בואי משי

בּוֹאִי מֶשִׁי/ חַגַּי הוֹפֶּר
מִשִּׁירֵי דֶּיְוִיד בּוֹאִי
בְּחֶבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֶם, בַּעֲבוֹתוֹת אַהֲבָה (הוֹשֵׁעַ).

בּוֹאִי מֶשִׁי, אֶמְשְׁשֵׁךְ
כְּמוֹ שִׁמְשׁוֹן אֶת עַמּוּדֵי הַשֵּׁשׁ
וְאֶת עַצְמִי אִתָּךְ אֲמַמֵּשׁ
כִּי כּוֹחַ רַב אוֹתִי אֵלַיִךְ מוֹשֵׁךְ.

בּוֹאִי מֶשִׁי שֶׁמִּצְחֵךְ עֲטוּר זָהָב
בּוֹאִי וְזֶה אֶת זֶה נֹאהַב
אַתְּ תְּהִי הַגְּאֻלָּה, אֲנִי כּוֹכָב
בִּתְשׁוּקָה, לֹא צַו לְצַו וְקַו לְקַו.

בּוֹאִי מַלְכָּה לְבוּשַׁת מֶשִׁי וְאַרְגָּמָן
כִּי אֲנִי הוּא מָרְדְּכַי וְלֹא הָמָן
בּוֹאִי תֵּכֶף, כִּי חֲבָל עַל הַזְּמַן
כְּבָר מִזְּמַן אֲנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן.

בּוֹאִי נְסִיכָה לְבוּשַׁת שָׁנִי
כִּי אֲנִי הָאֶחָד שֶׁלָּךְ, וְאֵין שֵׁנִי
אִם טָעִית – אֶת מַעֲשַׂיִךְ שַׁנִּי
שֶׁלֹּא יַעֲלֶה עוֹד עֲשָׁנִי.

בּוֹאִי בַּקַּיִץ הַזֶּה וְלִבְשִׁי לָבָן
הִמָּלְטִי כְּבָר מִבֵּיתוֹ הָאָרוּר שֶׁל לָבָן
אֲנִי אַבִּירֵךְ, עַל הַסּוּס הַלָּבָן
לֹא שֶׁל עֵסֶק שָׁחֹר וְכֶסֶף מֻלְבָּן.

אָז עוּרִי צְפוֹנִית, וּבוֹאִי תֵּימָן
כִּי אֱלוֹהִים הֶרְאָה כְּבָר סִימָן
וַאֲנִי מָרְדְּכַי וְאֵינֶנִּי הָמָן
אָז בּוֹאִי מַהֵר, כִּי חֲבָל עַל הַזְּמַן.