זיווגי יוסף ואוסנת ד

זִוּוּגֵי יוֹסֵף וְאָסְנַת ד/ ד"ר זִ'יוָאגוֹ
מִשִּׁירֵי דֶּיְוִיד בּוֹאִי
בְּחֶבְלֵי אָדָם אַמְשְׁכֶם – בְּאִמָּאשֶׁלְכֶּם – בַּעֲבוֹתוֹת אַהֲבָה (הוֹשֵׁעַ)

בּוֹאִי,
אָמַרְתִּי אָז לְמַלְכָּה וַשְׁתִּי
וְהִיא לֹא בָּאָה.
מַדּוּעַ לֹא בָּאת, נַעֲרָה שֶׁלִּי, בָּבַת עֵינַי?
מַדּוּעַ לֹא הָיִיתָ כְּכָל בַּת?
שֶׁמָּא דְּרָשַׁת כִּדְרָשָׁתִי –
בּוֹא – אַךְ פַּרְעֹה אוֹמֵר
'בּוֹא אֶל פַּרְעֹה'
בְּצִוּוּי, בְּפִתּוּי,
וַאֲנִי כְּלָל לֹא כָּזֶה הָיִיתִי
אֶלָּא שֶׁרָצִיתִי לוֹמַר לְךָ דְּבַר מָה
כְּאָהוּד שֶׁאָמַר בִּזְמַנּוֹ לָעֶגְלוֹן
דְּבַר אֱלֹהִים לִי אֵלֶיךָ הַמֶּלֶךְ.

וְאַף עַתָּה אֲנִי אוֹמֵר לָךְ,
כְּבֹעַז בִּזְמַנּוֹ –
גְּשִׁי הֲלוֹם
וְטִבְלֵי פִּתֵּךְ בְּחוּמוּס
וְעַל הַקּוֹצְרִים אֲצַוֶּה שֶׁלֹּא יָבוּזוּ לָךְ,
גְּשִׁי נָא וְאִכְלִי מִפִּתִּי הַדַּל
וְאַף אֲנִי אוֹכֵל מִפִּתֵּךְ.
וְאֶסְתֵּר, הִיא כֵּן בָּאָה כְּשֶׁנִּקְרְאָה
וְתִגַּע בְּרֹאשׁ הַשַּׁרְבִיט
הַכֹּל בִּשְׁבִיל עַם יִשְׂרָאֵל!

וּמִי לֹא אוֹמֵר בּוֹאִי?
מָה יָכוֹל עוֹד גֶּבֶר חָפֵץ לוֹמַר?
וְכָךְ גַּם יוּבָל בַּנַּאי שָׁר –
בּוֹאִי נִתְעַלֵּס
עַל עוֹר שֶׁל בַּרְדַּלֶס,
וְאֶחָד כָּךְ תִּקֵּן אֶת חֲרוּזוֹ הַיָּפֶה
בִּגְלַל קֹר הַמְּתַקְּנִים הַמְּשַׁבְּשִׁים
וַאֲנִי קוֹרֵא לְךָ דַּוְקָא כָּכָה –
בּוֹאִי נִתְעַלֵּס
עַל עוֹר שֶׁל בַּרְדַּלֶס
אוֹ צִ'יטָה.

מִסָּבָתִי לוֹטִי לָמַדְתִּי שְׁתֵּי מִלִּים בְּיִידִישׁ –
קִים הָהֵר
וְאֶסֵן
כְּלוֹמַר – בּוֹא מַהֵר, לֶאֱכֹל,
וְזֶה כָּל מָה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לָךְ,
מִישֵׁל, מַיְּיְ בֵּל,
שֶׁאַתְּ הִיא לִי פָּרִיז.