זִיווּגֵי יוֹסֵף וְאָסְנַת, ב/ ד"ר זִ'יוָאגוֹ
זוּלִיכָה אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר נִשְּׂאָה לוֹ בְּמַעֲמָד מַצְחִיק
כַּאֲשֶׁר עֹמֶר אָדָם הַנָּבוֹךְ שָׁר בָּרֶקַע
וְהִיא אוֹמֶרֶת לַקָּהָל כַּמָּה הִיא יָפָה
וְשָׁמַעְתִּי אוֹתָהּ מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת מְדַבֶּרֶת עַל כָּךְ
אַךְ דֹּמָנִי שֶׁלֹּא הֵבִינָה שֶׁהִיא הָיְתָה הַכַּלָּה הַהֲמוֹנִית הַזֹּאת, כִּי אָכֵן כָּזֹאת הִיא – הֲמוֹנִית, וְלָכֵן הִתְאַהַבְתִּי בָּהּ. סוּג שֶׁל פְרֵחָה, אֲבָל בְּעֵינַי שֶׁלִּי זֶה פֶּרַח יָפֶה, וְכָךְ נִקְרֵאת גַּם דּוֹדָתִי.
וְאָמַרְתִּי לְאִמִּי אָז שֶׁזּוֹ לֹא הִתְנַהֲגוּת נְאוֹתָה, וְהִסְכִּימָה אִתִּי.
וְהִיא הִתְחַתְּנָה עִם אֵיזֶה אוֹלִיגַרְךְ רוּסִי עָשִׁיר, לְפָחוֹת בַּתְּמוּנָה שֶׁשֻּׁדְּרָה…
וְזוּלִיכָה, לְפִי הַקֻּרְאָן, אוּלַי רוֹמֵז לְיָרוֹן זָלִיכָה, הַכַּלְכְּלָן מִסְפַּר אַחַת שֶׁל יִשְׂרָאֵל.
בְּכָל אֹפֶן בַּהֶמְשֵׁךְ יוֹסֵף נִשָּׂא (וְגָבָה מְאוֹד, כָּאָמוּר) עִם בַּת פּוֹטִיפֶרַע, שֶׁלְּדַעְתִּי הִיא אוֹתָהּ אַחַת. הִיא פָּשׁוּט בַּת שֶׁהִשְׁתַּחְרְרָה מִתַּסְבִּיךְ הָאָב הַדּוֹמִינַנְטִי שֶׁלָּהּ, וְהִיא עַתָּה חָפְשִׁיָּה בֶּאֱמֶת, לִבְחֹר גַּם אֶת רַבִּי עֲקִיבָא הַזֶּה, הַצָּנוּעַ וְהַמְּעֻלֶּה, שֶׁמְּחַכֶּה לָהּ, בְּלֵב רוֹטֵט מֵאַהֲבָה וְגַעְגּוּעִים. וְעַל פּוֹטִיפַר פָּשׁוּט צָרִיךְ לָשִׂים עַיִן.
אִם שַׂר הָאוֹפִים הוּא, שַׂר הַפִּתּוֹת, כְּפִי שֶׁנִּרְמַז בִּשְׁמָהּ לְיָדַי נֵץ, אָז עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
מִי יָגֵן עַל צִפּוֹרֵי הַשִּׁיר וְהַנֶּפֶשׁ, אֶל מוּל כָּל הָעוֹפוֹת הַדּוֹרְסִים וְהַטְּמֵאִים?
שירים - חגי הופר 