זיווגי יוסף ואסנת ג

זִוּוּגֵי יוֹסֵף וְאָסְנַת/ ד"ר זִ'יוָאגוֹ

ג

שִׁמְעִי זֹאת עֲדִינָה וְיָפָה הַשּׁוֹכֶנֶת לָבֶטַח,
חַגַּי,
הוּא הַחֵצִי הַשֵּׁנִי שֶׁלָּךְ
כָּל הַפִּיּוֹנִים מִשְׁתַּלְּבִים מְעֻלֶּה אֶצְלְכֶם
זוֹ קֻבִּיָּה הוּנְגָּרִית שֶׂה' בְּעַצְמוֹ חִבֵּר
הוּא אֲשֶׁר תָּמִיד חוֹזֵר
כִּי שְׁנֵיכֶם אֶחָד אַתֶּם
אֶחָד שֶׁהִתְפַּצֵּל
אָז נָכוֹן שֶׁאֵינוֹ עָשִׁיר
וְזֶה בְּעֵרֶךְ הַפְּגָם הַיָּחִיד שֶׁלּוֹ
כִּי הֲרֵי לֹא פַּעֲרֵי הָאֱמוּנָה מַפְרִיעוֹת לָךְ
וְגַם לֹא פַּעֲרֵי הַגִּיל הַסָּבִיר,
וְגַם עִם מִכְשׁוֹל זֶה נַעֲזֹר לוֹ
רַבַּת יִתְעַשֵּׁר
וְיִרְאֶה זֶרַע
וִיחַדֵּשׁ כְּנֶשֶׁר נְעוּרָיו
רַק בּוֹאִי נָא
כִּי רַק לָךְ הוּא מְחַכֶּה
רַק אַתְּ חֲסֵרָה
לְלִבּוֹ הַנּוֹטֵף וּמְטַפְטֵף
הַזּוֹלֵג דְּמָעוֹת וְלֹא דֵּעוֹת
אֵלַיִךְ,
אָז בּוֹאִי.

ב
בְּכַמָּה עִטּוּרֵי קְדֻשָּׁה עִטְּרֵךְ חַגַּי
אַתְּ הָיִית בַּכֹּל נִשְׁמַת הָאֻמָּה לִפְנֵי הָרַמְבָּ'ן
וְהַשְּׁכֵנָה הַשְּׁכִינָה
וְאֵין מְדַבְּרִים עַל הָאַכְסַנְיָה בַּאֲסָכָנֶיהָ, אָמַר
וּפֹה אֵשֵׁב כִּי אִיוִיתְיֶה, אָמַר, עַד שֶׁנֶּאֱלַץ לָצֵאת
וְאַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' – אוֹתְךָ, אָמַר.
וּבָאנוּ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם וַתּוֹצִיאֵנוּ לָרְוָיָה
וְדִשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה
אָמַר, וְגַם בִּגְלַל שֶׁאַתְּ כּוּסִית
וּמָתַי נָרִים כּוֹסִית?

עַתָּה הוּא סָבוּר שֶׁנִּתָּנְת לְאַחֵר בְּתַרְמִית
וְהוּא זוֹעֵם.

כִּי לְךָ נְתַתִּיהָ – פֵּרֵשׁ חַגַּי עָלַיִךְ, וְעַל הָאָרֶץ. הָא בְּהֵא תַּלְיָא.
וּבְעַל פֶּה, אָמַר, אַךְ זֹאת אוּלַי עִם חֲשִׁיבוּת מִשְׁנִית
כִּי אֲנִי אֵינֶנּוּ רוֹצִים בַּעֲלִי, אֶלָּא אִישִׁי, כְּדִבְרֵי הוֹשֵׁעַ

וּכְשִׁיר הַפַנְטַזְיָה שֶׁל חַגַּי – מֵאָרִיק אַיְנְשְׁטֵיְן –
נֵשֵׁב נְשׂוֹחֵחַ עַל דָּא וְעַל הָא
זֶה הָיָה כָּל חֲלוֹמוֹ –
אֲרוּחַת צָהֳרַיִם
אִתָּךְ,
אִתָּךְ, אָז בּוֹאִי.