הזמן קורא לאור

הַזְּמַן קוֹרֵא לָאוֹר/ עֶבֶד ה'
מִשִּׁירֵי דֶּיְוִיד בּוֹאִי
בְּחֶבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֶם, בַּעֲבוֹתוֹת אַהֲבָה (הוֹשֵׁעַ)

בּוֹאִי,
הָאוֹר שֶׁלִּי, אוֹר חַיַּי, אוֹר עֵינַי, אוֹרִי וְיִשְׁעִי
אֲנִי הַזְּמַן
הַמְּחַכֶּה לְךָ כָּאן
כָּל הַזְּמַן
שֶׁבָּעוֹלָם.
בּוֹאִי כִּנּוֹר שֶׁלִּי,
כִּנּוֹר דָּוִד,
כִּנֶּרֶת שֶׁבְּרֹאשִׁי
שֶׁאֵינָהּ חֲלוֹם,
אֲנִי הַגִּיטָרָה
הָרוּחַ מְנַגֵּן עָלַי
בְּחִלּוּפֵי עוֹנוֹת
אָז גְּשִׁי הֲלוֹם.
בּוֹאִי, יָפָה שֶׁלִּי, יַפְיוּפָה,
עַל חֹשֶׁן לִבִּי
חֲסֵרָה רַק אֶבֶן אַחַת –
אֹדֶם שְׂפָתַיִךְ
אָז מָתַי נִתְנַשֵּׁק?
אֱלֹהַי הִבְטִיחַ לִי –
בְּעִתָּהּ תְּחִישֶׁנָּה
אֶת הֲרֵי גּוֹלָן – שָׁדַיִךְ
וְאֶת חֹם גּוּפֵךְ
וְכָתַב לִי –
לַכֹּל זְמָן
וְעֵת לְכָל חֵפֶץ
עַל הַקִּיר מוּל בֵּיתִי
וְאִם לֹא עַכְשָׁו אֵימָתַי?
כִּי לִבִּי בָּךְ חָפֵץ
יַפְיוּפָה שֶׁלִּי
אָז בּוֹאִי, בִּתִּי.