דיויד לינץ׳ ודיויד בואי

דיויד לינץ' ודיויד פינצ'ר/ חגי הופר

חֲמוּדָתִי
לְדֶיְוִיד פִּינְצֵ'ר עָשׂוּ פַּנְצֵ'ר
וְכַמָּה כְּבָר אֶפְשָׁר לַחֲקֹר מֹחַ
וּלְדֶיְוִיד לִינְץ׳ עָשׂוּ לִינְץ'
בִּגְלַל פְּרוֹיֵקְט עָרִים תְּאוֹמוֹת
כִּי טְוִין פִיקְס זֶה עָלֵינוּ
שְׁתֵּי תְּאוֹמוֹת שֶׁנִּסּוּ לְסַדֵּר
אֲבָל אַנְשֵׁי הַצֶּוֶת בָּגְדוּ בָּנוּ
וּבִמְקוֹם לִבְנוֹת הֶחְלִיטוּ לְבַדֵּר.
וְכָאן דָּוִד הַמֶּלֶךְ קוֹרֵא לָךְ
וְשׁוֹאֵל – מָה לָךְ, יָפָתִי?
הַאִם אֵינְךָ רוֹצֶה לְהָקִים בַּיִת
וּבִרְחוֹבוֹת יְרוּשָׁלַיִם יְלָדִים מְשַׂחֲקִים?
אִם כָּךְ – בּוֹאִי
בּוֹאִי אֵלַי
כִּי זֶה הַדֵּיְוִיד הַנֶּחֱשָׁב עַכְשָׁו.

שחרחורת

שחרחורת/ חגי הופר

גַּם אֲנִי, כְּמוֹ עֹמֶר אָדָם וְטוּנָה (אֲנִי אוֹהֵב)
מַרְגִּישׁ סְחַרְחֹרֶת
מִכָּל הַמַּסְחָרָה שֶׁמִּסָּבִיב
וּמִכָּךְ שֶׁמְּדַבְּרִים סְחוֹר סְחוֹר
בְּלִי לְהַגִּיעַ לַנְּקֻדָּה,

אֲבָל זֶה רַק בִּגְלַל שֶׁלֹּא פָּגַשְׁתִּי אוֹתָךְ,
שְׁחַרְחֹרֶת,
וְאַתְּ הָאַחַת הַיְּחִידָה
וְנִשְׁאַרְתָּ לִי כְּחִידָה
וַאֲנִי בָּדָד אֵלֵךְ,
אַךְ בְּלִבִּי תִּקְוָה.
אָז בּוֹאִי
בּוֹאִי וְרַפְּאִי אֶת מַכְאוֹבִי
בּוֹאִי וְהַעֲמִידִינִי עַל מְכוֹנִי.

שְׁחֹרָה אַתְּ וְנָאוָה
תֵּימָנִיָּה שֶׁלִּי.
וַאֲנִי הַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹזֶפֶת אוֹתָךְ.

על שבירת הזין והשין

על שבירת הזין והשין/חגי הופר

כִּבְשָׂה תְּמִימָה בֵּין זְאֵבִים טוֹרְפִים
וַאֲרָיוֹת וּנְמֵרִים –
נִשְׁבַּר לָהּ הַזַּיִן
וְהַשִּׁין
וְהַצַּדִּיק
וְהִיא סוֹמֶכֶת עַל ה'
וְהוּא סוֹמְכָה.

זֶה כָּל הַתְּהִלִּים.

סֵה לֹא יָפֶה,
אוֹמֶרֶת הַכִּבְשָׂה –
וֶאֱלֹהִים שׁוֹמֵעַ
וּמָגֵן.

עוד שיר אהבה לדגתי

עוד שיר אהבה לדגתי/ חגי הופר

חוֹשֵׁב עָלַיִךְ יוֹמָם וָלֵיל
אֵינִי מַפְסִיק לִבְכּוֹת וּלְיַלֵּל
כְּאִלּוּ חֵלֶק נִקְרַע מִגּוּפִי
וְאַתְּ, הֵיכָן אַתְּ, שֻׁתַּפְתִּי?

אוֹמְרִים לִי הֶפְסֵק עָלֶיהָ לַחֲשֹׁב
אֲבָל מִמְּךָ עֲדַיִן לֹא קִבַּלְתִּי מָשׁוֹב
הַאִם אַתְּ אוֹהֶבֶת? הַאִם אַתְּ שׂוֹנֵאת?
הַאִם אַתְּ סוֹבֶלֶת אוֹ נֶהֱנֵית?

