אני כהן במקדש האהבה

אֲנִי כֹּהֵן בַּמִּקְדָּשׁ הָאַהֲבָה/ חַגַּי הוֹפֶּר
מִשִּׁירֵי דֶּיְוִיד בּוֹאִי
בְּחֶבְלֵי אָדָם אַמְשְׁכֶם, בַּעֲבוֹתוֹת אַהֲבָה (הוֹשֵׁעַ).

אֲהוּבָתִי הַנֶּעֱלָמָה וְהַשּׁוֹקֶטֶת,
אֲנִי כֹּהֵן גָּדוֹל בְּמִקְדַּשׁ הָאַהֲבָה,
הַמְּנוֹרָה שֶׁהֵבֵאתָ לִי הֵאִירָה אֶת חַיַּי בְּאוֹר נְגוֹהוֹת
וְהָיְתָה הַמַּתָּנָה הֲכִי יָפָה שֶׁקִּבַּלְתִּי בְּחַיַּי
וַאֲנִי אִבַּדְתִּיהָ בְּרֹב אִוַּלְתִּי בְּסַעֲרַת רוּחִי
וְיִקָּחֶהָ טִיטוּס הָרָשָׁע וִישִׂימֶהָ לְמָשָׁל בְּשַׁעַר בַּת רַבִּים שֶׁל רוֹמָא.
אֶת נֵר הַתָּמִיד שֶׁלִּי עָרַכְתִּי לִכְבוֹדֶךְ
שֶׁיִּנְעַם לַךְ הָאֲוִיר בְּמִקְדָּשֵׁנוּ וִיבֻשַּׂם לָךְ,
וְהוּא טוֹב יוֹתֵר מִכָּל הַמַּזְגָנִים
כִּי לֵב אוֹהֵב וּמְקַוֶּה הִדְלִיק אֶת מֵאוֹרוֹ
וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְּלִבִּי – כָּל עוֹד הַנֵּר דּוֹלֵק אֶפְשָׁר לְתַקֵּן.
וְאֶת גּוּפִי וְנַפְשִׁי הִקְרַבְתִּי עַל מִזְבַּח אַהֲבָתִי
וְנִצְלַבְתִּי כְּיֵשׁוּעַ מַמָּשׁ מִכָּל שׂוֹטְנֵי וְשׂוֹטְמֵי הָאַהֲבָה
וְאוּלַי גַּם אוֹתָךְ הֵסִיתוּ נֶגְדִּי.
וְאֶת עַצְמֵךְ הִקַּפְתְּ בְּאַדְנֵי עֵץ
וְעַל לִבְּךָ שַׂמְתְּ לוּחַ אֶרֶז
וַתְכַסִּי עַצְמֵךְ בְּפָרֹכֶת כְּטַלִּית.
וַאֲנִי כְּכוֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
לִפְנֵי כְּנִיסָתוֹ אֶל בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים,
אֶל חַדְרֵךְ,
שֶׁלֹּא נָתַתָּ לִי לַחְדֹּר אֵלָיו
וְחַיָּלִים הִגְבַּרְתְּ,
אַף אֲנִי כְּחַדְרֵךְ – חַד לָרְשָׁעִים וְרַךְ לַצַּדִּיקִים,
כְּדִבְרֵי חָזָ"ל,
עַל מְנַת שֶׁאֶהְיֶה רַךְ אֵלַיִךְ, יַקִּירָתִי,
וְחַד וְאַכְזָר לְאוֹיְבֵינוּ אִם יְנַסּוּ לְהַזִּיק
וַאֲנִי עוֹד חָשׁ אוֹתְךָ בַּחֹשֶׁן שֶׁעַל חָזִי
וְקוֹרֵא אֶת מַחְשְׁבוֹתַיִךְ בְּאַבְנֵי יִקְרוֹתָיו.
אָז בּוֹאִי.
כִּי בְּמִקְדָּשֵׁנוּ שָׁרְתָה הַשְּׁכִינָה,
כָּךְ לְפָחוֹת חָשַׁבְתִּי,
וְאִלּוּ עַתָּה אִבַּדְתִּי אֶת אֱמוּנָתִי,
וְדוֹמַנִי שֶׁכָּל זֶה הָיָה רַק כְּגַלֵּי רַדְיוֹ שֶׁחָלְפוּ בְּרֹאשִׁי,
אוּלַי בְּהַשָּׁאַת דּוֹרִי בֶּן זְאֵב.
אָז בּוֹאִי וְהָפִיחִי שׁוּב גַּנִּי וְיִזְּלוּ בְּשָׁמָיו
כִּי כָּךְ רוֹצֶה גַּם אֱלֹהִים בְּשָׁמָיו.