תמונת נחל

תְּמוּנַת נַחַל/ חַגַּי הוֹפֶר
עַרְבִי יוֹשֵׁב מוּל נַחַל וּבוֹ צִמְחִיָּה עֲבֻתָּה
וּבוֹכֶה –
אַתְּ רוֹאָה, רַעְיָתִי, כָּאן יָכֹלְנוּ לְהִנָּשֵׂא
הָיִיתִי שָׂם עַל אֶצְבָּעֲךָ טַבַּעַת טוּרְקִיז
וְחוֹתֵם אֶת בְּרִיתֵנוּ בִּנְשִׁיקָה לוֹהֶטֶת עַל שְׂפָתַיִךְ
הָאֲדֻמּוֹת כְּדָם.
כָּאן הָיָה יַלְדֵּנוּ יָכוֹל לְהָעִיף עָפִיפִּינִים לַשָּׁמַיִם
כְּמוֹ יוֹנוֹת דֹּאַר לֶאֱלֹהִים
יוֹתֵר טוֹב מִיּוֹנִית לֵוִי שֶׁלָּהֶם
כְּמוֹ חָאלֶד חוּסֵינִי שֶׁלָּנוּ.
כָּאן הָיְתָה בִּתֵּנוּ יָכוֹלָה לָשׂוּחַ בְּצַד הַנַּחַל
וְאוּלַי הָיְתָה מוֹצֵאת אֵיזֶה מֹשֶׁה אֶחָד
בּוֹכֶה בַּתֵּבָה
וְהָיְתָה לוֹקַחַת אוֹתוֹ וְהָיָה מוֹשִׁיעַ אֵיזֶה עַם
אוּלַי אוֹתָנוּ.
מִי יוֹדֵעַ?
מִי יוֹדֵעַ מָה אֱלוֹהִים הַגָּדוֹל צָפַן לָנוּ, יְרֵאָיו?
אֲבָל תַּחַת זֹאת בָּאוּ הַצִּיּוֹנִים הַכּוֹפְרִים
וְחָמְסוּ אֶת הַכֹּל
הָרְסוּ אֶת הַכֹּל
וְנִשְׁאַרְתִּי רַק אֲנִי, אָדָם לְבַדּוֹ,
בּוֹכָה מוּל תְּמוּנָה שֶׁל נַחַל וּצִמְחִיָּה עֲבֻתָּה.