וְעוֹד אוֹמְרִים לִי – הִיא זֶבֶל
אַךְ אֲנִי אֵלִיָּהוּ שֶׁהִתְאַהֵב בְּרָעָתוֹ
הֲרֵי יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁבְּתוֹכֵךְ אַתְּ זָהָב
וֶאֱלֹהִים אָמַר לִי – הִיא תִּהְיֶה אִתּוֹ.

אִם כָּךְ רַק הֲשִׁיבִינִי – מָה בְּפִיךְ?
מִלְּבַד לְשׁוֹן הַזָּהָב שֶׁלָּךְ וּשְׂפָתַיִךְ.
חֵץ הָאַהֲבָה שֶׁבִּי הוּא בִּלְתִּי הָפִיךְ
וַאֲנִי מְחַכֶּה רַק לְמִלּוֹתַיִךְ.

אני הציפור הפצועה

אֲנִי הַצִּפּוֹר הַפְּצוּעָה
טָרְפוּ אוֹתִי הַנֵּץ וְהַנֶּשֶׁר
וּמָתַי תַּגִּיעַ הַיְּשׁוּעָה
וְיִתְגַּלֶּה הַקֶּשֶׁר?

קֶשֶׁר הַתְּפִלִּין
וּבָאֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת
יַהֲדוּת הַכְּסָפִים
וְהַכְּזָבִים וְהַכֶּשֶׁף.

קֶשֶׁר זוּג אִימוּגִ'י נָלוֹז
שֶׁל יָדַיִם מוֹדוֹת וּשְׁרִיר עֹז
וְהֵיכָן הַלֵּב שֶׁצָּרִיךְ לָשִׂים?
וְהֵיכָן הֵן כָּל הַנָּשִׁים?

זוֹהִי בְּרִית הַבִּרְיוֹנִים
אֵין זוֹ בְּרִית בֵּיתָ"ר כְּלָל
לָהֶם תַּחְתּוֹנִים וְעֶלְיוֹנִים
וְעָטִים הֵם עַל זָקֵן וְעוֹלָל.

הוֹשִׁיעָנוּ אֱלֹהִים מֵאַנְשֵׁי הָרֶשַׁע
וְשֶׁיֶּחְדַּל מִיִּשְׂרָאֵל הַפֶּשַׁע
הֲשִׁיבֵנוּ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה
וְשֶׁאֵלַי תָּשׁוּב גְּבֶרֶת תְּשׁוּבָה.

על לוח המקרר

עַל לוּחַ שֶׁעַל הַמְּקָרֵר בְּבֵית הוֹרַי:
טֵלֵפוֹנִים חֲשׁוּבִים!
תּוֹר לָרוֹפֵא!
טֵלֵפוֹנִים.
חָשׁוּב!
וְגַם – אֵרוּעִים.

וַאֲנִי שׁוֹאֵל –
מָה עִם הָאֵרוּעִים שֶׁלִּי?
שָׁכְחוּ אוֹתָם.
וַאֲנִי חַגַּי-חַגִּים.

אהובתי כארץ ישראל

אֲהוּבָתִי כְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל/ חַגַּי אַבְרָהָם יִשְׂרָאֵל הוֹפֶר
מִשִּׁירֵי דֶּיְוִיד בּוֹאִי
בְּחֶבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֶם, בַּעֲבוֹתוֹת אַהֲבָה (הוֹשֵׁעַ)

