אַחֲרֵי הַכֹּל, אֶת הַדְּבָרִים הַחֲשׁוּבִים בֶּאֱמֶת
אֵינִי אוֹמֵר לָהּ
כִּי אֵינָהּ עוֹנָה.
יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאֶפְשָׁר לוֹמַר רַק
בְּאַרְבַּע עֵינַיִם
וּבְאַרְבַּע יָדַיִם
וּבְאַרְבַּע רַגְלַיִם.

לִפְנֵי כְּשָׁנָה וּמַשֶּׁהוּ
קָנִיתִי מְכוֹנַת כְּבִיסָה
מִסּוּג בּוֹשׁ
כְּדֵי לְנַקּוֹת בָּהּ אֶת בְּגָדַי הַמְּלֻכְלָכִים
מִכָּל הַחֲטָאִים
וְאָכֵן בֹּשְׁתִּי
בֹּשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי
כִּי נָשָׂאתִי חֶרְפַּת נְעוּרַי.
מָה אֶעֱשֶׂה עִם מְכוֹנַת כְּבִיסָה זוֹ?
הַאִם אֶמְכְּרֶנָּה?

מַדּוּעַ אַתְּ מִתְנַכֶּרֶת
וְאֵינֵךְ מַכִּירָה בַּדְּבָרִים?
בָּאֱמֶת,
בַּקֶּשֶׁר בֵּינֵינוּ
בְּכָךְ שֶׁאֵין עוֹד גְּבָרִים.

בָּעֻבְדָּה שֶׁהַדָּבָר כְּבָר נִכְתַּב
אָז בִּשְׁבִיל מָה לְחַכּוֹת?
בִּמְצִיאוּתוֹ שֶׁל מְשׁוֹרֵר מְאֹהָב
שֶׁאוֹתוֹ לֹא צָרִיךְ לְהַלְקוֹת.

רַבּוֹת הַסְּבָרוֹת בְּרֹאשִׁי
אַךְ בִּרְצוֹנִי לִשְׁמֹעַ מָה בְּפִיךְ
אַתְּ לִי חִידָה עֲלוּמָה
עִנּוּי בִּבְשָׂרִי וּבְנַפְשִׁי.

כְּאוֹתָהּ אַחַת שֶׁהִכַּרְתִּי
שֶׁאֶת וְרִידֶיהָ חָתְכָה
חִבַּקְתִּי אוֹתָהּ וְהִסְבַּרְתִּי
עַד שֶׁנִּפְרַדְנוּ וְהָלְכָה.

וּכְאוֹתוֹ יוֹסֵף הַפָּגוּעַ
שֶׁלְּאֶחָיו הִתְנַכֵּר
דִּבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת כְּנָגוּעַ
עַד שֶׁלֹּא יָכוֹל יוֹתֵר.

*

רַבּוֹת הַסְּבָרוֹת בְּרֹאשִׁי
אַךְ בִּרְצוֹנִי לִשְׁמֹעַ מָה בְּפִיךְ
אַתְּ לִי חִידָה עֲלוּמָה
הַאִם הַנֶּזֶק בִּלְתִּי הָפִיךְ?

צִפּוֹרֵי הַשִּׁיר מְצַיְּצוֹת
וְזֶה יָפֶה וְגַם נָעִים
הַצִּרְצָרִים מְצַרְצְרִים
וְזֶה מַחֲרִישׁ אָזְנַיִם.
צִפּוֹרֵי הַשִּׁיר מְגַלּוֹת סוֹדוֹת
גַּם מָה שֶׁיִּהְיֶה
הַצִּרְצָרִים לֹא מְגִיבִים
וְלֹא עוֹנִים.
צִפּוֹרֵי הַשִּׁיר מַאֲכִילוֹת אֶת יַלְדֵיהֶן
וְחָגוֹת בָּאֲוִיר
הַצִּרְצָרִים נָחִים כָּל הַקַּיִץ
וְלֹא עוֹבְדִים.
הַיּוֹם, בַּשִּׂיחַ הֶחָדָשׁ שֶׁלָּנוּ
אֲנָשִׁים סוֹבְלִים מִצִּיּוּץ הַצִּפּוֹרִים הַמַּרְנִין
וּמְאוֹד נֶהֱנִים מִצִּרְצוּר הַצִּרְצָרִים הַטּוֹרְדָנִי.

אֲנִי אוֹסֵף אֶת הַגּוֹתִי לְאֶשְׁכּוֹלוֹת
וְשָׂם בַּטֶּנֶא
וּמֵבִיא אוֹתוֹ לִפְנֵי הָאֵל כְּמִנְחַת בִּכּוּרִים.
אֲנִי הַגֶּפֶן הָאֲמִתִּית
זִמְרַת פְּרִי הָאָרֶץ
אֶרֶץ הָאָבוֹת וְהַבָּנִים
וְלֹא זְמוֹרַת זָר הַזּוֹ שֶׁל הַנּוֹצְרִים.

שחמט
הָרָצִים לְעִסְקֵיהֶם מְבֹהָלִים וּדְחוּפִים
הַצְּרִיחִים הַשּׁוֹמְרִים יוֹתֵר סְטָטִיִּים
הַמֶּלֶךְ כְּאַרְיֵה בִּכְלָל לֹא זָז
וְהַמַּלְכָּה כִּלְבִיאָה מִתְרוֹצֶצֶת
הַפָּרָשִׁים כִּשְׁלִיחִים מְקַפְּצִים
וְהַחַיָּלִים נִשְׁלָחִים לַחֲזִית.

נַפְשִׁי כִּמְנִיפָה לְפָנַיִךְ
כְּכַנְפֵי טַוָּס.
מָה תַּעֲשִׂי עִם טַוָּס זֶה?
הַאִם תִּמְרְטִי לוֹ אֶת הַנּוֹצוֹת?
הַאִם תַּצִּיגִי אוֹתוֹ לְרַאֲוָה?
אוֹ שֶׁתַּכְנִיסִיהוּ לְחַדְרֵךְ?

אם האב מחמיר
הבן מכמיר לב.

טיפשים מטופשים
מסתירים ולא עונים.

לֹא, אֵין צֹרֶךְ בְּסִפְרוּת בִּכְדֵי לִחְיוֹת
אֵין צֹרֶךְ בִּתְשׁוּקָה
אֵין צֹרֶךְ בְּחָכְמָה
דַּי לָנוּ לֶאֱכֹל טוֹב וּלְהַרְוִיחַ הַרְבֵּה כֶּסֶף.
לֹא, אֵין צֹרֶךְ בְּאַהֲבָה בִּכְדֵי לִחְיוֹת
אֵין צֹרֶךְ בְּהִתְרַגְּשׁוּת
אֵין גַּם צֹרֶךְ בְּזוּגִיּוּת
דַּי לָנוּ לָשֶׁבֶת לְבַד בַּבַּיִת וּלְהִסְתַּכֵּל בְּנֶטְפְלִיקְס.
לֹא, אֵין צֹרֶךְ בְּחַיִּים בִּכְדֵי לִחְיוֹת.