שחרחורת

שחרחורת/ חגי הופר

גַּם אֲנִי, כְּמוֹ עֹמֶר אָדָם וְטוּנָה (אֲנִי אוֹהֵב)
מַרְגִּישׁ סְחַרְחֹרֶת
מִכָּל הַמַּסְחָרָה שֶׁמִּסָּבִיב
וּמִכָּךְ שֶׁמְּדַבְּרִים סְחוֹר סְחוֹר
בְּלִי לְהַגִּיעַ לַנְּקֻדָּה,

אֲבָל זֶה רַק בִּגְלַל שֶׁלֹּא פָּגַשְׁתִּי אוֹתָךְ,
שְׁחַרְחֹרֶת,
וְאַתְּ הָאַחַת הַיְּחִידָה
וְנִשְׁאַרְתָּ לִי כְּחִידָה
וַאֲנִי בָּדָד אֵלֵךְ,
אַךְ בְּלִבִּי תִּקְוָה.
אָז בּוֹאִי
בּוֹאִי וְרַפְּאִי אֶת מַכְאוֹבִי
בּוֹאִי וְהַעֲמִידִינִי עַל מְכוֹנִי.

שְׁחֹרָה אַתְּ וְנָאוָה
תֵּימָנִיָּה שֶׁלִּי.
וַאֲנִי הַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹזֶפֶת אוֹתָךְ.