יָפָתִי, מַחְמָל נַפְשִׁי, מַחְמָד נַפְשִׁי,
אֲשֶׁר שָׂרְדָה אֶת הַמַּגֵּפָה בְּמַגָּפָהּ,
אֲנִי הָיִיתִי כְּאַבְרָהָם וּכְמוֹ בֵּן שֶׁל אֲבִידָן –
תָּר הָיִיתִי בְּכָל חֶלְקֵי הָאָרֶץ,
בִּנְעָלַי, בשק"שי, וּבְיוֹמָנַי,
וְתָמִיד עִם סֵפֶר תָּנָ"ךְ בְּיַלְקוּטִי,
וְחִבַּקְתִּי אֶת מָתְנִי הָאָרֶץ
כְּפִי שֶׁעַכְשָׁו אֲנִי רוֹצֶה לְחַבֵּק אֶת מָתְנַיִךְ,
אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁלִּי,
עִם הַדֶּגֶל שֶׁהֵבֵאתִי לְשִׁקְמָה בְּרֶסְלֶר,
וְאַתְּ, אַיֵּה אַתְּ?
אֶת הָאָרֶץ חָרַשְׁתִּי בִּטְרֶמְפִּים
וְעַכְשָׁו הִגִּיעַ לְכָאן טְרַאמְפּ – וְנֶחְטַף –
וְאַתְּ, אַיֵּה אַתְּ?
זוֹכֵר אֲנִי בְּעִקָּר שְׁנֵי קִבּוּצִים שֶׁהִתְנַדַּבְתִּי בָּהֶם
עִם הַמִּתְנַדְּבִים מֵחוּ"ל –
הָאֶחָד חֶפְצִיבָּה, וְחֶפְצֵי – בָּךְ!
שָׁם אָמַרְתִּי לַמִּתְנַדֵּב אֶחָד –
הִיא אִשָּׁה טוֹבָה!
כְּשֶׁשָּׁאַל לְגַבֵּי מִתְנַדֶּבֶת אַחֶרֶת
כִּי זֶה מָה שֶׁחָשׁוּב
וְלֹא הַשְּׁמֵנָה הִיא אִם רָזָה
אוֹ שְׁאָר הַדְּבָרִים מֵעֵין אֵלֶּה
אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל –
וּבָזֶה אֲנִי מִתְהַלֶּלְךָ,
לֹא רַק בְּיָפְיֵךְ הָרַב וְהַקּוֹרֵן
כִּפְנֵי מֹשֶׁה
אֶלָּא בְּסִדּוּר קוֹרֵן שֶׁבְּיָדַיִךְ.
וְהַשֵּׁנִי קִבּוּץ כִּנֶּרֶת
שָׁם הָיִיתִי כְּרָחֵל
וְרָאִיתִי שֶׁהַכִּנֶּרֶת אֵינָהּ חֲלוֹם
וְשָׁם עָסַקְתִּי בְּכַוָּרוֹת
שֶׁזּוֹ לֹא רַק הַלַּהֲקָה הַחֲשׁוּבָה הַזֹּאת
וּבֶטַח שֶׁלֹּא רַק הַקּוֹקְפִּיט שֶׁל הַמֶּמְשָׁלָה הָרָעָה הַזֹּאת,
הִיא כְּנֶסֶת הַשָּׂטָן.
וְשָׁם אֲתַר טְבִילָה נוֹצְרִי חָשׁוּב
אַךְ אֲנִי לֹא נִטְבַּלְתִּי
כָּךְ רָצָה אֱלֹהִים
אֲנִי פְּרִילַנְסֶר בֶּאֱמוּנָה
וּמַאֲמִין בִּשְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים –
בַּתָּנָ"ךְ
בְּיֵשׁוּעַ
וּבָךְ.
כֵּן, עוֹדֶנִּי מַאֲמִין בָּךְ.
רַק בּוֹאִי.
תִּפְסִי אֵיזֶה מְטוֹס בּוֹאִינְג וּבוֹאִי.

בואי אם ואחות

בּוֹאִי אֵם וְאָחוֹת/ חַגַּי הוֹפֶר
מִשִּׁירֵי דֶּיְוִיד בּוֹאִי
בְּחַבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֶם, בַּעֲבוֹתוֹת אַהֲבָה

בּוֹאִי, אִמָּא שֶׁלִּי,
כִּי הִתְאַהַבְתִּי בְּךָ כִּי הָיִיתָ כְּאִמָּא שֶׁלִּי
עִם כָּל הַמַּעֲלוֹת הַחֶסְרוֹנוֹת
לֵב טוֹב, וְשַׁקְרָנוּת פָּתוֹלוֹגִית,
כִּי רַק עַל חָזְךָ אוֹ עַל בִּרְכַּיִךְ אוּכַל לְהַנִּיחַ אֶת רֹאשִׁי
וְלִישֹׁן
רַק אַתְּ תּוּכְלִי לְיַשֵּׁן אוֹתִי, כְּמוֹ נֵל הַטִּפְּשָׁה שֶׁהִינִי.

