לב
"תֹּוחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה מַחֲלָה־לֵב וְעֵץ חַיִּים תַּאֲוָה בָאָה׃" (משלי יג 12)

לֵב פָּצוּעַ וְשׁוֹתֵת
מָתַי תֵּהָפֵךְ לְלֵב פּוֹרֵחַ וְשׁוֹקֵק?

אמרתי לה – אני אוהב אותך!
והיא הלכה עם אחר
ישראל הצדיק שאל אותי –
תגיד לי, אתה עיוור?
כנראה עיוור הייתי
מי עיוור כמשולם?
וכנראה אכן שולמתי
ולא אשלים עם עוונם!
וגם עתה כאן יוסף
יוסף העיוור
והוא שר ומנגן
בלי מסייע ועוזר
וכמה תם היה יוסף
שאת אחיו ביקש
והם זרקוהו אל הבור
והתחלקו ב-קֵש.

בּוֹאִי רוּת
כִּי לָמַדְתִּי עַל יַהֲדוּתִי
בְּדֶרֶךְ הָאֲרֻכָּה וְהַקָּשָׁה
דֶּרֶךְ הַבַּלָּהוֹת
נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתַּלְתִּי
וְדָנַנִּי אֱלֹהִים וְגַם שָׁמַע בְּקֹלִי
אָז בּוֹאִי רוּת.

אבי לומד גמרא ודובר ארמית
שנים אמרתי לו – אתה מלעיז!
אימי מבית אביה דוברת יידיש
שנים אני אומר לה – את מלעיזה!
הישראלים מדברים עברית, אבל עברית ישראלית
גם להם אני אומר – אתם מלעיזים!
ואני, אני דובר עברית תנ"כית, עברית מקורית צחה.

לא אסתר הייתה היא
אלא ושתי
אשר סירבה לבוא אל המלך
אחשוורוש
השתוי על כל הראש.

ואני הייתי מרדכי-בלשן
אך הוצגתי כהמן
וגם העץ הנה מוכן
הכול באופן ממוכן.

ויצא דין הנשים

להבזות מחזריהן.

פקדתי על עוונך
בתולת ישראל
ואת עדיין אינך עונה לי
אמר האל.

שיר ישראלי 5
טוב, כולם עכשיו מתעניינים רק במצב הביטחוני
ומתי לא כולם התעניינו רק במצב הביטחוני?
כלומר, חוץ מההנאות שלהם, התרבות הירודה ורדיפת הבצע.
מדינה ארורה ששום דבר טוב לא צומח בה.
אז מה אתם רוצים שאומר עכשיו?
האם זה מזעזע? כן, מאוד מזעזע
אסון נורא, זוועה.
נו, ומה אתם רוצים שנעשה עכשיו?
נו מה? תחילה נקם
אחר-כך התבוססות ביטחונית ארוכת שנים
ודיבורים אין סופיים.
ולאן לברוח אין
למי שלא יצר לעצמו מפלט כלכלי.
למה בכלל יש לחיות?
המדינה כאן רקובה מהיסוד
זה שנים של הזנחה בחינוך ובתרבות
אני יצרתי לעצמי עולם חלופי
אבל לא מספיק
וגם הוא התמוטט
צריך לבנות מחדש
ואין עם מי.
זה מצב מייאש.
כשסטפן צווייג ראה מה קורה באירופה מכורתו בזמן מלחמת העולם השנייה הוא התאבד
כי למה לחיות כך?
אבל הוא טעה
היה צריך לחכות קצת
ואז לבנות מחדש.
אז כן, אנחנו כנראה הולכים למלחמה ארוכה
הרבה מפלט לחיים תקינים לא יהיה כאן
יתיי ולא אחמיניה.
אבל לא, לא צריך להפריז בייאוש
כפי שאמרתי –
אקנה פיסטוקים
ואשב מול הטלוויזיה
לצפות.

שיר ישראלי 4
קיר, קיר, שלום לך קיר
אבד לי מכיר
לכן אדבר אל הקיר.
שיתפתי שלושה שירים בפייסבוק
ואין שום תגובה
תכלס נמאס
הם מדברים רק על הפיגועים שלהם יומם ולילה
ולא על שום דבר אחר
כך כבר שנים
ייבשו לי את המוח כבר.
אז אפנה אליך קיר חביב
עם תמונות ועציצים
קיר לבן כסיד
קיר חזק ויציב.
מה אספר לך, קיר?
בוא ואספר לך דבר אחד
שאותו איני יכול לומר לבני התמותה הסובבים אותי.
ובכן, קיר, שמע –
האמת היא שמדי פעם
– ואולי לא כדאי לי לומר את זה?
אבל שיהיה בינינו, קיר –
האמת היא שמדי פעם אני מקבל מידעים, נקרא לזה כך, שחורגים ממידע הגיוני רגיל,
מסרים מיסטיים, נקרא לזה כך.
ועכשיו, מה אני יכול לעשות איתם?
לספר לעציצים הסובבים אותי?
הם לא יבינו.
לספר למומחים בעיני עצמם?
הם ירשיעו.
אני אני חותם ונוצר אותם בליבי
אבל הם מסתובבים איתי
כצל הם הולכים איתי
ואני מחכה לראות
האם יתגשמו נבואות ליבי
או לא?
ימים יגידו.
ליל מנוחה, קיר,
ושיישאר בינינו.

