אהובתי כארץ ישראל

אֲהוּבָתִי כְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל/ חַגַּי אַבְרָהָם יִשְׂרָאֵל הוֹפֶר
מִשִּׁירֵי דֶּיְוִיד בּוֹאִי
בְּחֶבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֶם, בַּעֲבוֹתוֹת אַהֲבָה (הוֹשֵׁעַ)

יָפָתִי, מַחְמָל נַפְשִׁי, מַחְמָד נַפְשִׁי,
אֲשֶׁר שָׂרְדָה אֶת הַמַּגֵּפָה בְּמַגָּפָהּ,
אֲנִי הָיִיתִי כְּאַבְרָהָם וּכְמוֹ בֵּן שֶׁל אֲבִידָן –
תָּר הָיִיתִי בְּכָל חֶלְקֵי הָאָרֶץ,
בִּנְעָלַי, בשק"שי, וּבְיוֹמָנַי,
וְתָמִיד עִם סֵפֶר תָּנָ"ךְ בְּיַלְקוּטִי,
וְחִבַּקְתִּי אֶת מָתְנִי הָאָרֶץ
כְּפִי שֶׁעַכְשָׁו אֲנִי רוֹצֶה לְחַבֵּק אֶת מָתְנַיִךְ,
אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁלִּי,
עִם הַדֶּגֶל שֶׁהֵבֵאתִי לְשִׁקְמָה בְּרֶסְלֶר,
וְאַתְּ, אַיֵּה אַתְּ?
אֶת הָאָרֶץ חָרַשְׁתִּי בִּטְרֶמְפִּים
וְעַכְשָׁו הִגִּיעַ לְכָאן טְרַאמְפּ – וְנֶחְטַף –
וְאַתְּ, אַיֵּה אַתְּ?
זוֹכֵר אֲנִי בְּעִקָּר שְׁנֵי קִבּוּצִים שֶׁהִתְנַדַּבְתִּי בָּהֶם
עִם הַמִּתְנַדְּבִים מֵחוּ"ל –
הָאֶחָד חֶפְצִיבָּה, וְחֶפְצֵי – בָּךְ!
שָׁם אָמַרְתִּי לַמִּתְנַדֵּב אֶחָד –
הִיא אִשָּׁה טוֹבָה!
כְּשֶׁשָּׁאַל לְגַבֵּי מִתְנַדֶּבֶת אַחֶרֶת
כִּי זֶה מָה שֶׁחָשׁוּב
וְלֹא הַשְּׁמֵנָה הִיא אִם רָזָה
אוֹ שְׁאָר הַדְּבָרִים מֵעֵין אֵלֶּה
אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל –
וּבָזֶה אֲנִי מִתְהַלֶּלְךָ,
לֹא רַק בְּיָפְיֵךְ הָרַב וְהַקּוֹרֵן
כִּפְנֵי מֹשֶׁה
אֶלָּא בְּסִדּוּר קוֹרֵן שֶׁבְּיָדַיִךְ.
וְהַשֵּׁנִי קִבּוּץ כִּנֶּרֶת
שָׁם הָיִיתִי כְּרָחֵל
וְרָאִיתִי שֶׁהַכִּנֶּרֶת אֵינָהּ חֲלוֹם
וְשָׁם עָסַקְתִּי בְּכַוָּרוֹת
שֶׁזּוֹ לֹא רַק הַלַּהֲקָה הַחֲשׁוּבָה הַזֹּאת
וּבֶטַח שֶׁלֹּא רַק הַקּוֹקְפִּיט שֶׁל הַמֶּמְשָׁלָה הָרָעָה הַזֹּאת,
הִיא כְּנֶסֶת הַשָּׂטָן.
וְשָׁם אֲתַר טְבִילָה נוֹצְרִי חָשׁוּב
אַךְ אֲנִי לֹא נִטְבַּלְתִּי
כָּךְ רָצָה אֱלֹהִים
אֲנִי פְּרִילַנְסֶר בֶּאֱמוּנָה
וּמַאֲמִין בִּשְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים –
בַּתָּנָ"ךְ
בְּיֵשׁוּעַ
וּבָךְ.
כֵּן, עוֹדֶנִּי מַאֲמִין בָּךְ.
רַק בּוֹאִי.
תִּפְסִי אֵיזֶה מְטוֹס בּוֹאִינְג וּבוֹאִי.