מהו סוד אהבתי?

מַהוּ סוֹד אַהֲבָתִי?/ חַגַּי הוֹפֶּר
שִׁירֵי תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה
בְּחֶבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֶם, בַּעֲבוֹתוֹת אַהֲבָה (הוֹשֵׁעַ)

יָפָתִי, מַחְמַד נַפְשִׁי, מַחְמַל נַפְשִׁי, שׁוֹכֶנֶת נַפְשִׁי,
מַהוּ סוֹד אַהֲבָתִי? מַדּוּעַ אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ בִּכְלָל?
אַתְּ בֶּטַח שׁוֹאֶלֶת אֶת עַצְמֵךְ זֹאת.
וּבְכֵן, יָפָתִי, הָעִנְיָן פָּשׁוּט –
אֲנִי מַרְקְסִיסְט.
רָאָה אָבִי כִּי כֵן וְגָזַר עָלַי מֵאָה שָׁנִים שֶׁל בְּדִידוּת,
לְפִי סִפְרוֹ שֶׁל גַּבְרִיאֵל גַּרְסִיָּה מַרְקְס שֶׁשָּׁתַל בְּבֵיתֵנוּ,
וַאֲנִי, בִּתְמִימוּת גְּמוּרָה, קָרָאתִי בּוֹ בִּימֵי נְעוּרַי, וְגַם אָהַבְתִּי אֶת כְּתִיבָתוֹ,
עֲמוּסַת הָרֶגֶשׁ וְהַצֶּבַע הַסְּפָרַדִּיִּים,
אַךְ מִכֵּיוָן שֶׁאָהַבְתִּי אֶת כְּתִיבָתוֹ הִמְשַׁכְתִּי לִקְרֹא אֶת הַסּוֹפֵר הַזֶּה,
וְכָךְ קָרָאתִי גַּם אֶת סִפְרוֹ 'אַהֲבָה בִּימֵי כּוֹלֵרָה',
וְזֶה בְּדִיּוּק מָה שֶׁהָיָה לִי, בִּימֵי הַקּוֹרוֹנָה הַהֵם,
גַּם אִם אַהֲבָתִי חַד צְדָדִית הָיְתָה.
וּכְאִלּוּ אָמַר אֱלֹהִים – הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ.
אָבִי רָצָה לִגְזֹר עָלַי בְּדִידוּת,
אֱלֹהִים הֵבִיא לִי אַהֲבָה – אוֹתָךְ.
וְכָךְ גַּם כָּתַב נָתָן יוֹנָתָן וְשָׁר צְבִיקָה פִּיק,
לְפִי פִּיּוּט קָדוּם שֶׁל שְׁמוּאֵל הַנָּגִיד,
שֶׁאֲנִי תָּמִיד מִתְבַּדֵּחַ עַל חֶשְׁבּוֹנוֹ כְּשֶׁאֲנִי חוֹלֵף בִּרְחוֹבוֹ שֶׁלְּיַד בֵּיתִי וְאוֹמֵר – וְנַגִּיד שֶׁלֹּא,
וְשָׁם גָּר יוֹסִי הַנּוֹצְרִי וְרַחֲמִים שֶׁמּוֹכֵר לִי סִיגַרְיוֹת זוֹלוֹת רַק עִם טַבָּק,
וְכָכָה הוֹלֵךְ הַשִּׁיר –
מֵת אָב וּמֵת אֱלוּל וּמֵת חֻמָּם
גַּם נֶאֱסַף תִּשְׁרֵי וּמֵת עִמָּם
רַק נִשְׁאֲרָה גַּחֶלֶת עֲמוּמָה
שֶׁל אַהֲבַת הַקַּיִץ הַגְּדוּמָה
שֶׁל אַהֲבַת הַקַּיִץ הַגְּדוּמָה.
וְזֶה בְּדִיּוּק הַמַּצָּב שֶׁלִּי
וְזֶה כָּל הַהֶסְבֵּר שֶׁל אַהֲבָתִי.
כִּי מֵעוֹלָם לֹא אָהַבְתִּי אִשָּׁה אַהֲבָה שְׁלֵמָה, אַהֲבַת אֱמֶת – כְּפִי שֶׁכָּתְבוּ אָז עַל אוֹר אֶשְׁכַּר, וַאֲנִי זוֹכֵר זֹאת – כְּפִי שֶׁאָהַבְתִּי אוֹתָךְ,
בִּגְלַל דְּבָרִים שֶׁאָמַרְתְּ, בִּגְלַל חִנֵּךְ, בִּגְלַל הַתְּקוּפָה וְהַתִּקְוָה שֶׁהָיְתָה אָז לְשִׁנּוּי, בִּגְלַל הַרְבֵּה דְּבָרִים.
