמוצים©
לְאֵלֶּה יֵשׁ, לְאֵלֶּה אֵין
וְלֹא לְהִתְלוֹנֵן.

כפרה
הֵם אוֹמְרִים – כּוֹפֵר
וְהָאֱמֶת – כֹּ֖פֶר.