בּוֹאִי אֲחוֹתִי כַּלָּה,
אֲחוֹתִי עַל שׁוּם הָאַחְוָה וְהַשִּׁוְיוֹן
לֹא עַל שׁוּם גִּלּוּי עֲרָיוֹת שֶׁאֵין כָּאן
בּוֹאִי נִתְחַבֵּק מִפְּנֵי הַחֹשֶׁךְ הַגָּדוֹל שֶׁבַּחוּץ
וְנָאִיר זוֹ אֶת עוֹלָמָהּ שֶׁל זוֹ.

בּוֹאִי, הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ,
בּוֹעָזִית שֶׁכָּמוֹךָ
אֶת רוּת שִׁפְחָתֵךְ הַמְּלַקֶּטֶת כָּל יוֹם לִקּוּטִים
וְאוֹתָךְ לֹא שָׁכְחָה
וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת
כְּשִׁירוֹ הַיָּפֶה בְּיוֹתֵר שֶׁל בְּיָאלִיק
עַל הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא אַתְּ בְּעֵינַי
בְּבִצּוּעַ הַיָּפֶה בְּיוֹתֵר
שֶׁל אָרִיק אַיְנְשְׁטֵיְן
כִּי אֶצְלִי נִכְנַס רַק מָה שֶׁהוּא מִסּוּג
א"א,
וְזוֹ אַתְּ.

תמונת נחל

תְּמוּנַת נַחַל/ חַגַּי הוֹפֶר
עַרְבִי יוֹשֵׁב מוּל נַחַל וּבוֹ צִמְחִיָּה עֲבֻתָּה
וּבוֹכֶה –
אַתְּ רוֹאָה, רַעְיָתִי, כָּאן יָכֹלְנוּ לְהִנָּשֵׂא
הָיִיתִי שָׂם עַל אֶצְבָּעֲךָ טַבַּעַת טוּרְקִיז
וְחוֹתֵם אֶת בְּרִיתֵנוּ בִּנְשִׁיקָה לוֹהֶטֶת עַל שְׂפָתַיִךְ
הָאֲדֻמּוֹת כְּדָם.
כָּאן הָיָה יַלְדֵּנוּ יָכוֹל לְהָעִיף עָפִיפִּינִים לַשָּׁמַיִם
כְּמוֹ יוֹנוֹת דֹּאַר לֶאֱלֹהִים
יוֹתֵר טוֹב מִיּוֹנִית לֵוִי שֶׁלָּהֶם
כְּמוֹ חָאלֶד חוּסֵינִי שֶׁלָּנוּ.
כָּאן הָיְתָה בִּתֵּנוּ יָכוֹלָה לָשׂוּחַ בְּצַד הַנַּחַל
וְאוּלַי הָיְתָה מוֹצֵאת אֵיזֶה מֹשֶׁה אֶחָד
בּוֹכֶה בַּתֵּבָה
וְהָיְתָה לוֹקַחַת אוֹתוֹ וְהָיָה מוֹשִׁיעַ אֵיזֶה עַם
אוּלַי אוֹתָנוּ.
מִי יוֹדֵעַ?
מִי יוֹדֵעַ מָה אֱלוֹהִים הַגָּדוֹל צָפַן לָנוּ, יְרֵאָיו?
אֲבָל תַּחַת זֹאת בָּאוּ הַצִּיּוֹנִים הַכּוֹפְרִים
וְחָמְסוּ אֶת הַכֹּל
הָרְסוּ אֶת הַכֹּל
וְנִשְׁאַרְתִּי רַק אֲנִי, אָדָם לְבַדּוֹ,
בּוֹכָה מוּל תְּמוּנָה שֶׁל נַחַל וּצִמְחִיָּה עֲבֻתָּה.