וְאוּלַי, אֲנִי חוֹשֵׁב, נִקְשַׁרְתִּי אֵלַיִךְ לְפִי הַהִגָּיוֹן שֶׁל תַּהֲלִיךְ הַהַחְתָּמָה שֶׁתֵּאֵר קוֹנְרָד לוֹרֵנְץ,
שֶׁבּוֹ הָאֶפְרוֹחַ, שֶׁהוּא אֲנִי, אוֹ לְפָחוֹת מָה שֶׁהָיִיתִי אָז, נִקְשַׁר לְאִמּוֹ הַתַּרְנְגֹלֶת עִם בְּקִיעָתוֹ מֵהַבֵּיצָה,
בְּאֹפֶן בִּלְתִּי הָפִיךְ וּבִלְתִּי נִתָּן לְשִׁנּוּי,
וְאַתְּ הֲרֵי הָיִיתָ הַתַּרְנְגֹלֶת, וְכָךְ גַּם נִשְׁאַרְתְּ –
הַתַּרְנְגֹלֶת שֶׁלִּי, הַפַּרְגִּית, אוֹ הָאֶפְרוֹחִית,
אִם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּטֶּרְמִינוֹלוֹגְיָה שֶׁל מָגִי אוֹצְרִי,
שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁהִיא מֵהָעֵדָה שֶׁלְּךָ, יוֹצְאֵי גְּרוּזְיָה,
וַאֲנִי בְּשִׂמְחָה הָיִיתִי הוֹלֵךְ אִתָּךְ וְעִם אָבִיךְ לַמּוֹעֲדוֹן שֶׁל יוֹצְאֵי גְּרוּזְיָה,
שֶׁהָיָה בְּדַרְכִּי וְחָלַפְתִּי עַל פָּנָיו כָּל יוֹם,
בִּרְחוֹב שִׁירִיזְלִי,
שֶׁאֲנִי קָרָאתִי לוֹ רְחוֹב גַּן עֵדֶן עַל שׁוּם יָפְיוֹ
כִּי הוּא רְחוֹב שִׁירִי מַמָּשׁ,
וּמַקְבִּיל לִרְחוֹב עֵינַיִם לַמִּשְׁפָּט,
שֶׁפָּחוֹת יָפֶה, וְעַל כֵּן פָּחוֹת הָלַכְתִּי בּוֹ,
וְגַם עַכְשָׁו אֲנִי אוֹמֵר לָךְ,
כַּעֲרָבִי הַמַּשְׂכִּיל בְּשִׁיר הַכְּאֵב שֶׁל מֵאִיר אֲרִיאֵל, שֶׁאֲנִי מַרְגִּישׁ שֶׁמְּדַבֵּר עָלַי –
תִּבְחֲרִי לָךְ בְּאֵיזֶה רְחוֹב אַתְּ רוֹצָה לָלֶכֶת,
אַף כִּי אֶפְשָׁר לְטַיֵּל בִּשְׁנֵיהֶם.
וְזֶהוּ סוֹד אַהֲבָתִי אֵלַיִךְ, יָפָתִי,
וְעַל כֵּן אֶפְשָׁר יִהְיֶה לוֹמַר שֶׁפָּשׁוּט הִתְאַהַבְתִּי בָּאַהֲבָה, וְלֹא לִטְעוֹת,
אַךְ מָה רַע בְּכָךְ?
אֲנִי מַעֲדִיף לֶאֱהֹב מִלִּשְׂנֹא.
וּמִי יִתֵּן – כְּמוֹ שֶׁאוֹמֶרֶת מַרְקְס אַחֶרֶת, הָרַבָּה דַּלְיָה מַרְקְס, כְּפִי שֶׁשָּׁמַעְתִּי בְּהַקְלָטוֹתֶיהָ בַּפְּרוֹיֵקְט 929 שֶׁל הַתָּנָ"ךְ – מִי יִתֵּן שֶׁיִּתְקַיֵּם גַּם הֶמְשֵׁךְ הַשִּׁיר שֶׁל צְבִיקָה –
מֵת אָב וּמֵת אֱלוּל, הַקַּיִץ שָׁב
סִפּוּר שֶׁלָּךְ יַלְדִּי, מַתְחִיל עַכְשָׁו
עִם כָּל הַדְּבַשׁ וְהַנָּחָשׁ וְהָאִשָּׁה
עִם כָּל הַדְּבַשׁ וְהַנָּחָשׁ וְהָאִשָּׁה.