שיר ישראלי 3
עדיין משעמם
אז בואו נדבר קצת על הנוצרים.
רוב הישראלים לא יודעים דבר וחצי דבר על הנצרות
אבל אני למדתי את הנושא לא מעט
וגם אני מנהל שיח כל הזמן עם הנוצרים
ומה אגיד לכם? זה מצחיק
למעשה, כל התיאוריה הנוצרית נתלית על כמה מובאות מהתנ"ך
הם תמיד חוזרים על אותם פסוקים
כמו העלמה מישעיה ז' שהם אומרים שזו מריה הבתולה אם ישו
וכאלה.
ועכשיו,
כשבודקים את הפסוקים האלה קצת לעומק רואים שכולם מופרכים
הם בכלל לא אומרים מה שהנוצרים אומרים שהם אומרים
וגם אם נראה שכן
אז בדרך כלל מספיק לקרוא את הפסוק בהקשרו
כלומר קצת לפני וקצת אחרי
ואז רואים שאין הוא כלל מתאים לפרשנות הנוצרית.
נו טוב, אז זה מצחיק
אבל יש – וכאן יש להוסיף את המילה 'פאקינג' –
יש פאקינג שני מיליארד נוצרים שמאמינים בזה!
נו טוב, מה אפשר לומר?
זה לא שאני אינטליגנטי בצורה משמעותית יותר מהם
לא
זה פשוט כנראה שבכל זאת היהודים צודקים יותר
ולכן גם חכמים יותר.
וזה באשר לשני מיליארד נוצרים.
אבל כן, אני יודע, אתכם כרגע מעניינים יותר מיליארד וחצי המוסלמים
שגם הם אהבלים בדרכם האחרת
כך ששוב אני מדבר לעצמי.
והבעיה היותר חמורה היא
שגם עם חברי הכת הרבנית אני לא ממש מסכים.
אוי אברוך.

שיר ישראלי 2
אין עונה, כתבתי בשיר הראשון
ובאמת אין עונה
גם בחורה אחת שהכרתי לא עונה לי
או יותר נכון לא ענתה לי
עכשיו כבר אין סיכוי שתענה.
מה זה לא ענתה?
אמרתי לה שהיא מוצאת חן בעיניי ומאז החליטה לא לענות.
טוב, זאת זכותה
אבל תגידו לי, זה לא קצת התנהגות קלוקלת?
לי לפחות נראה כך
אבל מה אני מבין.
אבל מעבר לזה –
בואו לא ניכנס לזה, טוב?
אלה עניינים קצת אישיים.
להגיד שאני פגוע?
כן, אני פגוע.
להגיד שאני רוצה לפתוח את זה?
לא, לא כאן
כי מי יש כאן?
רק כל מיני כרישים אכזריים שישמחו לקצת דם.
אז איפה כן? איפה כן אפשר לדבר?
ללכת לפסיכולוג?
מה הם מבינים?
טכנוקרטים של הנפש.
כל דבר הוא 'תחושות'
ומה עם מציאות?
כך יוצא שבמציאות שלנו
– לא רק שלי אני אומר, שלנו –
עם כל אמצעי התקשורת המשוכללים
ועם כל הטכנולוגיה
אי אפשר לדבר על כלום.
ברשתות החברתיות, כאמור, רק מחפשים דם
בערוצי הטלוויזיה התחלקו לעדרים, וכל עדר קיבל ערוץ, ותקשורת בין העדרים אין
אפליקציות ההיכרויות מגוכחות באופן מחריד
טינדר? תגידו, אתם צוחקים עליי?
ומעבר לזה משטורי השיח הם בלתי אפשריים
תראו את הציבור הליברלי, שהפך לפרוגרסיבי
אפילו להגיד לבחורה שהיא יפה כבר אי אפשר
אי אפשר לפנות אליה כלל
אז איך אתם רוצים שנכיר בצורה כזאת?
ומה יש בצד השמרני, הדתי?
כל מיני שידוכים יזומים?
אין לי מושג, אני לא חלק מהחברה הזאת. בכל אופן נראית לי פרקטיקה מגוחכת.
אבל למרות שאלה מגוחכים ואלה מגוחכים
בסוף כולם מסתדרים
ורק אני יוצא מגוחך
ויוצא קירח מכאן ומכאן
כדין כל דתל"ש מצוי.
איזה באסה.