נפילת הכתרים

הַכְּתָרִים שֶׁנָּפְלוּ/ עֶבֶד ה'
מִשִּׁירֵי דֶּיְוִיד בּוֹאִי
בְּחֶבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֶם, בַּעֲבוֹתוֹת אַהֲבָה (הוֹשֵׁעַ)

יָפָתִי, תַּמָּתִי, מַלְכָּתִי,
יִשַׁי דָּהָרִי אָמַר לִי בְּתִשְׁעָה בְּאָב שֶׁאֲנִי חֲצִי תֵּימָנִי,
דָּבָר שֶׁלְּמַעֲשֶׂה כְּבָר יָדַעְתִּי,
אַחֲרֵי שֶׁהִגַּעְתִּי לַזֹּהַר
שֶׁלֹּא עָזַר לוֹ לֹא אָבִיהוּ וְלֹא הַמְּדִינָה
וּלְעָפְרָה חָזֶה
שֶׁפַּעַם בְּמִנְזַר נְטֹפָה חָרַזְתִּי עִם עַזָּה
וְהִיא קִבְּלָה אֵיְדְּס כִּי הִתְנַתְּקָה מֵעֵץ הַחַיִּים, מֵהַתּוֹרָה,
וְאָז יָרִין רַבָּן, כּוֹתֵב לְהָטֵב מֻכְשָׁר, שֶׁעָקַבְתִּי אַחַר כְּתִיבָתוֹ בְּהָאָרֶץ, הִפְנָה אוֹתִי לַפִּיּוּט הַיָּפֶה מְאוֹד "אֱלֵי צִיּוֹן וְעָרֶיהָ" בְּבִצּוּעַ הַמַּרְטִיט שֶׁל רוֹנָה קֵינָן הַמֻּפְלָאָה,  שֶׁשָּׁמַעְתִּי בְּלוּפּ וְדָמַעְתִּי.
גַּם יָרַדְתִּי בְּמַעֲלֵה הַלּוּחִית מְמָרֵר בִּבְכִי
וְאֵין מְנַחֵם לִי וְאֵין יָד מְחַבֶּקֶת.
מָה רַב יְגוֹנִי! כַּמָּה אֱלֹהִים מֵרֵעַ לִי!
אַךְ אֲנִי חוֹשֵׁב גַּם עָלַיִךְ, יַקִּירָה,
כִּי הַמְּשׁוֹרֵר כּוֹתֵב שָׁם – עֵת הוּסְרוּ כְּתָרֶיהָ
וְזֶה בְּדִיּוּק מָה שֶׁקָּרָה!
אֶת כֶּתֶר הַצֶּדֶק שֶׁלְּךָ נָתַתִּי לֵאָגֵררר אַחַת מֵהַטְּוִיטֶר,
שֶׁדָּאֲגָה לִשְׁלוֹם הָעַזָּתִים
וְאֶת כֶּתֶר הַחֶסֶד שֶׁלְּךָ קִבְּלָה הַכַּתֶּבֶת הִילְסוֹם הַבְּרִיטִית, שֶׁדִּוְּחָה עַל הַמְּחוֹלֵל בְּעַזָּה,
וְהִיא הָיְתָה כְּאֵתִי הִילְסוֹם, אֵשֶׁת הַחֶסֶד הַגִּבּוֹרָה מִזְּמַן הַשּׁוֹאָה, שֶׁגַּם כָּתְבָה יוֹמָן,
וַאֲנִי רָצִיתִי לְשַׁדֵּךְ אוֹתָהּ לְמָרְדְּכַי אָנִילֵבִיץ',
הַפַּרְטִיזָן שֶׁאֲנִי.
וְהִנֵּה, כַּמָּה מַר לִי עָלַיִךְ, שֶׁאִבַּדְתָּ אֶת שְׁנֵי כְּתָרַיִךְ,
שֶׁשֶּׁלְּךָ הֵם בַּדִּין!
אָז בּוֹאִי נָא אִסְפִי אֶת כְּתָרַיִךְ, מַלְכָּה,
כִּי לִי רַק שְׁנֵי כְּתָרִים אֲחֵרִים – הָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם.
הָאֱמֶת – לוֹמַר לְךָ כִּי מַלְכָּה אַחַת,
וְכָאֵלּוּ הֵן גַּם כָּל חַבְרוֹתַיִךְ
וְאַל תְּוַתְּרוּ עַל כִּתְרֵיכֶן!
וְשָׁלוֹם – שֶׁלֹּא אַפְסִיק לִדְאֹג לִשְׁלוֹמְךָ
וְלִשְׁלוֹם עַמֵּנוּ וְהָעוֹלָם כֻּלּוֹ.
אָז בּוֹאִי, מַלְכָּתִי, כִּי כְּתָרַיִךְ עוֹד מְחַכִּים פֹּה.